ביטוח, רישיון או אכיפה נגד היבואנים? ישראל אובדת עצות מול סכנת האופניים החשמליים
חרף שיח בלתי פוסק, חקיקה, סמכויות אכיפה, רישום דוחות וקמפיין ציבורי, מספר הקורבנות ממשיך לעלות והגיע לשיא ב-2018. האם מותו של הנער ארי נשר יהיה קו פרשת המים? כך נטמעו הכלים הממונעים במדרכות ובכבישי ישראל, וכך ייאלצו חברי הכנסת להילחם בלוביסטים של יבואני האופניים
ארי נשר, שמת בשבוע שעבר מפצעיו בתאונת הפגע וברח בתל אביב, היה רוכב האופניים החשמליים ה-16 שנהרג בתשעת החודשים הראשונים של 2018 (לעומת 11 הרוגים על אופניים רגילים). לשם השוואה, ב-2017 כולה נהרגו שבעה רוכבי אופניים חשמליים. הפרופיל הציבורי הגבוה של הנער – בנו של הבמאי אבי נשר - הצית מחדש את הדיון על השימוש באופניים חשמליים בארץ, ולצד הצעות פופוליסטיות ולא ישימות כמו החרמת כל האופניים החשמליים או הוצאתם מחוץ לחוק, חזרו כמה הצעות שהועלו בעבר. אלה יזכו במושב הכנסת לאוזן קשובה יותר, לפחות כמו הלוביסטים שמייצגים את יבואני האופניים החשמליים.
ייתכן שהתאונה בשבוע שעבר מסמלת את קו פרשת המים עבור הציבור הישראלי. ביום מותו של נשר עלתה באתר "עצומה", עצומה חדשה הקוראת להסדרה מיידית של הנושא, ומבקשת להכיל כללי קבלת רישוי וביטוח לכלי, כמו גם הגברת האכיפה הן נגד הרוכבים והן נגד היבואנים שמשדרגים את מהירותו. נכון לשעת פרסום כתבה זו חתמו על העצומה כבר מעל ל-32 אלף איש.
קשה לדעת כמה זוגות אופניים חשמליים נמצאים כיום ברחובות ועל המדרכות בארץ, אך הערכות גסות מדברות על 300-250 אלף.
עד לפני 14 שנה הם כלל לא היו חלק מחיינו. רק ב-2004 אישרה הכנסת לראשונה שימוש בכלי תחבורה ממונע חדש, הקורקינט החשמלי, כשמהירותו המותרת אז עמדה על 12 קמ"ש בלבד. חמש שנים מאוחר יותר עלה ארצה אחיו הבוגר והמפחיד, האופניים החשמליים, שהפכו בין לילה לכלי התחבורה החביב על ילדים ובני נוער בישראל.
הפופולריות של האופניים החשמליים העמידה את הרשויות בבעיה בשל העובדה שרוב רוכביו היו צעירים, ורק בספטמבר 2014 נכנסו לתוקף תקנות הרלוונטיות. המהלך לא רק הגיע מאוחר מדי, אלא שהוא התייחס רק לאופניים עם מנוע עזר ולא לכלים הלא-חוקיים שכבר הגיעו למהירויות גבוהות יותר משהותיר החוק (25 קמ"ש), בזכות שדרוגים שנעשו על ידי המוכרים.
במאי 2016 ניסה שר התחבורה ישראל כץ לעשות סדר בנושא, והעביר חוק שקבע שהגיל החוקי לנסיעה על אופניים חשמליים יעמוד על 16 במקום 14. על פי התקנות החדשות דאז המהירות המותרת נשארה על 25 קמ"ש והאופניים היו חייבים להיות מסומנים במילים "אופניים עם מנוע זעיר" כולל שם הדגם והיצרן. באותו מעמד ניתנה גם סמכות לפקחים עירוניים שעברו קורס בנושא לרשום דוחות לרוכבי אופניים שיעברו על החוקים החדשים.
השר כץ אמר אז כי "העלאת גיל המינימום לרכיבה והעברת הסמכויות לרשויות המקומיות יביאו להסדרת הנושא ויגבירו את יעילות האכיפה נגד רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים. הדבר יפחית את סכנת הפגיעה בהולכי הרגל במדרכות הערים".
למעשה החוקים החדשים העבירו את רוכבי האופניים החשמליים מהמדרכה אל מסלולים ייעודיים או לכביש, במקרה שאין שביל אופניים בסביבה. הסמכות שניתנה לפקחים ונכנסה לפועל בשלהי 2017, הייתה להטיל קנסות על נהיגה תוך שימוש בפלאפון (1,000 שקל) אי נסיעה על מדרכות ומעברי חצייה (קנס של 250-100 שקל) והרכבה בניגוד לתקנות (250-100 שקל). לפקחים אף ניתנה הזכות להחרים את האופניים ואת מבצע העבירה עד להגעת שוטר למקום. נכון להיום, בשל העובדה שנטל העבודה נופל על פקחים עירוניים, לא ברור כמה דוחות נרשמו בשנה האחרונה.
מה יקרה בכנסת?
האם במושב הכנסת הקרוב משהו ישתנה? לא בטוח. כבר במושב הקודם הוגשו כמה הצעות חוק אך כמעט כולן נפסלו בוועדת השרים. כך לדוגמה ירדו מהפרק הצעות חוק של ישראל ביתנו וסיעת דגל התורה, שרצו לחייב את הרוכבים ברישיון וקורס בטיחות בדרכים, הצעת חוק לחייב את הרוכבים בפוליסת ביטוח, יצירת מאגר של מספרי שילדה לאופניים ואפילו שמירה על מרחק מרכבים.
למעשה הצעת החוק היחידה שאושרה בכנסת הנוכחית הייתה זו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שאישרה את חוקתיות פעילות האכיפה של המפקחים העירוניים על החוקים ברשויות המקומיות. כאמור, חוקים אלו לא נאכפים בפועל ברמה היומיומית, אלא רק גורמים לבני הנוער לרדת מהמדרכות לכביש, לא לשוב לשבילי האופניים כשהם יכולים, ומותיר כאוס בכבישי הארץ.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, אמר ל-ynet כי עם חזרתה של הכנסת הוא יפעל להעביר חקיקה מהירה: "אני עומד להניח הצעת חוק שתביא לכך שתהיה חובה לקבל רישוי לאופניים, ובנוסף שבבתי הספר ילמדו תיאוריה, כך שילדים בני 16 ידעו את התמרורים, ומה מותר ומה אסור. אני מאוד בעדם ככלי ירוק וחושב שחשוב לעודד את השימוש בהם. הנקודה היא שבארץ כמעט מחצית מהכלים הם לא על פי התקן.
"יש ארבע פעולות שצריכות להיעשות: פיקוח דרמטי על הסוחרים, הגברת אכיפה של הפקחים, סלילה משמעותית של שבילי אופניים והתערבות של הורים, שיבינו שאם הם מאפשרים לילד שלהם לרכוב מתחת לגיל 16, או בלי קסדה, או קונים לו אופניים משודרגים - זה מסכן אותם".
נתניהו: לבחון צעדים להגברת בטיחות הרוכבים
ראש הממשלה נתניהו הנחה את מ"מ מנכ"ל משרדו יואב הורוביץ לבדוק עם משרד התחבורה, המשרד לביטחון פנים ומשרד המשפטים אילו תיקונים ופעולות יש לעשות כדי להגביר את הבטיחות של רוכבי האופניים החשמליים. מנכ"ל עמותת "אור ירוק", ארז קיטה, אמר בתגובה: "ראש הממשלה מבקש מהשרים האחראים על המחדל לתקן אותו למרות שבמשך שנים הם לא עשו זאת. עוד ועוד חוקים לא יעזרו אם נושא הבטיחות לא נמצא בראש סדר העדיפויות של המשרדים, ובעיקר משרד התחבורה האחראי על בטיחות הרוכבים. ראש הממשלה חייב להתערב באופן אישי ולקחת את הנושא לידיו".
בעתיד אמורים שבילי האופניים של פרויקט "אופנידן", רשת האוטוסטרדות של אזור המרכז, להוות פתרון. הפרויקט יכלול כ-100 ק"מ של נתיבי אופניים בין ערי המרכז - מראשון לציון בדרום עד רעננה והרצליה בצפון - ויעבור ב-14 רשויות. אלא שמועד סיום הפרויקט ממשיך בינתיים להידחות.
שר התחבורה כץ התייחס במוצאי החג לסוגיה וכתב בפוסט בפייסבוק: "עמדתי היתה שלא לחייב את הרוכבים בהליך רישוי מיוחד וכפועל יוצא מכך, לא לחייב את כלל הרוכבים בתשלום ביטוח של אלפי שקלים לשנה, שיבטלו לחלוטין את הייחודיות והיתרון של השימוש באופניים החשמליים, על פני קטנוע, או כל כלי דו גלגלי אחר, בבחינת אופניים לעשירים בלבד. הפתרון שקידמנו, ביחד עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הוא שילוב נושא האופניים החשמליים וכללי ההתנהגות והרכיבה הנכונה, בלימודי החינוך התעבורתי בבתי הספר התיכוניים, בליווי פעילות הסברה נרחבת. ניתן בהחלט לשקול התנייה של השימוש באופנים חשמליים לבני 17-16 (או עד הוצאת רישיון נהיגה לרכב ) בקבלת אישור על השתתפות וסיום הקורס. מכאן שהבעייה העיקרית בתחום לא נובעת מהעדר חקיקה, או התייחסות, אלא מהיעדר אכיפה של החוקים הקיימים".
השר לביטחון הפנים ארדן מסר: "כדי להבטיח את שלומם ובטיחותם של הרוכבים על האופניים החשמליים (וכלי רכב ממונעים נוספים הנוסעים בכבישים כמו קורקינט ממונע), יש למסד באמצעות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, הליך רישוי מקוצר, הכולל בחינת ידע הכרחי בסיסי בחוקי התנועה לרוכבים על כלים אלה".
לפנייה לכתב/ת 
