מי דואג לשוכרים? עלייה משמעותית במחירי השכירות במהלך כהונת כחלון
בשלוש השנים האחרונות נרשמו עליות מחירים משמעותיות, בגובה של 10%-8%, בשוק השכירות. בשלוש השנים הקודמות לכהונתו של כחלון נרשמו עליות בגובה 6%-5% בלבד. שוכרת דירה בת"א: "אין יותר מדי תמורה לכסף". ח"כ רועי פולקמן: "שוק השכירות הולך להשתנות". צפו בדיון באולפן ynet
הממשלה ומשרד האוצר הבטיחו "מלחמה" במחירי הנדל"ן הגבוהים, אבל עושה רושם שבכל הנוגע לשוק השכירות, הפעולות הננקטות בשוק הנדל"ן הביאו בינתיים בעיקר לעליות מחירים.
מבדיקה שנערכה עבור ynet על ידי אתר יד 2 עולה כי בשלוש השנים האחרונות - מאז נכנס שר האוצר, משה כחלון, לתפקידו - נרשמו עליות מחירים משמעותיות בשוק השכירות בכל רחבי הארץ, בגובה של 10%-8%. מדובר בעליות גבוהות יותר מאלו שנרשמו בשלוש השנים הקודמות לכהונתו של כחלון - 6%-5% בלבד.
העליות במחירי השכירות: הרשימה המלאה
ניתוח מחירי הדירות ברחבי ישראל בשנה החולפת: האם המחירים בעיר שלכם עלו?
מי שסובלים מהמצב, מן הסתם, הם השוכרים - אלו שידם אינה משגת לקנות דירה, ושבמקביל נאלצים להפריש נתח הולך וגדל ממשכורתם לטובת השכירות החודשית. "המחירים קופצים בכמה מאות שקלים בכל שנה", סיפרה לאולפן ynet לי פליישר, תושבת תל אביב מזה 7 שנים.
"בכל שנה בעל הבית מעלה בעוד טיפה ובעוד טיפה", הוסיפה. "אני מחפשת דירה כבר מעל לארבעה חודשים וכבר הרחבתי את מעגל החיפוש, לא רק בתל אביב אלא גם בגבעתיים וברמת גן".
שם המחירים קופצים גבוה יותר, כי פתאום בעלי הדירות שם הבינו מה הם יכולים לקבל.
"ממש כך. אם דירת 4 חדרים (מושכרת - ב.פ.) ב-7,000 שקל - אז דירת 2 חדרים ב-6,000-6,500 שקל, גם בדרום תל אביב, איפה שפעם אפשר היה למצוא דירות יחסית זולות יותר. בנוסף, הדירות שהמחירים שלהן עוד סבירים, לא כל כך ראויות למגורים. אז יש לי חמ"ל כמעט יומי, ואני חברה בכל קבוצה".
כיום מתגוררת פליישר בדירת סטודיו בתל אביב. "אני לא רוצה להגיד לך בכמה כסף אני שוכרת אותה ומה אני יכולה לקבל תמורתה במקום אחר", אמרה. "אבל גם כשאני קצת יוצאת מגבולות העיר, ואני מחפשת דברים אחרים, אני רואה שאין יותר מדי תמורה לכסף".
הערים המובילות בעליות
בבדיקה נבחנו מגמות מחירי השכירות בשלוש השנים האחרונות, של דירות 2, 3 ו-4 חדרים בשורה של ערים, וזאת בהשוואה לשלוש השנים שקדמו להן. מהנתונים עולה, כאמור, תמונה ברורה: בכל הערים נרשמו עליות מחירים משמעותיות בשלוש השנים האחרונות.
העיר בה זינקו מחירי דירות 4 חדרים בצורה הדרמטית ביותר היא רמלה, שם נרשמה עלייה של 21% למחיר של 4,189 שקל בממוצע לחודש לדירה. בדירות 3 חדרים, העליות המשמעותיות ביותר נרשמו בחולון, של 18%, למחיר של 3,953 שקל בחודש. בדירות 2 חדרים הובילה את העליות דווקא טבריה, עם עלייה של 19% למחיר של 2,289 שקל לחודש.
לדברי גל עופרים, סמנכ"לית אתר יד 2, מדובר בתוצאה של פעולות הממשלה להרחקת המשקיעים מהשוק, שהובילו לצמצום היצע הדירות להשכרה, במקביל לעליות בביקושים להשכרת דירות בשל מחירי הדיור הגבוהים. "אנשים באמת פחות מצליחים לקנות דירות, אז הביקוש לשכירויות, שזו האלטרנטיבה, בעצם עולה", אמרה.
עופרים הוסיפה, כי העובדה שזוכי מחיר למשתכן נאלצים לשכור דירה במשך מספר שנים, עד למועד אכלוס הדירה בה זכו, תורמת אף היא לעלייה בביקושים וכפועל יוצא - לעליות מחירים. "ברור שבמרכז הארץ מרגישים את זה יותר (עליות מחירים - ב.פ.), אבל זה קיים בכל המקומות", אמרה. "אנשים פחות מסוגלים לקנות דירות בגלל העלויות והאלטרטניבה שלהם היא לשכור דירות, הביקושים עולים וההיצע לא עולה בהתאם".
עם זאת העלתה הבדיקה נתון מעניין, לפיו באזורים עם היצע גדול של דירות להשכרה, כמו עפולה או חריש - מחירי השכירות אופיינו בתנודתיות בשלוש השנים האחרונות ובסופו של דבר טיפסו בשיעורים נמוכים יותר בהשוואה למקומות אחרים.
כך למשל, המחיר המבוקש לשכירת דירת 5 חדרים בישוב חריש עומד על 3,100 שקל בחודש, ולשכירת דירת 4 חדרים - על 2,600 שקל בחודש. גם בשכונת פסגות אפק בראש העין המחיר הממוצע של דירת 5 חדרים עומד על כ-4,300 שקל, חרף מיקומה במרכז הארץ.
השוכרים מופקרים לגורלם
לא רק מחירי השכירות טורדים את שנתם של השוכרים. חוק שכירות הוגנת, שנכנס לתוקף לפני כשנה, נועד לתת מענה לבעיות נוספות המאפיינות את השוק הפרוץ. כך למשל איסור על המשכירים לחייב את השוכרים בדמי התיווך שהם נדרשים לשלם, או חובת תיקון ליקויים מהותיים בדירות, באופן שיאסור על השכרת דירות שאינן ראויות למגורים.
עם זאת, נושאים כמו הגבלת עליית דמי השכירות או מנגון שכירות ארוכת טווח - נותרו בסופו של יום מחוץ לחוק. כמו כן, החוק אינו כולל הגדרת מנגנוני אכיפה, כך שקשה לומר שהוא כבר הביא למהפכה או לשינויים דרמטיים בשוק השכירות.
עו"ד אלון אבלה, מומחה לשוק השכירות, מציין כי אחד הנושאים בהם כן ניכר שינוי בעקבות החוק הוא הנושא של גביית דמי התיווך משוכרים. "כיום אסור למשכיר להפיל את תשלום דמי התיווך שהוא חייב בהם למתווך על כתפיו של השוכר", הוא מסביר. "עתה, אם משכיר פונה למתווך עליו לשלם למתווך את עמלת התיווך בעצמו. 'משחק גביית דמי התיווך' הסתיים לו".
תחום נוסף בו ניכר כבר לדבריו שינוי, הוא הגבלת גובה הערובות. "טרם התיקון לא היתה כל מגבלה בנוגע לגובה הערובות הנדרשות בהשכרה. עתה, קובע החוק כי במקרה של דרישת ערובה הכרוכה בהוצאה כספית מטעם המשכיר, כמו ערבות בנקאית או כסף מזומן - יש מגבלה על גובה הסכום. גובה הערובה אותו יכול לדרוש המשכיר מהשוכר הוא סכום דמי השכירות שהשוכר התחייב לשלם לפי חוזה השכירות למגורים בעד שליש מתקופת השכירות, או סכום השווה לפי שלושה מדמי השכירות לחודש שהשוכר התחייב לשלם לפי חוזה השכירות למגורים, הנמוך מבין השניים".
החוק גם קבע מנגנון לאופן מימוש הערובה, התראה בטרם מימוש ומימוש ערובה לפי גובה הנזק בפועל. שינוי נוסף שהביא החוק לשוק הוא החובה לקיים הסכם שכירות בכתב, דבר שלדברי אבלה מקפידים עליו כיום.
עם זאת, החוק גם קבע הוראות באשר לדירות ראויות למגורים - שאינן מיושמות. כך למשל נקבע, כי אסור להשכיר דירות ללא מערכות חשמל, או עם נזקי שופכין - אבל מחפשי הדירות עדין נתקלים בדירות רבות ומוזנחות, שאינן עונות על דרישות אלו. חיוב נוסף בחוק, חסר שיניים, מאפשר לשוכר לתקן ליקויים מהותיים בדירה על חשבונו (במידה והתריע על כך בפני בעל הדירה מראש) ולנכות אותם מתשלום שכר הדירה. עם זאת, שוכרים רבים לא מכירים את ההוראה, או לא מעזים לעשות בה שימוש מול בעלי הדירות.
ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו, שהוביל את החוק ביחד עם חברת הכנסת סתיו שפיר (המחנה הציוני), אמר בראיון לאולפן ynet כי הוא סבור שהחוק דווקא שינה את ההתנהלות בתחומים רבים, דוגמת הגבלת הערבויות שיכולים לרכוש המשכירים. "חוק שכירות הוגנת אכן לא נגע בנושא המחיר, ומחירי שכירות במדינת ישראל עולים כבר הרבה מאוד שנים, כיוון שמחירי הדיור עולים", אמר. "מה שיוריד את מחירי השכירות בארץ זה ירידת מחירי דיור. אין שום קשר לזה שמשקיעים יוצאים מהשוק, כיוון ששוק השכירות הולך להשתנות".
"הפיתרון האמיתי הוא שני דברים שאותם אנחנו עושים, וכחלון הוביל אותם: אחד, הורדת המחירים בשוק, דרך היצע ומחיר למשתכן", הוסיף. "הרי מי בא למחיר למשתכן? בעיקר אנשים ששכרו דירות, וכשהפרויקט הזה יבשיל אנחנו נראה יותר היצע של שכירות. שתיים, יש להעביר את שוק השכירות בישראל לשכירות ארוכת טווח. אנחנו עוברים למאות אלפי דירות שיהיו בבעלות של חברות, כמו בגרמניה, הולנד וארה"ב, שם אתה רואה שוק שכירות של חברות שבו אתה מקבל חוזה לחמש שנים עם שכירות מפוקחת. לשם אנחנו הולכים".
לפנייה לכתב/ת 
