"מופרעים" בלי הפסקה: "הכי קל להעניש"
העונש - אי-יציאה להפסקות - תקף לא רק לילדים שהיו מעורבים במקרי אלימות, אלא גם לילדים שלא נשמעו להוראות הצוות החינוכי, לא הגיעו עם ציוד נדרש או שלא השתתפו בשיעור. גורם במערכת החינוך: "במקום לעבוד על האמון מול התלמידים וההורים – הכי קל זה להעניש". משרד החינוך: "גורמי המקצוע בשירות הפסיכולוגי ייעוצי ייבחנו את הנושא"
תלמידים שהיו מעורבים בבעיות משמעת ואלימות או כאלו שהפרו את תקנון בית הספר נאלצים להישאר בכיתה בזמן ההפסקה לאחר שנאסר עליהם לצאת החוצה – כך עולה מבחינת תקנוני בתי ספר רבים, בין היתר בהרצליה, רמת גן, רחובות וביישובים נוספים. חוזר מנכ"ל משרד החינוך מ-2015 מתיר שלילת הפסקות מתלמידים בבתי הספר ללא הגבלת זמן ולא רק במקרים של אלימות, אלא גם במקרים שבהם התלמידים לא נשמעים להוראות הצוות החינוכי, לא מגיעים עם הציוד הנדרש או לא משתתפים בשיעור. הורים, אנשי חינוך וגורמים במשרד החינוך טוענים כי ענישה מסוג זה אינה יעילה, וגורמת להשפלה ולביזוי התלמידים.
בתקנון בית הספר "הנדיב" בהרצליה מצוין כי במקרה של הפרת תקנון בית הספר בפעם הראשונה יש אפשרות ל"מניעת הפסקה ביום שלאחר האירוע – ישיבה בפינת 'פסק זמן' בהשגחת מורה תורנית". בתקנון בית הספר "אלון" בעיר ניתן גם כן לשלול הפסקה מהתלמיד, ועל פי התקנון גם אין הגבלת זמן לכמות הפעמים שבה ניתן לעשות זאת. "התלמיד ישהה בחדר 'פסק זמן'", נכתב בתקנון תחת הסעיף "מניעת הפסקה".
בבית הספר "בכור לוי" ברחובות ניתן למנוע הפסקה מתלמיד לא רק במקרה של אלימות אלא גם במקרה של אי ציות להוראות צוות בית הספר, כך גם בבית הספר מכל"ל ברמת גן. "יש לכבד את כל עובדי בית הספר ולהישמע להוראות הצוות החינוכי", נכתב בתקנון. העונש? "שלילת הפסקה והשלמת מטלה חינוכית".
חוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2015 עיגן את מדרג התגובות כלפי התנהגות אלימה ובעיות משמעת בבתי הספר. שלילת הפסקה לתלמיד, על פי החוזר, היא אחת התגובות הראשונות במדרג. בחוזר מצוין תחת הקטגוריה "ציות להוראות של צוות בית הספר" כי התגובה להפרה של סעיף זה עלולה לכלול "מניעת ההפסקה או עיכוב בבית הספר לשעות לימוד נוספות בכיתה אחרת".
גם בבתי הספר היסודיים מתיר החוזר למנוע הפסקה מתלמיד אם היה מעורב ב"אלימות מילולית חמורה". גם במקרה זה, לא מצוין פרק הזמן המקובל לסוג ענישה זה. בנוסף, החוזר מתיר לשלול הפסקות מתלמידים גם במקרים שבהם התלמיד לא מקבל את פני המורה "על פי הכללים שנקבעו במסגרת החינוכית", כמו גם במקרים של אי הבאת ציוד בית הספר, הקשבה ולמידה בזמן השיעור והשתתפות בדיון.
"מי שמרביץ – המערכת מרביצה לו בחזרה", אמר גורם במערכת החינוך המעורה בנושא, "במקום לעבוד על האמון מול התלמידים וההורים – הכי קל זה להעניש. האלימות שהתקנון מתיר כמענה לאלימות בכיתה – זה לא מה שיעשה את השינוי. השינוי ייעשה כשייתנו אמון במורים וייתנו להם לטפל בנושא הזה כפי שצריך לטפל בו".
הוא הוסיף: "מתי בפעם האחרונה מי שכתב את חוזר המנכ"ל הזה היה בכיתה? עד כמה הם מחוברים לשטח? כשמונעים מהתלמיד לצאת להפסקה, זו לא אלימות? מי הם התלמידים שמפריעים? בדרך כלל הם אלו שסובלים ממשהו. אז לתת לילדים האלו לסבול עוד? חינוך באיומים ולא בהסכמות חינוכיות ערכיות לא יצלח. מדובר על סוג ענישה שמעורר אלימות ושיתוק בפני עצמו".
"לבית הספר יש את הזכות ואפילו את החובה לנהוג באיזשהו משוב כלפי תלמידים שעושים עבירות התנהגות בבית הספר, כולל שלילת הפסקה", אומר פרופ' יובל חלד, ראש התכנית לתואר שני בחינוך לפעילות גופנית ולבריאות במכללת סמינר הקיבוצים. "אבל זה כיבוי השריפה. המערכת צריכה להבין מה מקור ההתנהגות הבעייתית של התלמיד. אם מדובר על ענישה חד-פעמית זה משהו אחד, אבל זו לא צריכה להיות השיטה. צריך לדבר עם התלמיד ולטפל בשורש הבעיה, כי ענישה לא משנה באופן משמעותי התנהגות ולאורך זמן היא בוודאי לא הדרך להתמודדות". עם זאת, פרופ' חלד מסביר כי זו אינה הבעיה היחידה עם שלילת הפסקות מתלמידים.
"אנחנו יודעים שניצול נכון של הזמן של התלמיד בין השיעורים לפעילות גופנית ולמשחק דווקא עשויות להוציא את האגרסיות שלו. גם כך להעביר 45 דקות בשיעור זה זמן ארוך מדי עבור רוב התלמידים, ולכן אני חושב שהפיתרון צריך להיות אחר ולא מניעת הזמן הפנוי, שלו התלמיד זקוק על מנת להוציא את הפורקן הפיזי שיכול למנוע מקרי אלימות. צריך למצוא את שורש בעיית ההתנהגות של הילד יחד עם הצוות החינוכי, לעודד ולאפשר לילד את ההשתלבות הפעילה בהפסקות בית הספר", אמר פרופ' חלד.
"אני מכירה כמה מקרים בבית הספר של הילד שלי שהעונש הזה בא לידי מימוש", אמרה אמא לתלמיד מהרצליה, "תלמידים נשארו בכיתה בהפסקה בזמן שכל החברים שלהם יצאו החוצה. זה עונש מיותר, שיכול לגרום לעוד מרמור מצד התלמיד. אני מבינה שאין הרבה דרכים לטפל באלימות בגיל היסודי, אבל שיח עם הילד או הילדה והוריהם כדי להבין את המקום של זה, זה משהו שיכול להיות יותר יעיל מאשר העונש. זה מזכיר את השיטה של פעם, כשהעמידו ילדים עם הפנים לקיר וביקשו מהם לחשוב על מה שעשו, וזה פשוט להשפיל את הילד. ההפסקה זה הדבר הכי חשוב שיש לכל ילד במערכת החינוך, בטח לילדים ההיפראקטיביים, שזה כמו אוויר לנשימה עבורם".
ממשרד החינוך נמסר כי "במקרים שונים בהם תלמיד נוקט בהתנהגות שאינה נאותה או כזו העלולה לסכן את סביבתו, בסמכות צוותי ההוראה לנקוט בצעדים חינוכיים שונים בהתאם לשיקול דעתם - בהם גם הישארות עם מבוגר בכיתה. במסגרת העדכון הקבוע של חוזר מנכ"ל, כפי שנעשה בכל חוזר, גורמי המקצוע בשירות הפסיכולוגי ייעוצי ייבחנו גם נושא זה, וככל שיסברו שיש לתקנו - הנ"ל יתוקן בהתאם".