שתי המדינות של טראמפ: סיבוב פרסה או חוסר הבנה
אחרי שניסה לברוח ממורשת אובמה, הנשיא האמריקני החליט לשוב לפתרון שתי המדינות. ייתכן שמדובר באי הבנה מצד נשיא שלא שולט בחומר - או שטראמפ גילה את נוסחת הבסיס להסכם. "דיל המאה" מת, "שתי המדינות" חזר - וכל השאר זה עניין של מחיר
טראמפ עם נתניהו: "אוהב את פתרון שתי המדינות"
כמעט שנתיים אחרי שנכנס לבית הלבן, דונלד טראמפ
מתחיל להבין שהוא לא יכול להמציא את הגלגל, לפחות לא בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. כשאמר אתמול (ד') לראש הממשלה בנימין נתניהו
ש"פתרון שתי המדינות
עובד הכי טוב", הוא בעצם הפנים שהמצב בשטח, היצרים המעורבים בסכסוך וההיסטוריה שלו לא מאפשרים אפילו מחשבה על מדינה אחת.
כשנכנס לבית הלבן, טראמפ היה נחוש לעשות הכול אחרת מקודמו, שנוא נפשו, ברק אובמה. הוא הבהיר שיביא ל"עסקת המאה" בין ישראל לפלסטינים, ישכין שלום באזור והבטיח שכל הצדדים יהיו מרוצים. טראמפ, ובעיקר שני עוזריו ג'ייסון גרינבלט וג'ארד קושנר, אמרו תחת כל עץ רענן שהגיעה הזמן לחשוב מחוץ לקופסה וצריך פתרון יצירתי ובלתי שגרתי - כי כל מה שנוסה בעבר נכשל. וכידוע, אובמה היה זה שדחף מאוד חזק לכיוון פתרון שתי המדינות.
זמן קצר לאחר שהושבע, בפעם הראשונה שאירח את נתניהו בבית הלבן, אמר טראמפ "מדינה אחת, שתי מדינות - מה שירצו". אחר כך הוא שינה דעתו ואמר שצריך בכלל לתת מענה כלכלי למצוקת הפלסטינים ולדחוף את מדינות ערב העשירות להשקיע במיזמים שיספקו תעסוקה לתושבי יהודה ושומרון וייגרמו לכך שהרשות הפלסטינית תהיה אימפריה כלכלית שתשכיח את העובדה שמדובר בתעלול כספי ולא במדינה.
הפלסטינים רצו מדינה עם מטבע, דגל ודרכון ומה שטראמפ הציע להם זה פארק תעשייתי. הפתרון הזה לא הצליח להתרומם גם כי מדינות עשירות, כמו סעודיה, הבהירו שלא יוכלו לצעוד לקראת הנשיא האמריקני אם הוא לא ייתן מענה לשאיפות הלאומיות של הפלסטינים.
בבית הלבן דיברו על התוכנית הגדולה שנרקמת ותוצג לצדדים בבוא העת. אבל עוד לפני שטראמפ הניח תוכנית כלשהי הוא עשה שורה של צעדים שלא רק הרחיקו את הפלסטינים ממשא ומתן עתידי, אלא גם גרמו לסעודים ולמדינות ערב אחרות לקבל רגליים קרות.
הנשיא האמריקני חשב שבהבל פה ניתן לפתור את בעיית ירושלים, הוא לא לקח בחשבון את המשמעות של העיר לשני העמים, את הערגה אליה. כמי שבא מעסקי הנדל"ן, הוא הבהיר כי ברגע שהכריז שהוא מכיר בירושלים כבירת ישראל – בעיית ירושלים הוסרה מהשולחן. מבחינתו של טראמפ לא משנה מה קורה בשטח, הוא בטוח שכשהוא אומר משהו הוא יוצר מציאות.
אחר כך הוא קיצץ את התקציב לאונר"א, חתך את סיוע החוץ לרשות הפלסטינית ודחק את הפלסטינים לקיר. הם הרגישו שהוא מנסה להגיע להסדר בחבטה על הראש שלהם. הוא לא ספר אותם. את כל זה הוא עשה רק כדי שיוכל להסתכל במראה בבוקר ולומר לעצמו בשביעות רצון: "אני לא עושה מה שאובמה עשה, מה שאני אעשה יהיה פי כמה יותר טוב".
אלא שכל מי שהיה אי פעם מעורב בתיווך בין ישראל לפלסטינים יודע שאין נוסחת קסמים. הפלסטינים גם יודעים שזכות השיבה זה משהו שיקבלו באופן המצומצם ביותר, הזעיר ביותר, אם בכלל.
בסופו של יום, טראמפ תקע אצבע בעין של הפלסטינים והעולם הערבי, גם דחף את כולם לקיר וגם עשה עכשיו סיבוב פרסה וחזר לנוסחת אובמה, שהייתה גם נוסחת בוש וגם נוסחת ביל קלינטון. כל קודמיו הבינו שבהיעדר פתרון שתי מדינות, אין סיכוי ליומה של מדינה יהודית לזמן רב. ואם הפלסטינים לא יקבלו זכויות אזרח שוות במדינה האחת, היא תהיה מדינת אפרטהייד מנודה.
אז טראמפ חזר לעשות את מה שעשו קודמיו והבהיר כי בתוך שלושה-ארבעה חודשים יציג את התוכנית שלו, והוא בטוח "במאה אחוז" שהפלסטינים ישובו למשא ומתן.
הכי קל להגיד שטראמפ לא מבין את מה שהוא אמר אתמול, זה גם לא משולל בסיס. טראמפ אינו מבין במדיניות חוץ ולא מבין בהרבה דברים. הוא לא מפסיק להניף את דגל הבורות. אבל יש סיכוי שהמקצוענים סביבו יודעים היטב מה פירוש פתרון שתי המדינות והם הסבירו לו לאט ועם שרטוטים ותמונות.
טראמפ הבין את מה שאמר והוא גם מתכוון לכך. הוא רוצה לקדם את פתרון שתי המדינות כי האנשים סביבו אמרו לו שאין פתרון אחר ואם הוא רוצה לעשות שלום ולהיכנס להיסטוריה, זה הנתיב היחידי, למרות שגם אובמה צעד בו.
גם ראש הממשלה נתניהו לא נפל מהכיסא כששמע את הדברים. הוא עצמו אמר שלא היה מופתע וכי הוא בעצם יסכים שלפלסטינים תהיה סמכות לשלוט על עצמם בלי אפשרות לפגוע בישראל.
המסקנה המהדהדת היא שגם טראמפ וגם נתניהו הבינו שהפלסטינים צריכים מדינה אחת. לא יהיה דיל המאה ולא עסקת השנה. בחודשים הקרובים הצדדים יתווכחו מה פירוש המילה "מדינה" – אם זו יישות כמו איראן או משהו אקזוטי כמו קוסטה ריקה. לזכותו של טראמפ ייאמר שהיום הוא חשף מה הבסיס ועל מה מדברים. כל השאר זה עניין של מחיר.
טראמפ ונתניהו
צילום: אבי אוחיון /לע"מ
מומלצים