"היא קיבלה את התרופה - והסרטן פשוט נעלם"
לפני כשנה התראיין זוכה פרס הנובל לרפואה, פרופ' ג'יימס אליסון, ל"ידיעות אחרונות", וחשף כיצד פיתח את השיטה שטילטלה את עולם הרפואה: “לא עשיתי את מחקריי במטרה לרפא סרטן, ניסיתי להבין לעומק את מערכת החיסון”
צפו בהכרזה על הזכייה בפרס נובל:
לפני 12 שנה פגש אליסון אישה צעירה, שזמן קצר קודם עמדה למות מסרטן. "היו לה גרורות בכל מקום בגוף. הרופאים ניסו לטפל בה בכל דרך אפשרית, אבל דבר לא עזר", סיפר החוקר האמריקאי.
למזלה הרב, אחד הרופאים שלה הציע לה להשתתף בניסוי בתרופה מהפכנית שהתבססה על רעיון חדש, שחקר פרופ' אליסון, והייתה בשלבי פיתוח ראשונים. "היא קיבלה את התרופה החדשה, והסרטן שלה פשוט נעלם", כך תיאר את התוצאה הדרמטית. “כשהגיעה הצעירה לבדיקת המעקב השנתית הראשונה שלה הרופא שלה שאל אותה אם היא רוצה לפגוש את האיש שהמציא את התרופה שקיבלה. נפגשנו יחד עם בעלה והוריה והתחלנו להתחבק ולבכות”.
חמש שנים אחרי אותו מפגש מרגש עשתה התרופה שקיבלה, “יירבוי”, היסטוריה: אחרי למעלה מ־25 שנה שבהן לא נמצאה כל תרופה נגד מלנומה גרורתית, היא אושרה על ידי מינהל התרופות והמזון האמריקאי, ה־FDA, כטיפול ראשון מסוגו נגד המחלה הקטלנית. יותר מעשור מאז תחילת הניסויים בה, חלק מהחולים, שהיו אז במצב סופני, עדיין חיים.
זהו לא הפרס המשמעותי הראשון שמקבל פרופ׳ ג׳יימס אליסון על עבודתו המקצועית. הוא זכה בשנה שעברה בפרס וולף לרפואה והגיע לקבלו בכנסת מידי נשיא המדינה.
צפו בו מסביר על עבודתו:
התגלית של זוכי פרס הנובל היא בפירוש מהפכה", אומר פרופ' ניר פלד, מנהל המערך האונקולוגי בסורוקה, "גיוס מערכת החיסון במלחמה בסרטן שינה את כל הקונספט הטיפולי וזה השתלב בתוכנית הטיפול המעשית בצורה שאף אחד לא חלם לה. השינוי הזה לא רק ששינה את אופי הטיפולים, הוא גם איפשר להביא חלק מהחולים לריפוי מוחלט, למרות גרורות שהתפשטו בגוף".
"אנחנו רק בתחילתו של עידן", מוסיף פרופ' פלד, "אנחנו לומדים היום להנדס את מערכת החיסון בזכות אותן תובנות שהושתתו על ידם. אני מאמין שבעוד 10 שנים, חלק נכבד מהטיפולים לסרטן יהיו מבוססים על הטיפול הזה, והמהפיכה בפירוש התרחשה בזכותם".
התרופות שמגייסות את המערכת החיסונית לתקוף את הסרטן
“יירבוי” הייתה הסנונית הראשונה בגל של תרופות פורצות דרך, הפועלות בשיטה המכונה אימונותרפיה, עליה ניתן כעת הפרס היוקרתי. כאשר מערכת החיסון של הגוף פועלת כהלכה, קבוצת תאים לבנים המכונים תאי T מחפשת פולשים זרים בגוף, כגון תאים סרטניים, ופועלת להשמדתם. אולם בחלק מהמקרים, התאים הללו אינם פועלים כהלכה. התרופה החדשה, ודומותיה שאושרו עד היום, נצמדות לתאי המערכת החיסונית הבריאים, משנות את אופן פעילותם ומסייעות להם להרוס את התאים סרטניים.“הבנתי שאנחנו לא יודעים מספיק על פעילות תאי ה-T ושהבסיס להצלחה הוא להבין לעומק את מנגנון הפעולה שלהם”, סיפר אליסון בראיון בלעדי ל”ידיעות אחרונות” והוסיף: “ניסיתי להבין מה מדליק ומכבה את אותם תאים, מה גורם להם להגיב, שום דבר שקשור לחקר הסרטן עצמו”.
אליסון החליט שלא לא לחזור על הטעויות שעשו אחרים לפניו. "המפנה הגיע אחרי שהבנו כמה דברים על מה שמפעיל את התאים של מערכת החיסון. הבנו שכמו במכונית, לא מספיק לסובב את המפתח בסוויץ' כדי שהיא תיסע. צריך לעשות עוד דברים במקביל, כמו לשחרר את הבלמים וללחוץ על דוושת הגז".
הדבר שהדהים אותו, סיפר אליסון, הייתה ההבנה שכדי ללחום בסרטן, צריך לטפל במערכת החיסון, ולא בגידול עצמו. "אין צורך לפתח תרופה שונה לכל גידול, כי התא הסרטני עצמו לא משנה. למערכת החיסון לא אכפת אם לגידול יש מוטציה גנטית כזו או אחרת. היא פועלת להשמיד אותו בלי קשר למוטציה. יתרה מזאת – ברגע שהנדסת את תאי ה-T להלחם בתאים סרטניים, הם פועלים כך כל החיים, בניגוד לתרופות אחרות, שפעילותן פגה עם הפסקת השימוש בהן”.
קשה לחבר את הפרופסור הצנוע, הלבוש בפשטות, בעל המבטא הדרומי הכבד, לאחת המהפכות החשובות ביותר של עולם הרפואה בשנים האחרונות. אליסון, בנו של רופא שגדל בעיירה קטנה בדרום טקסס, החל להתעניין ברפואה כילד. בגיל צעיר החליט להפוך למדען. “לא עשיתי את מה שעשיתי במטרה לרפא סרטן”, סיפר. “ניסיתי להבין לעומק את מערכת החיסון ואיך היא עובדת. ההבנה הטובה יותר של המכניזם של הסרטן, נולדה מהידע המדעי שנצבר לגבי פעילות המערכת החיסונית של הגוף”.
"זוכי פרס נובל לרפואה", מוסיף פרופ' יעקב שכטר, מנהל מכון אלה למלבאום לאימונו-אונקולוגיה ומלנומה, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, "הפכו את האימונותרפיה בסרטן לכלי טיפולי מרכזי בחולים. פרופ' אליסון חקר את מולקולת ה- CTLA-4 הנמצאת על ממברנת תא הלימפוציט מסוג T. תא זה הוא למעשה הכלי המרכזי של מערכת החיסון כנגד סרטן, ויש ביכולתו לאתר את התא הסרטני ולהשמידו.
פרופ' אליסון פיתח נוגדן שמטרתו לעכב את מולקולה זו שמשמשת "בלם" לפעילות הנגד-גידולית של התא וכך מאפשרת לתא זה (הלימפוציט) להשמיד את התא הסרטני ביעילות. קונצפט דומה פיתח החוקר היפני עם מולקולה בולמת נוספת הנמצאת על פני התא הלימפוציטי PD-1 . הנוגדן שהוא פיתח מאפשר גם הוא לתא הלימפוציט של מערכת החיסון לתקוף ביעילות את התא הסרטני".
לפנייה לכתב/ת 
