קישוטים בשקל, אתרוג לא מהודר: בחגים החוסר מורגש יותר
בחג שבו נוהגים להשקיע לפעמים מאות שקלים באתרוג, כשאין כסף לאוכל - יש מי שמעדיפים להעניק את שמחת החג לילדים. יהושע ואורטל גבאי, זוג חרדי מירושלים, מספרים איך עושים את החגים כהלכתם עם שכר שלא מגרד את קו העוני מלמטה: "אין מצווה לקחת הלוואה או להחסיר מהילדים בשביל להדר באיזושהי מצווה"
כשנכנסים לדירתה הקטנה של משפחת גבאי בירושלים, קשה שלא להיזכר בסרט הנפלא "אושפיזין". הבית דל למראה, אבל השאיפה היא להידור במצוות. בחג שבו השקעה באתרוג מהודר היא השקעה בעולם הבא של המאמין, בולטת שבעתיים השמחה הטהורה ברחובות הריכוזים החרדיים: סוכות גדולות עמוסות בקישוטי חג, וידיים שאוחזות ב"סטים" של ארבעה מינים שנקנו, לא פעם, במאות רבות של שקלים. לא פעם, במאמץ רב.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
ברוכים הבאים לסוכה של ynet - כאן
יהושע גבאי סוחר בתשמישי קדושה בזמנו הפנוי. בשאר הזמן הוא לומד תורה. רעייתו פוטרה וכעת מחפשת עבודה. גידול של משפחה עם ילדים קטנים לא ממש מסייע לה מול המעסיקים. איך שורדים? "אנחנו מגלגלים", גבאי מספר ל-ynet. "נכנסים לחובות ושורדים את היום".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "עבודות בשבת? אסור לנסוע ברכבת"
- דור הרצף: החילונים שיש להם אלוהים, הדתיים שמאסו בדת/ ד"ר יאיר כספי
- אלפים השתתפו בברכת כהנים בכותל
"קודם כל בוחרים בתורה", הוא אומר בביטחון. "ההכנסה מועטה ולא מחזיקה את כל הבית, אבל אנחנו משתדלים לעמוד בכל ההוצאות, ובעיקר הילדים - זה מה שחשוב לנו; שהילדים יקבלו את כל הצרכים שלהם. אנחנו רוצים לתת להם את המיטב".
"להתקיים ממה שאין"
בחג הסוכות
, הוא מספר, יש הרבה הוצאות – גם על הסוכה וגם על ארבעת המינים. לאחר שבשנה שעברה נגנבו לו מנורות ואבזרים נוספים, שהצטרפו להוצאות, יש גם סכך שצריך לרכוש. "השנה", הוא מודה בכאב, "הורדתי קצת בהידור של ארבעת המינים בשביל רק לעבור את היום, את החודש, להיכנס לחיים. החיים מזמנים ניסיונות..."סוכות זה חג מאוד חשוב ויקר. כל שנה אני מנסה לקנות את הסט, אתרוג מהודר - והמחירים פה אסטרונומיים, אז נאלצתי להוריד". חיים לא מתפשר על רכישת סטים כשרים גם לילדיו: "הסט הכי פשוט, שהוא כשר, עולה 100-120 שקלים. גם אלו הוצאות שצריך לשכלל ביום-יום בחגים. ואם לדוגמה בחול המועד רוצים לצאת, לתת לילדים זמן איכות - אז אנחנו פשוט מצמצמים, יש לנו סדר עדיפויות".
"עם השנים ובעיקר בתקופה האחרונה פשוט למדנו איך להתקיים ממה שאין", אומרת רעייתו, שביקשה להצטלם תוך טשטוש פניה כדי לשמור על פרטיותה. "אז אנחנו לא הולכים עכשיו וקונים את כל הקישוטים בחנות, אלא הולכים ל'שוק השקל', שם יש את הקישוטים הזולים יותר - ועם זה משמחים את הילדים. בשנה שעברה נגנב לנו השולחן של הסוכה, אז מישהו שמע הביא לנו את השולחן שלו. מסתדרים".
לא מהדרים על חשבון הילדים
ההתפשרות על מצוות החג כואבת לשניים, אך אורטל גבאי רואה גם בזה "רצון ה'": "אין ספק שזה מפריע. אנחנו חיים את המציאות של המצוות, ומאמינים שבאנו לעולם הזה בשביל לחיות את התורה והמצוות ולהדר בהן. אבל אנחנו גם מאמינים שזה מה שה' רוצה מאיתנו. כשאין ברירה אז אין ברירה, הקדוש ברוך הוא רוצה גם שנחיה בדרך המתאימה, האפשרית, לא מעל למה שאפשר. השם מצפה מאתנו למה שביכולת שלנו, לא מעבר לזה. אין שום מצווה לקחת הלוואה ולהיכנס לחוב או להחסיר מהילדים ומהאוכל שלהם בשביל להדר באיזושהי מצווה".
בתוך הקושי פועלים ארגוני חסד שהם, כמו שמתארת אורטל גבאי, "אוויר לנשימה". המשפחה מוצאת עזרה ב"מיזם לביטחון תזונתי לאומי". "המטרה שלהם היא להכניס כמה שיותר מוצרים לבית שגם בהם גם ערך תזונתי... בכל פעם שולחים דברים אחרים, והכול כל כך מסודר ונקי. חציו השני של הסל הוא תו המתאים לכל מיני רשתות מזון, מה שמאפשר לנו לקנות מוצרים שלא היינו מעיזים לקנות... בפעם בחודש שזה מגיע, בעלי ואני מסתכלים זה על זה ואומרים, 'יופי, הולכים לעשות קניות'. זה פשוט אוויר לנשימה, זה אור, זה כל כך חסד, והכול ככה בלי תמורה".
פרויקט "המיזם הלאומי לביטחון תזונתי", של משרד הרווחה בשיתוף "אשל ירושלים" הושק לפני כשנה וחצי, ואחראי על חלוקת כרטיס נטען לרכישת מזון בשווי של 6,000 ש''ח בשנה, למשפחות הסובלות מאי ביטחון תזונתי חמור. המיזם פועל בעשרות רשויות ועלותו השנתית נאמדת בעשרות מיליוני שקלים. מייזמי הפרויקט נמסר כי שר העבודה והרווחה, חיים כץ, צפוי להרחיבו בתקופה הקרובה.
לפנייה לכתב/ת 
