"אסור לשאול על פוליטיקה": שב"כ חושף את הפעילות במעברי הגבול
פרסום ראשון: בגילוי דעת נדיר חושף השב"כ את מספר הזרים שעוכבה כניסתם לישראל ודוחה טענות שעיכב שלא כחוק פעילי שמאל. המשנה ליועמ"ש קובעת כי השב"כ רשאי לבצע תחקורים ולא חרג מסמכותו, ומזכירה כי לפי החוק הארגון אינו רשאי לעסוק בתופעות כמו ה-BDS, או לשאול על העדפות פוליטיות
במסמך יוצא דופן שמפרסם השב"כ דוחה הארגון בתוקף טענות שעל פיהן עיכוב פעילי שמאל במעברי גבול בוצעו שלא כחוק או שלא בתחום אחריותו וייעודו לשמור על ביטחון המדינה. גילוי הדעת של השב"כ מצורף למכתבה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר לאגודה לזכויות האזרח, בעקבות עיכוב שבעה פעילים במעברי הגבול במהלך החודש האחרון וכן תחקורו של העיתונאי האמריקני פיטר ביינרט.
גילוי הדעת של השב"כ במלואו
לפי המכתב של זילבר, שב"כ יידרש להקפיד על נהלים שירועננו. במכתב שהעבירה היום (ו') זילבר לאגודה לזכויות האזרח הודגש כי השב"כ יוכל לתשאל פעילים רק על סמך מידע מודיעיני ברור שעל פיו המעוכבים עמדו להשתתף בפעילויות מחאה שהיו הופכות לאירוע אלימות. עוד הובהר כי יש להימנע מלכלול בתחקור שאלות הנוגעות לדעות פוליטיות ולאישים פוליטיים ככאלה, או לפעילות חוקית ולגיטימית של ארגוני חברה אזרחית בישראל".
במכתב מפורט כיצד השב"כ "מחויב להוראות הדין ולרגישות ולזהירות המתחייבות בסוגיה זו. בהתאם לכך, קבלת החלטה על תחקורו של אדם ועריכת התחקור עצמו יבוצעו לאחר שנשקלו לעניין זה כלל ההיבטים הייחודיים הדורשים תשומת לב. בכלל אלה, האיזון הנדרש בין הפגיעה הפוטנציאלית בזכויות לבין האינטרס הביטחוני. החשיבות למניעת היווצרותו של 'אפקט מצנן' בהיבטי חירויות הפרט, פעילות חופשית של החברה האזרחית בישראל ושל גורמי התקשורת לסוגיה; וכן חובתו של השב"כ להמשיך לפעול באופן ממלכתי. הכול, בהתאם לנסיבות הביטחוניות של כל עניין ובלא תלות בזיהוי או שיוך פוליטי כזה או אחר של המתוחקרים".
בהנחייתה של זילבר שקשורה לטענות בעניין עיסוק ב-BDS, תנועת החרם והדה-לגיטימציה נגד ישראל, היא מציינת כי "שב"כ שב והבהיר בישיבה שהתקיימה בראשותי, כי אינו מתחקר פעילים מטעם זה כשלעצמו, משנושא הטיפול בדה-לגיטימציה אכן אינו מצוי תחת ייעודו ותפקידיו". במקרה שעליו התלוננות באגודה לזכויות האזרח, "האופן שבו הרכז הציג עצמו בפני המתוחקר אכן היה שלא במקומו", כתבה. ראש השב"כ נדב ארגמן הנחה לבדוק את תחקורו של העיתונאי האמריקני פיטר ביינרט ושבעה מעוכבים נוספים, ובעקבות זאת הובהר על ידי השב"כ כי ישובו וירועננו הסוגיות הרלוונטיות בפני הגורמים הנוגעים בדבר, וכן יעוגנו מנגנוני בקרה בנהלים הרלוונטיים.
לפי המכתב, כשמדובר באזרח ישראלי או תושב קבע תחקורו במעבר גבול ייעשה רק במקרים שבהם נראה כי לא קיימת אפשרות סבירה לזמנו לשיחת תחקור במועד אחר או כי ישנו צורך מודיעיני או מבצעי בקיום התחקור דווקא במעבר הגבול. עוד מובהר כי "יש להימנע מלכלול בתחקור שאלות הנוגעות לדעות פוליטיות ולאישים פוליטיים או לפעילות חוקית ולגיטימית, ויש להימנע מלכלול בתחקור שאלות הנוגעות לדעות פוליטיות ולאישים פוליטיים ככאלה, או לפעילות חוקית ולגיטימית של ארגוני חברה אזרחית בישראל. כן תרוענן החובה לנהוג כלפי המתוחקרים באופן הולם ומכבד ויש לפעול, במידת האפשר, לצמצום זמן ההמתנה של המתוחקר במעבר הגבול, החל ממועד עיכובו ועד לביצוע התחקור בפועל".
במכתב מוכרת זכותו החוקית של השב"כ לבצע תחקורים מכוח תפקידו של השירות לסכל ולמנוע פעילות בלתי חוקית, בין על רקע לאומני ובין בזיקה לטרור, ושלא בהקשרי חתרנות או בהקשרי דה-לגיטימציה. עוד צוין כי התחקורים שעורך השב"כ לא נועדו למנוע פעולות מחאה, אלא הם נערכים כדי למנוע פעילות אלימה ובלתי חוקית המבוצעת ממניעים לאומניים או בזיקה לגורמי טרור, וזאת בהתאם למידע ביטחוני שמבסס זאת ובלא תלוי בזיהוי או שיוך פוליטי כזה או אחר של המתוחקר.
השב"כ הבהיר - כך לפי המכתב - כי התחקורים מתקיימים לאחר הפעלת שיקול דעת פרטני הבוחן את המידע המיוחס לפעיל, פוטנציאל הסיכון העדכני הנשקף ממנו והתועלת הצפויה מקיום התחקור לטווח הקצר והארוך. כן מובהר בהתייחסות השב"כ כי התחקורים אינם מבקשים למנוע פעולות מחאה, אלא למנוע פעילות בלתי חוקית ואלימה המבוצעת ממניעים לאומניים או בזיקה לגורמי טרור, וזאת בהתאם למידע הביטחוני שמבסס זאת. "בתוך כך, הובהר לנו גם בעל-פה, כי הפעלת הסמכות על-ידי השירות נעשית באופן אחיד, שוויוני ו'עיוור צבעים', בלא תלות בזיהוי או שיוך פוליטי כזה או אחר, ועל כן אין בטענות שהועלו בהקשר זה בתקשורת", נכתב.
כאמור, למכתב מצורף מסמך נדיר של השב"כ, שבו הוא דוחה טענות שעל פיהן עיכוב פעילי שמאל במעברי גבול בוצעו שלא כחוק או שלא בתחום אחריותו וייעודו לשמור על ביטחון המדינה. בגילוי הדעת חושף השב"כ את היקף החקירות והתשאולים של פעילי שמאל קיצוני בכניסה לישראל והדגיש כי הארגון "בוחן את סמכויותיו ומתקף מעת לעת את מדיניותו בטיפול בפעילים קיצוניים, משמאל ומימין, בהתאם לנסיבות הביטחוניות, אך למען הסר ספק יודגש כי לא התקבלה בשב"כ כל הנחיה בנושא מהדרג הממונה עליו, וכל פעילות השב"כ בנושא בוצעה בהתאם לייעודו ולסמכויותיו".
בגילוי הדעת נאמר כי שב"כ מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות וריגול. מתוקף כך מופקד השירות על סיכול ומניעה של פעילות בלתי חוקית שמטרתה לפגוע בכל אלה. במסגרת זו עורך השב"כ תחקורים ביטחוניים, שבבסיסם קיים מידע המצביע על חשד לפעילות המצויה בתחום ייעודו של שב"כ. במסמך נחשף כי עד עתה, במהלך שנת 2018, סורבה כניסתם לישראל של כ-260 זרים בחשד לפעילות בתחום הטרור והריגול, לעומת 336 בשנת 2017. לפי המסמך, סורבה השנה כניסתם של 17 זרים עקב פעילות המזוהה עם השמאל הקיצוני, כמו בשנה שעברה.
"פעילות השב"כ במעברי הגבול קריטית לסיכול ולמניעת פעילות טרור וריגול מצד זרים, ולכן עיקר המאמץ מופנה לתחומים אלה", כתב השב"כ. "בהתאם לכך, היקף התחקורים וסירובי הכניסה עקב חשד לפעילות בתחום הטרור והריגול גבוה לאין שיעור מהיקף התחקורים וסירובי הכניסה העוסקים בפעילות המזוהה עם השמאל הקיצוני. השב"כ מודע היטב לזירה שבה הוא פועל ולרגישותו של כלי התחקור. שב"כ בוחן בקפידה ובאופן פרטני את הצורך לתחקר אדם, שלגביו קיים חשד לפעילות בלתי חוקית ואלימה המבוצעת על רקע לאומני או בזיקה לפעילות או לגורמי טרור".
לדברי השב"כ, התחקורים והטיפולים בוצעו על ידו כחוק נוכח מעורבותם של המתוחקרים בפעילות בלתי חוקית אלימה או בזיקה לגורמי טרור העולה כדי חשש לפגיעה בביטחון המדינה. "יודגש, כי תחקורים אלה אינם מבקשים למנוע פעולות מחאה לגיטימיות, אלא אך ורק למנוע פעילות בלתי חוקית ואלימה המבוצעת ממניעים לאומניים או בזיקה לגורמי טרור".
בגילוי הדעת חושף השב"כ כי בשנים האחרונות "מעורבים פעילים המזוהים עם השמאל הקיצוני בישראל, בין היתר, בפעילויות הנוגעות לייעודו של השב"כ לסכל טרור ופעילות אלימה ובלתי חוקית. הפעולות כוללות - ארגון והשתתפות פעילה במשטים המתוכננים להגיע לשטח רצועת עזה, פעילות בלתי חוקית שמטרתה פריצת הסגר הימי על עזה מתקיימת בזיקה ברורה לארגון הטרור חמאס.
כמו כן מתבצעת לפי השב"כ פעילות בארגונים העוסקים בגיוס ישראלים וזרים לצורך שילובם במוקדים בעלי פוטנציאל לאירועים אלימים על רקע לאומני באיו"ש. "על פי המידע שברשותנו, הפעילים הישראלים והזרים מבקשים לשדל ישראלים ותושבים פלסטינים להגיע למוקדים בעלי פוטנציאל גבוה לחיכוך ולנקוט באלימות כנגד תושבים יהודים וכוחות הביטחון. לעתים קרובות מדובר באירועים אלימים הכוללים יידוי אבנים, התבצרות וסירוב לפינוי משטח שהוכרז כשטח צבאי סגור. אירועים אלו אף הביאו למעצרם של מעורבים בפעילות האלימה. על פי ניסיון העבר, פעילות אלימה זו עלולה לגלוש לאירועים בקנה מידה גדול יותר, שיש בהם כדי ליצור סיכון משמעותי לביטחונם של תושבי האזור, פלסטינים ויהודים, של אנשי כוחות הביטחון ושל הפעילים עצמם"
לדברי השב"כ, אחד מהכלים בהם נעשה שימוש הוא עריכת שיחות תחקור בנמלי התעופה, המתקיימות לאחר הפעלת שיקול דעת פרטני הבוחן את המידע המיוחס לפעיל, פוטנציאל הסיכון הנשקף ממנו והתועלת הצפויה מקיום השיחה לטווח הקצר והארוך."תחקורים אלה אינם מבקשים למנוע הפגנות ופעולות מחאה לגיטימיות, אלא למנוע פעילות אלימה ובלתי חוקית העולה כדי חשש לפגיעה בביטחון המדינה, שלעיתים מתרחשת אגב פעילות המחאה".
עוד נאמר כי "בעשורים האחרונים מזהים גורמי טרור ויריבים מודיעיניים את מעברי הגבול האוויריים והיבשתיים כבטן הרכה, בה ניתן לעשות שימוש כדי להחדיר לשטח המדינה לוחמים המתמחים בתחום הטרור והריגול. בשנה החולפת נמנעה כניסתם לישראל של זרים שהתכוונו לקחת חלק בפעילות טרור וריגול נגד ישראל, ופעילות השב"כ במעברי הגבול סיכלה כוונות אלה".
"בשנים האחרונות פיתחו גורמי הטרור שיטות פעולה שונות ומגוונות, שתכליתן עקיפת המכשולים בגבולות ישראל. זאת, תוך למידה מתמדת של דפוסי הפעולה שבהם נוקטת ישראל וסימון נקודות התורפה במעברי הגבול. בהקשר זה בולט השימוש בתיעוד זר - אותנטי או מזויף - ויותר מכך, בפעילים שלהם זיקה למדינות מערביות, שסבירות כניסתם לישראל באין מפריע גבוהה יותר".
לדברי השב"כ, תחת תפיסה זו ומימושה בפועל, הצליחו יריביה של ישראל להחדיר לשטחה פעילי טרור, שביצעו בין השאר פיגועי טרור משמעותיים (ביניהם הפיגוע במייקס-פלייס בשנת 2003) וכן סוכנים בכיסוי שקיימו פעולות איסוף מודיעיניות, שבחלקן שימשו בהמשך לפעולות תקיפה בשטח המדינה.
שב"כ מציין כי נוכחות נציגיו במעברי הגבול הבינלאומיים חיונית נוכח חומרת האיומים הביטחוניים. "נוכחותו הביטחונית של שב"כ במעברי הגבול הבינלאומיים קריטית לשם מימוש ייעודו בשמירה על ביטחון המדינה. נוכחות זו נדרשת מפני איומים על ביטחון המדינה הנשקפים הן מזרים והן מאזרחים ישראלים, שעלולים להיות מנוצלים לפעילות טרור וריגול שלא בידיעתם - משוּטים. אחד הכלים שבהם שב"כ עושה שימוש לשם כך הוא התחקור הביטחוני במעבר הגבול. התחקור נערך הן לזרים המבקשים להיכנס לישראל וקיים צורך לברר האם נשקף מכניסתם סיכון ביטחוני, והן לאזרחים ישראלים לגביהם קיים מידע ביטחוני כי הם מעורבים בפעילות ביטחונית או קיים חשד כי הם עלולים להיות מעורבים בפעילות מסוג זה".
שב"כ מדגיש כי הוא בוחן ומתקף מעת לעת את מדיניותו בטיפול בפעילים קיצוניים, לרבות במעברי הגבול, בהתאם לנסיבות הביטחוניות וללא קשר להשקפתם או להשתייכותם הפוליטית. שב"כ מדגיש כי אינו מטפל בפעילות דה-לגיטימציה כשלעצמה, "וכל טיפול בתחום זה יבוצע רק אם הוא נוגע לייעודו ולתפקידיו הקבועים בחוק. ככל שבמסגרת תחקור ביטחוני עולה נושא הדה-לגיטימציה, כי אז שב"כ מסיים את הטיפול, תוך בחינת האפשרות להעביר את המידע לגורמים הרלוונטיים".
במסמך כלולה התייחסות לשבעת הפעילים המעוכבים במהלך החודשים האחרונים ובאשר לתחקורו של העתונאי פיטר ביינרט נמסר כי ראש השב"כ קבע שבבסיס תחקורו עמדה "טעות בשיקול הדעת המקצועי של הגורם הרלוונטי בשב"כ הקשורה לנסיבות הגעתו, למרות שתחקורו בוצע בהתאם לסמכות השב"כ על פי דין".
היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר, אמר בתגובה לתשובת השב"כ בנוגע לעיכוב פעילים פוליטיים ופעילים חברתיים במעברי הגבול, כי "מדובר באחד המסמכים המבישים והמסוכנים ביותר שיצאו מאחת מרשויות המדינה. השב"כ, במטרה לעקוף את ההגבלות שהטיל בג"ץ בנוגע לשיחות אזהרה, החליט להגדיר פעילים אלה כלא פחות מחשודים במעשי טרור או אלימות על רקע לאומני. מתברר, כי השב"כ סבור שהשתתפות בהפגנה או בסיור בגדה הוא סכנה קיומית למדינת ישראל. במקום שהיועמ"ש יזעק למשמע דברים אלה, הוא מאמץ אותם".
עו"ד יקיר הוסיף, כי המקרה היחיד שבו מודים בשב"כ בטעות הוא במקרה של פיטר ביינרט. "כנראה רק כשמדובר ברדיפה פוליטית של עיתונאי אמריקני, שמסוגל לגרום לישראל נזק תדמיתי, מישהו מוכן להגיד טעינו. זה רק מוכיח את הטענה שמדובר ברדיפה פוליטית, שנועדה לאיים על מבקרי הכיבוש בתוך ישראל ומחוצה לה".
לפנייה לכתב/ת 
