מחאות, קנסות וטראמפ: השנה הקשה של גוגל
עם הכרזת מלחמה מצדו של נשיא ארצות הברית, קנס תקדימי שהטיל עליה האיחוד האירופי ומחאות עובדים שזולגות לתקשורת - השנה החולפת הייתה ללא ספק בעייתית עבור ענקית הטכנולוגיה. אז איך זה שהתדמית של גוגל נשארת נקייה?
>> פרויקט מיוחד: 20 שנה עם גוגל - לכל הכתבות
נוסף על המוצרים והשירותים שהוזכרו, זרועות התמנון של גוגל חולשות על תחומים נוספים: יוטיוב, ג'ימייל, ווייז, שירותי מחשוב ענן, אחסון, תוכנות משרד, טלפונים סלולריים, מצלמות, מכוניות אוטונומיות, מחשבים ניידים - גוגל היא לא רק אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, אלא גם אחת המגוונות שבהן.
הגיוון הזה הוא סיבה אפשרית לכך שידיעות שליליות ושערוריות שעוטפות את כלל עולם הטכנולוגיה הצרכנית מלחיצות את גוגל פחות מאשר את מתחרותיה. כשהסנאט האמריקני ביקש מגוגל, פייסבוק וטוויטר לשלוח את נציגיהן הבכירים ביותר לשימוע בנושא מדיה חברתיים והתערבות רוסית בפוליטיקה האמריקנית - שתיים הסכימו. מנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי, וסמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, העידו בפני הוועדה לענייני מודיעין. לצידם ניצב כסא ריק השמור לגוגל. החברה לא הסכימה לשלוח את מנכ"ל אלפאבית, לארי פייג', או את מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי, והסנאט לא הסכים לקבל במקומם את נציגי המחלקה המשפטית של החברה.
השימוע המוזכר נערך כשבוע לאחר התבטאות פומבית חריפה של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, נגד גוגל. באמצעות ציוץ בטוויטר, טראמפ טען כי גוגל (וענקיות טכמנולוגיה נוספות - בראשן פייסבוק וטוויטר), מבצעת מניפולציה על תוצאות החיפוש, מניפולציה שנובעת מהעמדות הפוליטיות השמאלניות של מנהליה. לטענתו, 97 אחוזים מתוצאות החיפוש הקשורות אליו מציגות ידיעות בהקשר שלילי, ואילו תכנים המזוהים עם הצד הימני והשמרני של המפה הפוליטית בארצות הברית, נדחקים לעמודי התוצאות האחרונים. הוא סיים ואיים במילים: "זהו מצב רציני - והוא יטופל".
מניית החברה גם לא נפגעה כאשר האיחוד האירופי הטיל על גוגל קנס של 5 מיליארד דולרים ביולי האחרון, בטענה כי גוגל משתמשת במערכת ההפעלה אנדרואיד, כדי לקדם את השירותים שלה עצמה, תוך פגיעה במתחרים. גוגל אמנם תערער, והערעור הזה עשוי להימשך שנים, אך צריך לזכור גם כי ברבעון האחרון הכנסות אלפאבית, חברת האם, עמדו על 32.7 מיליארדי דולרים. גם אם הייתה נאלצת לשלם את הקנס התקדימי, הגדול ביותר שהוטל אי פעם על ידי האיחוד, זה לא היה מרסק את גוגל כלכלית.
כאשר מדובר בסכומים גבוהים כל כך, נשאלת השאלה האם יש משהו שכן יכול להפריע לגוגל, למעט תזוזות ענק בשוק הטכנולוגיה. בשנה האחרונה קיבלנו את התשובה: העובדים. פעילות אקטיביסטית של כ-60 אלף עובדי החברה, זולגת לאחרונה החוצה מהפורומים הפנימיים, ונראה כי גם משפיעה על קבלת ההחלטות בה. זה התחיל מהמזכר של ג'יימס דאמור, מהנדס גוגל שהפיץ בקרב עובדי החברה מניפסט מיזוגני, שלפיו יש להפסיק את מאמצי הגיוון של כח האדם בחברה, בקיץ שעבר. המסמך עורר הדים בתוך גוגל, אך בניגוד לפרשיות פנימיות אחרות, הוא דלף לתקשורת וסוקר בהרחבה.
דאמור פוטר, וגוגל מצאה את עצמה תחת מתקפה מקרב עובדים ועובדות שטענו כי לא מדובר במעשה חד פעמי, אלא חלק מתרבות אירגונית עויינת כלפי נשים. הסקנדל נרגע, אך לאורך חודשים התפרסמו עוד ועוד כתבות שבהן עובדי החברה ניסו לחשוף בעיות בתרבות הארגונית של החברה - דבר שכמעט ולא קרה קודם לכן. החשיפות לא נגעו רק לתרבות הארגונית, כי אם גם למוצרים של גוגל. בחודשים האחרונים, שני פרוייקטים עלו על הכוונת של עובדי החברה: שיתוף פעולה עם הפנטגון, ושיתוף פעולה אפשרי עם ממשל סין.
במאי האחרון דווח כי מספר עובדי גוגל התפטרו, ואלפים אחרים חתמו על עצומה נגד המעורבות של גוגל ב-Project Maven, פרוייקט של משרד ההגנה האמריקאי שמטרתו לייעל את עיבוד התמונות שמתקבלות ממל"טים, ולזהות האם יש בתמונות בני אדם או לא. כמה שבועות לאחר הדיווחים, גוגל הודיעה כי לא תחדש את החוזה עם משרד ההגנה, ופרסמה קוד אתי חדש הנוגע לאינטליגנציה מלאכותית, בו התחייבה לא להשתתף בפרוייקטים הנוגעים לכלי נשק.
ואילו בחודש אוגוסט האחרון דווח כי גוגל עובדת על גרסה מצונזרת של מנוע החיפוש שלה עבור השוק הסיני, בהתבסס על מסמכים שהודלפו מתוך החברה. גם במקרה הזה, התפטרו מספר עובדים במחאה על המעורבות של גוגל במערך הצנזורה הסיני, ואלפים חתמו על מכתב פנימי שדרש לקבל יותר מידע על הפרוייקט. הפעם, הנהלת החברה העדיפה לא לצאת בהכרזות כוללניות, אלא אמרה רק כי אינה קרובה להשקת מנוע חיפוש בסין - וכל מה שנעשה בתחום הזה הוא מחקר של אפשרויות פיתוח.
האקלים הזה, שבו ההשפעה של גורמים חיצוניים על מערכי קבלת ההחלטות של גוגל היא מועטה, ואילו עובדי החברה מתחילים להפגין כוח כלפי ההנהלה - עשוי להשתנות במהלך השנתיים הקרובות: פוליטיקאים בארצות הברית ובאירופה - וכן במידה מסויימת בישראל - מתחילים יותר ויותר להשמיע את קולם נגד ההשפעה שיש לענקיות הטכנולוגיה על החברה, וקריאות אלה כבר כוללות דרישה לרגולציה, ולהגנה - הן של אזרחים והן של המדינות עצמן - מפני החברות האלה.
אם יש דבר אחד שענקיות הטכנולוגיה לא רוצות, זה פיקוח ממשלתי הדוק. מתוך 32.7 המיליארדים שהרוויחה אלפאבית ברבעון האחרון, 28.1 הגיעו מפרסום. רוב המוצרים שהחברה בונה מיועדים לייעול המערך הזה, וכל רגולציה שתפגע ביכולת של גוגל לאסוף מידע על משתמשים ולפרסם באמצעותו, תפגע גם בשורה התחתונה, הרבה יותר מכל קנס חד פעמי.
