ההימור של מצרים: מחמשת בדואים נגד דאעש
הבדואים בסיני טוענים לקיפוח, ובמשך שנים חששה קהיר למסור להם נשק מחשש שיופנה נגדה. עכשיו מפעיל צבא מצרים את "כוח עבד א-סלאם", מיליציה של אלפי בדואים, ושולח אותה עם רובים לבתים ומערות. היתרון: הם מכירים את השטח. השאלה: לאיזו תמורה הם מצפים? "זה לא מטוב לב, בלי תוכנית ארוכת טווח – זה יגלוש לעוד מלחמה"
במוצב מבודד בחצי האי סיני משקיף איברהים אבו סריפה על קו הרקיע ההררי, מקשיב לדממה שמסביב ומנסה לזהות כל סימן לכך שהשלווה השברירית עלולה להיות מופרת. אבו סריפה הוא מזקני שבט תייאהא, והוא ראה כבר צבאות – המצרי והישראלי – עוברים במדבר העצום הזה. אלא שבשנים האחרונות חצי האי סיני הוא זירת קרבות מדממת מסוג אחר: בין צבא מצרים לשלוחה המקומית של דאעש.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בצעד המסמן שינוי מדיניות חד לעומת העבר החל לאחרונה צבא מצרים לחמש אנשי שבטים בדואיים כמו אבו סריפה ולשלוח אותם לסיורים במסגרת הפעילות המבצעית שלו נגד מחבלי דאעש בעומק חצי האי. אבו סריפה ובדואים אחרים מסבירים כי זהו אזור שבו ההיכרות שלהם עם השטח נותנת להם יתרון. "אנחנו חייבים לעשות את זה, מחובתנו לתת לאנשים ביטחון מהטרוריסטים שרוצחים אותנו", מסביר אבו סריפה לסוכנות הידיעות AP בשיחת טלפון מהמוצב הצבאי שבו הוא נמצא עם עשרות גברים אחרים תושבי האזור, ליד הרי חלאל, שם אגרה שלוחת דאעש כלי נשק וציוד.
עד כה לא הודה צבא מצרים בפומבי כי הוא מחמש את הבדואים והופך אותם לכוח לוחם, אלא הסתפק באמירה שהם משתפים פעולה ומספקים מודיעין. בעבר חששו הכוחות המצריים לספק נשק לבדואים בהתחשב בשנים הארוכות של מתיחות ששררה בין השבטים לבין צבא מצרים. נראה שהשינוי הוא ניסיון לקרב את תושבי סיני קצת יותר לצדה של הממשלה המצרית בקרבות.
זה שנים ארוכות שמצרים מנסה להכניע את המחבלים הפועלים בסיני ומונהגים על-ידי הזרוע של דאעש שנודעה בשם "מחוז סיני של המדינה האיסלאמית". פעילי הטרור בחצי האי צברו תנופה על רקע הטלטלה הפוליטית והביטחונית שפקדה את מצרים לאחר תחילת "האביב הערבי" ב-2011: ראשית עם ההפיכה המדממת שבה הודח הנשיא חוסני מובארק, ולאחר מכן בעקבות ההפיכה שבה הדיח הגנרל עבד אל-פאתח א-סיסי את הנשיא האיסלאמיסט מוחמד מורסי.
מוקד העימותים העיקרי בסיני היה משולש של ערים ועיירות בפינה הצפונית-מזרחית של חצי האי, לחופי הים התיכון. אלפי תושבים, חיילים ושוטרים נהרגו בקרבות ובפיגועים שם, ועוד אלפים נעצרו. מבקרי המשטר המצרי האשימו אותו בניהול מבצע אכזרי, ובמסגרתו נהרסו בתים והוטלו הגבלות קשות על תנועת אנשים ועל מעבר סחורות. המלחמה הזו נותרה בעיקרה רחוקה מעין הציבור, ועל עיתונאים, משקיפים ומי שאינם תושבי המקום נאסר להיכנס לאזור. הלחימה גרמה גם להרחקתם של תיירים מאתרי הנופש בדרום סיני, מקור הכנסה חשוב כל-כך למצרים בכלל ולתושבי סיני בפרט. גם המטה ללוחמה בטרור בישראל, נזכיר, מזהיר כל העת שלא לנסוע לחצי האי.
בפברואר השנה פתח צבא מצרים במבצע גדול בסיני, והוא התרחב עד שכלל חלקים מהדלתא של הנילוס ומהמדבריות לאורך הגבול המערבי של מצרים, עם לוב. מאז – התמעטו מאוד הפיגועים של דאעש בזירה המרכזית של סיני. במסגרת המבצע העסיק צבא מצרים כוח המכונה "כוח עבד א-סלאם" שבו חברים כמה אלפי בדואים, והם נפרסו באזורים מרכזיים בסיני. גורמים בשבטים הבדואיים סיפרו ל-AP כי תפקידם הראשי היה ללוות חיילים בסיורים ובפשיטות שבהן חיפש הצבא מצבורי נשק – ולאייש עמדות אבטחה המפקחות על הנעשה בדרכים. לדברי אבו ספירה, היוצא לסיורים עם הצבא כמה פעמים בשבוע, בדרך כלל כשפורץ קרב הבדואים נסוגים לאחור וכוחות הביטחון המצריים הם שמשתתפים בלחימה, "אבל חלק מאיתנו גם נשארים ונלחמים בחזית".
150 ק"מ מחופי הדרום
גורמים בשבטים הבדואיים מעריכים שכ-100 בדואים נהרגו עד כה בקרבות או בפיצוץ מטעני צד. לדבריהם הם פועלים במסגרת הארמייה השלישית של צבא מצרים, ומסופחים כדבר שבשגרה ליחידותיה, עם רכבי ארבע על ארבע ומשוריינים. תפקידם של הבדואים מעיד על התרחבות הקרבות אל מעבר לעיירות החוף והתפשטותם למרחבים המדבריים של חצי האי. לדבריהם הם פועלים גם באזורים השוכנים במרחק 150 קילומטרים מהחופים הדרומיים של סיני.
"מרכז סיני נקי עכשיו ברובו ממחבלים", אומר סאלח אבן-רשיד, גם הוא בן שבט תייאהא. לדבריו הצבא סיפק ליחידתו רובי סער, תתי-מקלע, אפודי מגן וקסדות. "הם מתייחסים אלינו כמו לחיילים ונותנים לנו כל מה שאנחנו צריכים", הוא אומר, ומספר שחבריו כבר הספיקו לחשוף חומרי נפץ, מצבורי דלק, מכוניות וציוד אחר של המחבלים שהוסתר בבתים ובמערות.
אליסון מקמנוס, מנהלת מחקר במכון תחריר לחקר מדיניות במזרח התיכון, הסבירה ל-AP שצבא מצרים מפיק תועלת מההיכרות של הבדואים עם השטח ומהמודיעין המקומי, אך הזהירה כי המהלך צריך להיעשות כחלק מאסטרטגיה ארוכת טווח הכוללת תוכניות לפירוק מנשק, שחרור משירות צבאי ושילוב מחדש בחברה כדי למנוע היווצרות של עימות צבאי נוסף לאחר שהמחבלים מדאעש יוכנעו.
שבטי בדואים כבר שיתפו בעבר פעולה עם צבא מצרים, בין שבאיסוף מודיעין ובין שבגישוש, במסגרת "התאחדות השבטים של סיני", וגובשו גם הסדרים מקומיים עם בדואים חמושים במוקדי לחימה מרכזיים ליד הגבול עם רצועת עזה. אלא שכוח עבד א-סלאם הוא שיתוף פעולה ישיר יותר, והפעלתו כוללת חימוש של הבדואים – שאינם משרתים בצבא – במסגרת ארגון דמוי מיליציה הפועל על שטח נרחב יותר.
ההתנהלות הזו בסיני מזכירה את ההתנהלות עם תנועת סאחווה בעיראק, שם חימשו הכוחות האמריקניים חלק מהשבטים הסוניים כדי להילחם באל-קאעידה אחרי התלקחות מלחמת האזרחים העיראקית ב-2006. עם זאת, סביר להניח שבמקרה המצרי הנשק שהשלטונות מעבירים לשבטים הבדואיים הוא נשק קל יותר ומועט יותר. על כל פנים, הניסיון עם הסאחווה בעיראק מדליק גם נורה אדומה: אחרי שבעיראק הוקמה ממשלה שיעית שהפנתה את גבה לסאחווה הצטרפו חלק מהלוחמים במיליציות הסוניות לכוחות המחבלים.
בעבר נמנע צבא מצרים מחימוש הבדואים בשל החשש שבסופו של דבר הנשק שיימסר להם יופנה נגד כוחותיו. החשש הזה נבע מכך שהבדואים בסיני מתלוננים זה שנים על אפליה מצד הממשלה, על היעדר תוכניות פיתוח באזור מגוריהם ועל יחס אכזרי מצד כוחות הביטחון. הבדואים שאיתם יצרה סוכנות AP קשר אמרו שהם משתפים פעולה עם הצבא המצרי בסיני בהתנדבות, ללא תשלום, ואחד מהם אף אמר שהוא מאמין שאחרי חיסול המחבלים יבנה הצבא תשתיות רבות יותר באזור המוזנח.
בלוגר בשם "גרינפליי", המסקר את פעילותו של הצבא המצרי ועוקב אחריה בעזרת מקורות גלויים, אמר כי שיתוף הפעולה של הבדואים עם צבא מצרים מעיד שלכל הפחות הם מאמינים שהצבא ינצח בסופו של דבר: "הם לא עושים את זה מתוך טוב לב – ברור שזה משרת את האינטרס שלהם ושהם רוצים להיות בצד של המנצחים".
לפנייה לכתב/ת 
