הזדקנות חיובית: השינוי הנדרש למען המבוגרים
לרגל יום הקשיש הבינלאומי חוקרת במדעי הזקנה משרטטת תמונת מצב לאור הגידול במספר בני ה-65 ומעלה בארץ כמו בעולם. "דור הוותיקים החדש שונה מקודמיו ולכן נדרשת התאמה למען הזדקנות פעילה וחיובית", היא אומרת ומסבירה
מגמת הזדקנות האוכלוסייה הינה מגמה עולמית, ועל כן כבר לפני כ-10 שנים, בשנת 2007 ארגון הבריאות העולמי פירסם מדריך לעיר ידידותית-גיל לקידום הזדקנות פעילה וחיובית, הזדקנות במקום ושיפור איכות החיים של אזרחים ותיקים המתגוררים בעיר. ומהי בעצם "הזדקנות פעילה?" הזדקנות פעילה מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כיצירת מיטב האפשרויות לבריאות, השתתפות ובטיחות הכוללים בריאות – פיזית, רגשית וחברתית, השתתפות בפעילויות – חברתיות, תרבותיות ורוחניות ובטיחות חברתית, כלכלית ופיזית.
העובדה כי מספר בני ה-65 מעלה יוכפל בתוך כעשרים שנה כבר ידועה ודובר עליה רבות. גם העובדה כי שיעור הגידול בבני 85-89 הינו פי 4 מהממוצע באוכלוסייה ידועה וגם כי כ-96% מאוכלוסייה הנ"ל חיה בקהילה אינו סוד. אולם חשוב לדעת כי מאפייני הדור המבוגר החדש שהצטרף לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים בעשור האחרון שונה מקודמיו- הוא משכיל יותר, מבלה, מטייל, צורך תרבות, ידע, הרחבת אופקים הוא מחפש תעסוקה ופועל לקידום בריאותו ואיכות חייו. על כן, נדרשת התאמה ובניית תשתיות מתקדמות ומודרניות עבור "ההזדקנות הפעילה" של אוכלוסייה זו.
עוד במדור 60 פלוס:
בלי חשבון: החירות האמיתית שמגיעה בגיל 70
בגיל 74: הסוד של טל ברודי לתזונה וחיים בריאים
זהו אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לחיים מאושרים
הזדקנות פעילה: במרחב הפרטי והציבורי
ארגון הבריאות העולמי זיהה את אחריותן של קהילות, עיריות ומועצות מקומיות וציין שביכולתן לעשות רבות למען הזדקנות פעילה של תושביהן. הסוד טמון בשילוב בין מרחב פעילות פרטי לבין מרחב פעילות ציבורי. המרחב הפרטי כולל את תחושות הביטחון והנוחות האישיים ביחידת הדיור של האדם לדוגמא תשתיות פיזיות ותקשורת, והמרחב הציבורי כולל את כל השירותים והתחושות בקהילה העוטפת את המרחב הפרטי של האדם קרי השכונה, הרחוב, המרכז המסחרי, מערכת התחבורה ושירותים ציבורים נוספים. מרחב פעולה נוסף אשר מחייב התייחסות ובניית תשתיות הינו הבאת המרחב הציבורי אל תוך המרחב הפרטי עבור אלו שאינם מסוגלים לצאת פיזית למרחב הציבורי על-ידי הנגשת תכנים תרבותיים, בריאותיים וחברתיים. לשמחתנו העידן המודרני מספק לנו פלטפורמות טכנולוגיות ליצירת תשתיות עבור אתגרי הפעילות בכל מרחב ועבור החיבור ביניהם ולהלן מספר דוגמאות.
באשר למרחב הפרטי הרי שחברות רבות בישראל, באירופה ובארה"ב כבר עובדות על מערכות סנסורים חכמות המותקנות בבתים ומזהות הן מצבי מצוקה כדוגמת נפילה והן תהליכי הדרדרות פיזית וקוגניטיבית ("שבריריות"). מערכות אלו מחוברות לבן משפחה, צוות מטפל או למוקדי שירות ויוצרות עבור האדם ועבור בני המשפחה רשת ביטחון ושקט נפשי. המערכות, שכמובן אינן מצלמות את הנעשה בבית, שומרות מחד על עצמאותו ופרטיותו של הפרט ומאידך מזעיקות עזרה כשזו נדרשת גם בצורה אוטומטית ללא לחיצה של האדם על לחצן מצוקה. מערכות מתקדמות אלו יחליפו בעתיד הקרוב את לחצני המצוקה המיושנים וללא ספק ניתן לשלבן ברמה העירונית בתפעול פרויקט "שכונה תומכת", פרויקט המספק לחברים בו מגוון שירותים מטעם העירייה המסייעים לשמירה על רמת איכות החיים לצד עצמאות ופרטיות.
באשר למרחב הציבורי התשתיות הטכנולוגיות משדרגות ופותחות בפנינו עולמות חדשים ומגוונים כדוגמת הקמת מרכזי השמה לתעסוקה והתנדבות און ליין, התאמת התחבורה הציבורית לשימושי האוכלוסייה המבוגרת בעזרת טכנולוגיות המשמשות כיום לניתוב תחבורה ונגישות ומערכות מבוססות טכנולוגיה המאפשרות העברת מידע עדכני, השתתפות, מעורבות והשפעה של המבוגר בנוגע לפרויקטים והחלטות הנוגעות לו אישית ולקהילה בה הוא פועל וחי.
אך ללא ספק, יתרונות ופוטנציאל הטכנולוגיה בא לידי ביטוי בחיבור בין המרחב הפרטי לציבורי עבור אלו שאינם יכולים לצאת פיזית מהבית. גם כאן חברות רבות מישראל, אירופה וארה"ב מנגישות תכנים, פעילות גופנית ומאפשרות מעורבות חברתית על גבי מסך הטלוויזיה, המחשב או הטלפון הנייד.
גיל הזקנה מתפרס כיום על פני כ- 30 שנה. טווח רחב זה כולל קבוצות התייחסות שונות בעלות צרכים משתנים. לכן עולה הצורך בראיה ותכנון רחבים, בפיתוח שירותים מגוונים ובהנגשתם לכל אוכלוסיית המבוגרים. הפלטפורמות הטכנולוגיות מאפשרות לנו כחברה, להמשיך ולספק שירותים מגוונים, לאפשר לקיים את הקשר בין האדם הפרטי לקהילה בה הוא חי ולקיים הלכה למעשה תהליך של "זקנה פעילה וחיובית".
הכותבת הינה גרונטולוגית, חברת הנהלה באגודה הישראלית לגרונטולוגיה (מדעי הזקנה) מנהלת שותפה בקרן מגדלי הים התיכון Ventures להשקעות בחדשנות טכנולוגית לגיל השלישי
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
לפנייה לכתב/ת 
