פונה מדירה אחרי שניסה לקזז את השכירות עם שיפוצים
דייר בכפר סבא כמעט ולא שילם לבעליה מאז שנכנס בטענה שביצע בה תיקונים שונים. ביהמ"ש קיבל את תביעת הפינוי שהגישה בעלי הדירה
בית משפט השלום בכפר סבא הורה
לאחרונה לפנות שוכר דירה בעיר, משום שכמעט ולא שילם שכר דירה וחשבונות מאז כניסתו בינואר השנה. טענת השוכר שלפיה קיזז את התשלומים עם שיפוצים שביצע לא הוכחה, והשופטת מרב בן-ארי קיבלה את תביעת הפינוי שהגישה בעלת הדירה.
בהגנה מפני תביעת הפינוי הוא טען שמאחר שהדירה לא הייתה ראויה למגורים הוא סיכם עם הבעלים שעלות תיקון הליקויים - שהסתכמה בכ-14 אלף שקל - תקוזז מדמי השכירות. להוכחת טענתו הוא הביא לעדות את קבלן השיפוצים. לגבי החשבונות הוא טען שלא שילם ארנונה משום שהוא בתהליך מול העירייה לקבלת הנחה ושחשבונות המים צריכים להתעדכן כיוון שהיו נזילות.
טרם כניסת השוכר הוא התחייב לשלם שכר דירה חודשי של 2,800 שקל ולשאת בכל התשלומים השוטפים (ארנונה, מים ועד בית וכדומה). כבר בחודש הראשון הוא סירב להעביר את דמי השכירות בטענה שתיקן דליפה בגג על חשבונו. בחודש השלישי הוא שילם דמי שכירות חלקיים, ומאז ועד להגשת התביעה ביוני השנה הוא לא שילם דבר ואף צבר חובות ארנונה ומים.
תביעה:
השוכרת ניסתה לשפץ דירה על חשבון הבעלים
עו"ד ויקטור מנסור
תושבת הרצליה ביצעה שינויים בנכס מבלי לעדכן את הבעלים, וסירבה לשלם את דמי השכירות כדי לקזז אותם עם העלות. זה נגמר בבית המשפט
אלא שבעלת הדירה הציגה בביהמ"ש אישור מהעירייה שלפיו השוכר מעולם לא הגיש בקשה להנחה או להסדרת חשבון המים. כמו כן, בעדותו של בנה הובהר כי הדירה הייתה במצב סביר וכי הדבר היחיד שאושר לנתבע הוא לבצע כמה תיקונים מינוריים בכוחות עצמו.
השופטת מרב בן-ארי אכן קבעה שלא הוכח שהדירה לא הייתה ראויה למגורים. "תמונות חלקיות המצביעות על מספר קילופים אינן מספיקות לצורך קביעה כזו", כתבה. כמו כן, צוין כי הימנעות מתשלום שכירות אינה פתרון מקובל, ואם הנתבע לא היה מרוצה מהדירה הוא יכול היה להודיע על ביטול החוזה ולעזוב.
נקבע כי גם בהנחה שהנתבע קיבל אישור לקזז עלויות תיקונים, היה עליו להוכיח את הוצאותיו. אלא שעדותו ועדות קבלן השיפוצים היו רוויות סתירות ובאופן כללי לא מהימנות. כך למשל, בעוד שלטענת הנתבע הוא נאלץ לסדר את הגג בחודש השכירות הראשון, בפועל הוא שילם על כך כעבור כחצי שנה, לאחר שתביעת הפינוי הוגשה.
"הסכמה לבצע תיקונים תוך קיזוז עלותם אינה הסכמה תיאורטית", נכתב בפסק הדין. "קיזוז אינו אלא תשלום בפועל כנגד תשלום בפועל. הנתבע אינו בן חורין להפוך את טענת הקיזוז ל'בנק להלוואות' על חשבון המשכירה – התובעת. קיזוז מבוצע לאחר התשלום, ולא מראש... בטענת הקיזוז של הנתבע קיימות סתירות ותמיהות בנושא מועד ביצוע התיקונים, הסכום שהוסכם לשלם... הסכום ששולם בפועל ובנושא מועד התשלום".
בנוסף ציינה השופטת בן-ארי שחוסר המהימנות של הנתבע התבטא גם בטיעוניו בנושא החשבונות השוטפים, כאשר הוכח שבניגוד מוחלט לגרסתו הוא מעולם לא פנה לעירייה בנושא.
לפיכך קבעה כי אי-תשלום דמי השכירות והתשלומים השוטפים מהווה הפרה של חוזה השכירות ועילת פינוי לגיטימית. לפיכך תביעת הפינוי התקבלה והשופטת הורתה לנתבע לעזוב את הדירה בתוך שלושה שבועות וחייבה אותו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 7,929 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד שרון גרשוני
- ב"כ הנתבע: עו"ד גדי אפריאט (מטעם הלשכה לסיוע משפטי)
- עו"ד יורם הכהן עוסק בדיני מקרקעין
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים