המציאות שבה חי אורי קול עד לפני שנים בודדות, דומה לכזו של רבים כל כך בישראל. מעודכן בכותרות של החדשות, מחזיק בדעה מגובשת למדי, אבל עושה מעט מאוד בכדי לקדם אותה. אבל בשנים האחרונות קול משמיע את קולו ודרך הרשת סחף אחריו עוד מאות אלפים שקוראים היום לכל השמאלנים בישראל לצאת מהארון ולהילחם איתם, ביחד, למען חופש הביטוי של הדעות שלהם.

השבוע הגיע קול לניו יורק למפגש מיוחד עם יהודים וישראלים מקומיים כדי לשתף אותם במאבק שמוביל בדעת הקהל הישראלית. בראיון מיוחד ל'ידיעות אמריקה' מספר לנו קול,25, מה הוביל להקמת ארגון 'מחזקים'. "נולדתי ברמת אביב, בצבא הייתי ג'ובניק והאמת שמעולם לא הייתי אדם פוליטי", הוא מודה, "קראתי עיתון,הייתי מודע. אפשר לומר שהייתי די מנומנם. אחרי שהשתחררתי התחיל מבצע 'צוק איתן' והרגשתי משהו לא טוב. החברים שלי נלחמו בעזה ומשהו לא הרגיש לי נכון. בהפגנה נגד המלחמה היינו 50 מפגינים בכיכר הבימה, כשמסביבנו עשרות שוטרים שנאלצו להגן עלינו מעשרות אנשי ימין, ‘האריות של הצל’, שהגיעו והבטיחו להרוג אותנו במכות.

“באותו רגע, נשמעה בפעם הראשונה אזעקת 'צבע אדום' בתל אביב. הקווים שהיו בינינו ברגע אחד התפזרו. כולם התערבבו זה בזה, כולם רצו לכל כיוון, והיינו כולנו, יחד. אחרי זמן קצר האזעקה פסקה ושקט מוחלט נשמע. תוך כמה שניות הכל חזר לסדר המקורי שלו. לא אשכח את כל הסיטואציה ההזויה הזו שהייתה אבסורדית. ובתוך כל זה", הוא מזכיר, "יש לכולנו אויב משותף, חמאס, שרוצה להרוג את כולם. הבנתי בערב הזה שעלי להיות יותר מעורב וזה היה הזרע הראשון שנשתל בי וההבנה שאני חייב לקחת אחריות”.

למרות שתכנן להתמסר ללימודי פילוסופיה, ההבנה הזו הובילה אותו ללימודי מדע המדינה, כשבמקביל, החל בפעילות בשטח. "בערב ההוא הבנתי שאני הולך להקדיש את החיים שלי למאבק הזה”.

אורי קול. "שמאלנים לא מרגישים שיש להם גב"

לאט לאט מצא קול את דרכו בתוך מחנה מסועף וחבוי למדי, מחנה השמאל הישראלי. "ניסיתי כל מיני דברים ואירועים. הגעתי לארגוני שמאל מתונים וניציים ועד רדיקלים, אבל כשנתקלתי בקבוצת פייסבוק צנועה בת 300 חברים בשם מחזקים, אשר קמה במטרה להנכיח את ערכי השמאל ברשת, נוכחתי לדעת שזו הדרך. הבנו שכיכר העיר החדשה היא הרשת, והימין מציג בה נוכחות נכבדת בזמן ששמאלנים לא מרגישים שיש להם גב”.

קול טוען שהקריאה לחופש ביטוי אמיתי בישראל מכוונת בראש ובראשונה לכך שבישראל של היום, חופש הביטוי נתון לימין הקיצוני בלבד. "ב-20 השנים האחרונות פרויקט הימין הגדול הוא מחיקת הלגיטימציה של הרעיון השמאלני, לדחוק אותו מהמאבק הפוליטי הבסיסי. ככה קוראים לנו בוגדים, קריאה לשוויון הופכת אותך פחות ציוני ויהודי וזה מתבטא בצורה טהורה ברשת. כל האתרים הגדולים מדברים על מחיקת שמאל”.

ביטול דעת הקהל משמאל מגיע להערכתו עקב מחסור במעוף בצד הימני של המפה. "מאחר ולימין אין פתרונות ריאליים והציבור לא קונה את הסיפור של ההתנחלויות, אז הימין פשוט דוחק את הדעות השמאלניות מחוץ לקונצנזוס. תוקפים אותנו כפחות ישראלים, מעבירים חוקים נגד עיתונאים ומוסדות תרבות וחופש הביטוי של השמאל נתון תחת מתקפה קשה”.

ל'מחזקים' הוא הצטרף בימיה הראשונים ותוך חודשיים כבר איגדו למעלה מעשרת אלפים איש. "הבנו שאנחנו סוג של קהילה ועלינו להילחם על הערכים שלנו בציבוריות הישראלית. התחלנולהיפגש, להחליף מספרי טלפון וגילינו עוד ועוד אנשים שלא מוכנים לוותר על החזון הליברלי שוחר השלום של ישראל.

“גילינושהרשת היא איזור מופקר שבו הימין באופן מאורגן ולא מאורגן משקיע הרבה מאוד אנרגיה בביטול דעות שמאל. זה מתחיל בשקרים וממשיך בהתעללות וקללות. פוליטיקאיות מהשמאל חוטפות על פי בדיקה שלנו את הקללות הכי קשות. הם מקללים ומשקרים וגורמים לאנשים לפחד לדבר”, הוא מסביר.

אהוד ברק. מחזק את מחזקים

לטענתו הבעיה מתחילה בשיווק. "רוב המדינה איתנו, אבל אנחנו צריכים לעבוד קשה יותר בשביל להראות לאנשים מה הפתרונות והעמדות שלנו. הרבה אנשים בוחרים להחביא את הדעות ואת העמדות שלהם ומנסים להעמיד פנים שהם משהו שהם לא. הרבה שמאלנים מורידים את הראש וזה פוגע בנו קשות. צריך ששמאלנים ייצאו מהארון, גילינו שברגע שאתה עומד על העקרונות, שיש עוד ועוד אנשים כמוך, לאנשים קל יותר לצאת.

"התחושה שישראל נולדה על ערכים ליברלים שוחרי שלום וציונות, הייתה המהפכה מהגדולות בהיסטוריה האנושית. האנשים שעשו הכל ושינו הכל כדי לבנות חברת מופת, אבל משהו התעקם ואנחנו כבר לא על המסלול הזה למען שיוויון ושלום. אנחנו מחזיקים 2 מיליון איש תחת שלטון צבאי וחברים שלי מסכנים שם את החיים שלהם יום יום. המדינה הזו הוקמה על ערכים של שוויון. מגילת העצמאות היא מסמך יפהפה שמנסה להיתלות באילנות גבוהים כל כך, אבל היום השתלטו על המונח 'ציונות' ועבור רבים הוא כבר לא מסמל שיוויון ושלום”.

הקבוצה גדלה ותופסת תאוצה. היא ארגון ללא מטרות רווח, שעדיין מתעקש שאיננו פוליטי, וככזה, לא ברור היכן טמון כוחו לשנות. "כל שינוי פוליטי פועל באמצעות שכנוע. את זה ניסינו תמיד. לקבוצה האידיאולוגית שהשתלטה על הליכוד ועל המרכז אין דעות מגובשות. רוב העם רוצה לתת זכויות מלאות ללהט"בים, רוצה עסקים פתוחים בשבת, נישואים אזרחיים ושלום, אבל 'לאליטה המתנחלית' יש כוח כל כך חזק שהדברים האלו לא קורים”.

קובי כהן, בן 41, פעיל פוליטי בעברו הנמצא בניויורק מזה שמונה שנים ועובד עם העולם היהודי, הוא אחד מיוזמי המפגש. "לרוב המוחלט של יהדות ארצות הברית נמאס ממדיניות הממשלה", הוא טוען. "השמאל הישראלי נמצא במגננה מאז שאהוד ברק גילה שאין פרטנר. אורי עשה עם "מחזקים"משהו שהשמאל לא רגיל אליו – עלה להתקפה ומציג את הימין במערומיו. אני מאמין שיש לנו הזדמנות פז לייצר גשר ושיח חדש בין יהדות ארצות הברית הליברלית לבין מדינת ישראל, דרך יצירת קואליציה של שמאל יהודי ציוני. הגיע הזמן למשהו חדש. אנחנו מקווים לייצר פה קבוצה של אנשים שתתמוך במחזקים מארצות הברית בכל דרך חוקית שרק נוכל, ובמקביל תצליח לגייס את הקהילות היהודיות לתמיכה אחרת בישראל – תמיכה בשמאל הפוליטי.

“צריך להחזיר ליהדות את ארצות הברית את הגאווה בישראל ובציונות ואת זה רק השמאל הציוני יכול לעשות. ממשלת ישראל בראשות נתניהו החליטה לתת גט כריתות ליהדות ארצות הברית ולשים את מבטחם באוונגליסטים, וזהו מתכון לאסון. יהודי ארצות הברית הם המשענת שלנו ואל לנו להזניח אותם. הימין הישראלי נמצא באופוריה מאז היבחרותו של דונלד טראמפ והם שוכחים שכאן השלטון מתחלף כל שמונה שנים. אם לא נשקיע בקשר עם הדמוקרטים היום, נקבל נשיא דמוקרטי עויין בעוד שש שנים. העניין הפיך אבל דורש השקעה”.

קול מזכיר סקר של חדו"ש שפורסם לאחרונה והציג ריחוק בין החלטות והצהרות הממשלה לתומכים שלה. כך למשל בשאלת היחס של המדינה לקונסרבטיבים והרפורמים66% תומכים בהשוואת מעמדם לזה של האורתודוכסים, כולל 54% ממצביעי הבית היהודי ו-19% מהש"סניקים. 66% מהמרואיינים תומכים בהפרדת הדת מהמדינה. "הפוליטיקה שלנו אינה מתרוממת מספיק, אבל לאידיאלים ולפתרונות של המחנה הדמוקרטי ליברלי יש הרבה מאוד תמיכה בציבור הרחב, אנחנו פשוט לא מצליחים להעביר אותם”.

כיום 'מחזקים' היא אחת הקבוצות הפופולאריות ברשת עם 2 מיליון קוראים אורגנים בפייסבוק. בכל חודש למעלה מ-230 חברים תורמים 50 שקלים בממוצע לארגון שלהגדרת קול "לא ממומן על ידי מיליארדרים בעל אינטרסים, אלא על ידי העם. לשמאל", הוא מכריז, "נמאס להתחבא ולהתבייש ואנחנו לוקחים אחריות על המדינה שלנו. אנחנו מאמינים שיש הרבה דרכים להגיע לשלטון”, הוא מסביר כשאנחנו מנסים לברר איך הבאז שיצרו יוביל לשינוי. "התפקיד שלנו הוא להשפיע על השיח. לבסס את העמדות שלנו באופן שמבוסס על ערכים. הצלחנו עם מעט משאבים ועבודה לאורך זמן להגיע להישגים ואנחנו עובדים קדימה. הפוליטיקה היא גדולה ורחבה הרבה יותר מאדם או שניים בכנסת. זו לא תנועת זהבה גלאון או אהוד ברק. אנחנו נלחמים למען ערכים ולמען העמדות שלנו בכל דרך. אנחנו מנסים להיות סמן אידיאולוגי אפקטיבי. תנועה חוץ פרלמנטרית למען ערכים, לא מועמדים ואנחנו נהיה פעילים בתקופת הבחירות כי זו האחריות שלנו במסגרת החוק. ננסה להשפיע על השיח הציבורי. להעלות את הטענות שלנו לכותרות.

“גם אחרי 10 שנות שלטון ימין, עדיין יש רוב שמתנגד לאידיאולוגיה הזו וזה אומר שאנחנו לא לבד. אנחנו רואים פתיחות לרעיונות שלנו ומקווים לתרגם את זה ליותר השפעה. כל כך הרבה מהפוליטיקה עברה לרשת ואנחנו מאמינים שהפרדה בין החיים האמיתיים לרשת היא מלאכותית. אנשים צריכים להתעורר ולהבין שדברים ברשת יכולים להשפיע כמו בחוץ ואפילו יותר. אם עושים את זה נכון, אפשר לעשות דברים משמעותיים”.