ארבעת המינים: מי שאוהב - מהדר
אשה שבעלה יהיה מוכן להוציא עבורה רק את המינימום, עלולה לגרום לו להראות כמו ערבה אחרי הושענא רבה, ומי שחושב שלקנות אתרוג מהודר זה בזבוז, כנראה אינו יודע מה זאת אהבה
שיטוט בשוקיי ארבעת המינים
בריכוזים החרדיים, מעורר את התמיהה לאן נעלם המשבר הכלכלי-חברתי. עשרות דוכנים מוכרים את מרכולתם לאנשים שבחיי היומיום מחשבים את ההוצאות על לחם וחלב עד לפרוטה האחרונה. והנה פתע פתאום הם מתעקשים להוציא כמה שיותר על כמה צמחים, ובשם השם.
ליקיריהם. משום מה, זה לא מפריע לאף אחד, ונחשב אפילו כלגיטימי ורצוי. אישה שבעלה יהיה מוכן להוציא עבורה רק את המינימום ההכרחי, עלולה לגרום לו להראות כמו ערבה אחרי הושענא רבה. זה לא שהיא לא יכולה להסתדר בלי עוד בושם או שרשרת, אבל היא לא להסתדר עם בעל שלא אומר לה שהוא אוהב אותה. אנחנו קונים מתנות כדי להביע אהבה, הערכה, הכרת טובה, ואפשר להשיג את המטרה הזאת רק אם מאחורי המתנה עומדת השקעה כלשהי. בשפה ההלכתית, קוראים לזה "הידור".
עוד בערוץ יהדות - קראו:
צריך לשאול למה סט מהודר של ארבעת המינים צריך לעלות כל כך הרבה. התשובה קשורה, כנראה, לגורמים שונים - מעלויות הגידול ועד לתרבות העסקים, שבה אנשים עם חוש מסחרי מפותח מנצלים את המצוות כדי לדפוק קופה. את השאלה הזאת נניח בצד כרגע. השאלה המעניינת יותר היא למה אנשים מוכנים לשלם את המחירים האלה. למה להתעקש על האופציה המהודרת, אם אפשר לצאת ידי חובה בארבעת המינים עם הכשר מינימלי?
קוראים לזה "הידור"
לא רק בשוקי ארבעת המינים נפתחים הארנקים לרווחה. גם אדם מן השורה שמעוניין לקנות מתנה לאשתו לכבוד החג, נעזר בשירותיו של בן-צבי, ההוא מהשטר של המאה. הוא יהיה מוכן לשלם מאה שקלים, ואפילו לגהץ את האשראי על סכומים גבוהים הרבה יותר, בשביל משהו שאשתו לא באמת צריכה.
בחירת הדסים: ככה עובדים את השם באהבה(צילום: AP)
התופעה הזאת קיימת, ולא רק בחגים. מאז ומתמיד אנשים היו מוכנים להשקיע כסף רב במתנות
ארבעת המינים:
הכי מהודר - הכי מיותר
בני דורון
כל שנה זה אותו הריטואל: למי יהיה את סט ארבעת המינים הכי מהודר, והשווקים מתפרעים בהתאם. רוצים להדר במצוות? תשקיעו בילדות בוכיות, במקום בערבות בוכיות
האדם המאמין רוצה להביע את אהבתו כלפי בוראו, ויש לו דרכים רבות לומר לו שהוא אוהב. אחת מהדרכים הללו היא הידור במצוות. מי שמחפש את האתרוג הכי זול, פועל מתוך רצון לסמן "וי" על חובתו ההלכתית ולהיות רגוע. מי שמחפש את האתרוג היפה והמשובח ביותר, פועל מתוך אהבה. רק לפני רגע, ביום כיפור, הוא עמד מול אביו שבשמים ואמר כמה חשוב לו לעבוד אותו ולהתמסר אליו. חג הסוכות הוא ההזדמנות הראשונה שלו להוכיח שהוא באמת עומד מאחורי זה. שהמצוות יקרות לליבו. שהוא רוצה לעשות אותן הכי טוב שאפשר.
לפתוח את הכיס והלב למצוות
התופעה המדהימה של הידור בקניית ארבעת המינים (כל עוד הקונה נאמן לכללי ההלכה, ואינו משלם יותר ממה שיכולתו הכלכלית מאפשרת לו) - אינה מלמדת על טירוף מוחלט, אלא על הקשר המיוחד שבין עם ישראל לקדוש-ברוך-הוא. לא קשר קר של מילוי פקודות, בלי טעם ובלי ריח - אלא קשר של חיבה, רצון והתמסרות.
נכון, יש גם מצוות אחרות שאפשר להוציא עליהן כסף. אפשר להדר גם בצדקה, ולהשקיע יותר בנזקקים על חשבון האתרוגים, אבל להידור כזה לא יהיה את אותו האפקט. ובכלל, העימות בין שתי המצוות הוא תיאורטי בלבד; בפועל, מי שפותח את הכיס בשביל הלולב וההדס, פותח את הכיס גם בשביל העניים.
מתן כסף לנצרכים בא, בדרך כלל, מתוך תחושה של רחמים, חמלה וסולידריות כלפי הזולת, וזה חשוב מאוד – אבל פחות מביא לידי ביטוי את נכונותו של המאמין להתמסר עבור מה שלמעלה ממנו. בשביל לממש את האהבה לבורא העולם, צריך להשקיע גם במה שנמצא מעבר למוסר האנושי הפשוט. לקנות עגילים לאשתך, גם אם לא ברור לך למה היא כל כך רוצה אותם.
מי שכל העסק הזה נראה בעיניו כמו דקדקנות מיותרת, כנראה אינו יודע מה זאת אהבה.
לפנייה לכתב/ת 
ארבעת המינים - סיפור אהבה
צילום: חיים זיו
מומלצים
