המנתח התרשל ופגע בחוט השדרה; המטופל יפוצה ב-3 מיליון ש'
ביהמ"ש המחוזי פסק פיצויים בסך 3 מיליוני שקלים לגבר שהפך לנכה ואיבד שליטה על סוגריו בעקבות ניתוח להסרת גידול בעמוד השדרה. בפסק הדין נקבע כי המטופל לא נתן את אישורו לניתוח הנדיר שבוצע בעבר על ידי המנתח פעמיים בלבד
בדיקת MRI שבוצעה לתובע בעקבות תלונות על כאבי גב, אבחנה כי הוא סובל מגידול שפיר מחוץ לעמוד השדרה. לתובע תואם ניתוח להוצאת הגידול מהרקמה החיצונית של חוט השדרה שבוצע בחודש מאי 2004.
כשהתעורר המטופל מהניתוח התברר כי המנתחים פגעו בשוגג בחוט השדרה שלו, פגיעה שגרמה לו לאבד שליטה על סוגריו ולשיתוק בגפיו התחתונות בשיעור של 80 אחוזים. הפגיעה העצבית גם גרמה לתובע לאין אונות בשיעור של 100 אחוזים.
בכתב התביעה, שהגיש באמצעות עו"ד אורי דלאל, טען התובע כי רופאי שיבא התרשלו באבחון מיקום הגידול בטרם ביצוע הניתוח, שכן לפני ביצוע הניתוח סברו הרופאים כי הגידול ממוקם מחוץ לחוט השדרה, אך במהלכו התברר כי הגידול התפתח בתוך חוט השדרה של המטופל.
בנוסף טען התובע כי מהלך כריתת הגידול הייתה רשלנית וכי על רופאי שיבא היה לבצע ניטור פעילות של עמוד השדרה שנועד להתריע בזמן אמת מפני פגיעה.
מנגד טענו בשיבא כי הניתוח בוצע בדחיפות בשל הסיכון לשיתוק בו היה נתון וכי רופאי בית החולים לא התרשלו באבחון מיקום הגידול.
בניגוד לאבחנה המוקדמת, במהלך הניתוח התברר כי התובע סובל מגידול שהתפתח גם בתוך חוט השדרה, ומנתחי שיבא החליטו לפתוח את הרקמה הפנימית של חוט השדרה, רקמת הפיא.
התובע טען כי הוא חתם על הסכמה לביצוע ניתוח להסרת גידול מחוץ לחוט השדרה וכי השינוי באופי הניתוח בוצע ללא אישורו, וכי אם היה מודע לסיכונים הרבים הכרוכים בו הוא לא היה נותן את הסכמתו להליך.
השופטת חנה קיציס מבית המשפט המחוזי בלוד, קיבלה את טענת התובע וקבעה כי "בנסיבות אלו ברור כי התובע לא קיבל את מלוא המידע הרלוונטי הנדרש לניתוח שכזה. אני מאמינה לעדותו של התובע כי בשיחה עם המנתח הבהיר לו האחרון כי אין בכוונתו להתקרב לחוט השדרה וכי נתון זה היה קרדינלי לתובע בקבלת ההחלטה על ביצוע הניתוח".
ניתוח נדיר שבוצע על ידי המנתח פעמיים בלבד
הניתוח שבוצע בפועל לתובע, כך קובע בית המשפט, הוא ניתוח נדיר אשר בוצע על ידי המנתח פעמיים בלבד לפני ההליך. "ניתוח תוך מודולרי (ניתוח בתוך חוט השדרה ע.א.) כרוך בסיכון ממשי לפגיעה בחוט השדרה וכאשר לא נשקפת סכנה לחיי המנותח היה מקום לקבל את הסכמתו מראש לניתוח שכזה", פסקה השופטת.
טענה נוספת של התובע שהתקבלה על ידי בית המשפט הייתה כי רופאי שיבא התרשלו בכך שלא ביצעו ניטור סנסורי או ניטור מוטורי שנועדו להזהיר בזמן אמת את המנתחים מפני נזק לעמוד השדרה.
שופטת המחוזי פסקה כי "המנתח סטה מחובת הזהירות שעה שלא השתמש בניטור סנסורי בניתוח, ניטור אשר עמד לרשותו ואשר עשוי היה להתריע מפני נזק חוט השדרה".
לבסוף קבעה השופטת כי על המנתח היה להסתפק בכריתת החלקים השומניים של הגידול, אשר היו מרוחקים באופן יחסי מחוט השדרה, אך הוא המשיך וכרת גם רקמה שהייתה קרובה לחוט השדרה, דבר אשר הוביל לפגיעה באיבר.
בית המשפט קבע כי ההליך הרשלני גרם לתובע לנכות בגפיים ולנכות אורולוגית בשיעור כולל של 80 אחוזים. את גובה הנזק של התובע כתוצאה מרשלנות הרופאים העריכה השופטת בסכום של יותר מ-3 מיליוני שקלים, ממנו הופחתו תגמולים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי בסך של כמיליון שקלים.
לפנייה לכתב/ת 
