והזוכה באירוויזיון 2019 בתל-אביב היא איכות הסביבה
האירוויזיון, שצפוי להיערך בחודש מאי בתל-אביב, יכול וצריך להיות נקודת ציון בהפיכת העיר העברית הראשונה לעיר ירוקה הרבה יותר. אז מה צריך לעשות?
האירוויזיון, שיתקיים בתל אביב בשנה הבאה, מהווה הזדמנות לחשוף בפני המבקרים הרבים שיגיעו לכאן את ה"עיר ללא הפסקה", וגם את מה שיש למדינת ישראל להציע מעבר למה שרואים בחדשות. אולם, לצד הדחיפה התדמיתית והכלכלית של העיר ושל המדינה, עומס המבקרים הצפוי לפקוד את תל אביב צפוי גם להגדיל את טביעת הרגל הסביבתית שלה, כלומר את הצריכה של משאבי טבע (מים, מזון, אנרגיה, מוצרי פלסטיק וכדומה) והפליטות לסביבה (שפכים, זיהום אוויר, פליטות גזי חממה, פסולת ועוד). יחד עם זאת, דווקא אירוע שכזה, שמושך אליו אלפי אירופאים מערים שיש להן מדיניות ותרבות סביבתית, הוא הזדמנות להקטין את טביעת הרגל הסביבתית של תל אביב ולהוביל לשינוי בר-קיימא, כזה שיישאר גם אחרי שקולות התחרות יתפוגגו.
יש לא מעט דוגמאות לערים באירופה שמובילות מהפכה סביבתית: טאלין שבאסטוניה היא העיר הראשונה שהכריזה על תחבורה ציבורית חינם (24/7) לכל תושביה; המבורג שבגרמניה אסרה את השימוש בקפסולות קפה מפלסטיק בעיר, בדרך לחזון של עיר ללא פלסטיק; פריז שבצרפת החליטה לפתח את החקלאות האורבנית על גגות העיר; רייקיאוויק שבאיסלנד מספקת את כל האנרגיה שלה ממקורות מתחדשים ולא מזהמים; קופנהגן שבדנמרק חרטה על דיגלה את תחבורת האופניים; ועוד ועוד.
תל-אביב היא מהערים המובילות בישראל בנושא קידום איכות הסביבה: תחבורה ציבורית ענפה ומגוונת יחסית ונתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים, נתיבי אופניים ושירותי תל-אופן להשכרת אופניים, כמות גבוהה יחסית של עצים ופארקים עירוניים, קידום מדיניות מזון בר-קיימא ועוד. יחד עם זאת יש לעיר עוד הרבה מה לעשות כדי לעמוד בשורה אחת עם הערים הירוקות בעולם, והאירוויזיון יכול להיות מנוף לעשות כמה צעדים קדימה.
אירוע ירוק יותר
האירוויזיון הוא האירוע הטלוויזיוני עם הכי הרבה צופים בעולם, אירוע שצורך משאבים רבים. לכן, בשנים האחרונות הבינו מארגני התחרות שיש צורך לאמץ סטנדרטים סביבתיים שאפתנים ולייצר אירוע ירוק יותר.
אחת הדרכים להגיע ליעד זה היא להפחית את טביעת הרגל הפחמנית של האירוע, כלומר את סך פליטות גזי החממה הכרוכים באספקת החשמל, השידור לכל אירופה, הקייטרינג, התחבורה, הנפקת הכרטיסים ועוד.
באירוויזיון ה-60, שנחגג בשנת 2015 בווינה, למשל, כרטיס הכניסה למופע שילב גם כרטיס נסיעה בתחבורה ציבורית אל ומההיכל, והכרטיס כמובן היה מחומר מתכלה. כמו כן, המזון שהוגש למשלחות ולמאות השדרנים והמארגנים היה אורגני ומקומי, כאשר נעשה שימוש בכלי אוכל מתכלים.
ב-2016, באירוויזיון שנערך בשטוקהולם, כל האנרגיה שנדרשה לקיום האירוע ולשידור שלו הופקה על ידי דלקים ביולוגים משמנים (ביו-דיזל) ומפסולת, בעזרת גנרטורים מיוחדים, זאת לצד עידוד הליכה ברגל, רכיבה על אופניים ושימוש בתחבורה ציבורית.
ומה עם 2019?
אבל אירוויזיון 2019 יכול לסמן יעדים חדשים, ואפילו לחצות את גבולות גני התערוכה, שבהם יתקיימו האירועים המרכזיים, ולהביא את הבשורה הסביבתית לכלל החוגגים. כדי לעשות כן צריך להכין תוכנית, שכוללת יעדים ברורים ומדידים ולזהות את הדרכים האפקטיביות לקדם את הפעילות בשטח לצד החסמים בדרך.
התוכנית צריכה לשלב בין יעדים ממוקדים לאירועים הרשמיים של התחרות, למשל שימוש בחשמל סולארי או הקמה של תפאורה מחומרים מתכלים, לבין יעדים רחבים יותר שישפיעו על חיי היום יום של כלל המבקרים בעיר, כגון הפחתת השימוש בפלסטיק וחסכון במים. כמו כן, הדגש בכל אחד מהיעדים צריך להיות כיצד "יירוק" האירוע והשבוע כולו יניע תהליכים חדשים בעיר ולא יהיה נקודתי וחד פעמי.
לדוגמה, אחד היעדים העיקריים של התוכנית צריך להיות ריכוז של הפעילות באזור קטן יחסית, כך שתתאפשר תנועת אורחים ומבלים כמה שיותר נוחה, פשוטה ולא ממונעת בין מוקדי האירועים והבילויים בעיר.
חודש מאי הוא חודש נוח מאוד מבחינת מזג האוויר, והטופוגרפיה של תל-אביב מאפשרת תנועה רגלית או רכיבה על אופניים, ולכן צריך לסגור חלק מהרחובות ולייצר מעברים בטוחים ומהירים בין המוקדים השונים. במקביל, יש לעבות את התחבורה הציבורית בכל שעות היממה וגם בסוף השבוע. זאת ועוד, עיבוי מערך מסלולי ההליכה, הרכיבה והתחבורה הציבורית, יוכל לשרת את העיר גם לאחר שכל המבקרים יעזבו.
מסלול נוסף צריך להיות רכש ירוק ומקומי, וכאן יש לקחת בחשבון הפחתה במקור, כלומר לרכוש כמה שפחות, וגם לאפשר לעשות שימוש חוזר ולמחזר את הציוד, מקטן ועד גדול. לדוגמה, שימוש חוזר באלמנטים שונים בתפאורה כפריט לנוי במרחב הציבורי או במבנים עירוניים, ורכישה של מזון לאירוע על טהרת הכחול-לבן.
במקביל לאירוע עצמו צריך להיערך גם במרחב הציבורי: לדאוג לפחי אשפה ומערך מכלי מיחזור בכל מקום, כדי לשמור על הניקיון ולהפחית את כמות הפסולת להטמנה, להעלות את המודעות בנוגע לצמצום המזון שנזרק והשימוש בכלים חד פעמיים, ועוד. אפשר, למשל, לפזר בעיר ברזיות שיאפשרו להפחית את רכישת בקבוקי הפלסטיק, להציע למבקרים להפחית את הפליטות שלהם על ידי תרומה למיזמים לנטיעת עצים או לקידום אנרגיה מתחדשת (איזון פחמני) ולשלב הסברה במלונות בנוגע לחיסכון במים ולשימוש חוזר במגבות ובמצעים.
האירוויזיון הקרוב בתל-אביב יכול וצריך להיות נקודת ציון גם ביירוק העיר העברית הראשונה. כל זאת על מנת שגם הדורות הבאים אחרינו יוכלו להמשיך ולחלום על דוז-פואה.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
http://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-274-0
לפנייה לכתב/ת 
