אושר גילוי הירח הראשון מחוץ למערכת השמש
תצפיות של טלסקופ החלל "האבל" (HST) מאשרות את גילויו של "אקסו-מון" - הירח הראשון שהתגלה מחוץ למערכת השמש על ידי טלסקופ החלל "קפלר" במרחק של כ-4,000 שנות אור מכדור הארץ וגודלו כגודלו של נפטון. אבל עדיין קיימים סימני שאלה סביב הגילוי
תצפיות שנעשו על ידי טלסקופ החלל האבל בחודשים האחרונים, אישרו את הגילוי שפורסם באוגוסט 2017 על אודות ירח חוץ שמשי - הראשון אי פעם שנמצא מחוץ למערכת השמש שלנו. המחקר פורסם הערב (יום ד') בכתב העת Science Advances.
כפי שפורסם באוגוסט 2017 צוות חוקרים חשף כי הצליח לזהות ירח המקיף את Kepler-1625b - כוכב לכת חוץ-שמשי שנמצא במרחק של כ-4,000 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים ברבור. מרחקו של הירח החוץ שמשי המכונה "אקסו-מון" (באנגלית Exomoon ) עומד על כ-2 מיליון ק"מ מכוכב הלכת שאותו הוא מקיף, כאשר כוכב הלכת עצמו נמצא במסלול בן כ-290 יום סביב כוכב שגודלו כמעט כפול מהשמש שלנו.
על סמך הנתונים המבטיחים שהגיעו מטלסקופ החלל קפלר, קיבלו החוקרים אלכס טיצ'י וד"ר דייויד קיפינג 40 שעות תצפית עם טלסקופ החלל האבל (HST) הוותיק יותר, שנחשב למדויק פי ארבעה יותר מקפלר, כדי לצפות במעברים של הירח על כוכב הלכת החוץ שמשי.
הזיהוי נעשה במסגרת פרויקט (HEK (Hunt for Exomoons with Kepler שהוא שיתוף הפעולה המדעי הראשון שמיועד לחיפוש אחר ירחים חוץ-שמשיים, על ידי צוות חוקרים שבראשם עמד ד"ר דייוויד קיפינג מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק.
תצפיות של "האבל" הראו כי מעבר כוכב הלכת על הכוכב Kpler-1625b התרחש כמעט 80 דקות מוקדם מהצפוי, דפוס המצביע על נוכחות של כוכבי לכת נוספים במערכת זו וזאת על אף שטלסקופ החלל קפלר לא מצא ראיות לכוכבי לכת נוספים במערכת. לכן, אומרים החוקרים כי למרות תוצאות המחקר המאשש לכאורה את הגילוי - יש לבצע מחקרים נוספים. יש לציין כי פרסומים קודמים בתקשורת אודות גילויים דומים הופרכו לאחר מכן.
הירח "אקסו-מון" שונה לחלוטין ממה שאנו מכירים במערכת השמש שלנו - הוא דומה בגודלו לנפטון (שקוטרו פי 4 מכדור הארץ), ומקיף כוכב לכת בגודל של צדק, (אך עם מסה הגדולה פי 10 מזו של צדק). במערכת השמש שלנו רובם המוחלט של הירחים קטנים מאוד בהשוואה לכוכב הלכת שאותו הם מקיפים, עם מעט מאוד חריגים (ובהם הירח של כדור הארץ).
החוקרים גילו את הסימנים המעידים על קיומו של הירח באופן דומה לזה שבו התגלה כוכב הלכת שלו. עקב המרחק העצום - כ-4,000 שנות אור, לא ניתן לצפות בכוכב הלכת באופן ישיר, ובוודאי שלא בירח שלו. במקום זאת, החוקרים משתמשים במספר שיטות זיהוי לא ישירות. אחת מהן, "שיטת הליקוי", תרה אחר העמעום שכוכב הלכת יוצר באור הכוכב, כאשר הוא עובר בינו ובין הטלסקופ.
כאשר יש לכוכב הלכת ירח, גם הוא עשוי ליצור עמעום קטן באור הכוכב - לפני או אחרי העמעום הראשי של כוכב הלכת, בהתאם למיקומו סביב כוכב הלכת בזמן הליקוי. במידע שמדד קפלר נרשמו שלושה ליקויים של Kepler-1625b, ובהם ניתן לראות את הדעיכה בעוצמת אור הכוכב, שנוצרת על ידי כוכב הלכת עצמו. בנוסף, ניתן לראות דעיכה קטנה יותר, שמקדימה את העמעום הראשי או באה אחריו - ומה שיכול להסביר זאת הוא קיומו של ירח חוץ שמשי.
למחקר המלא
