רוכבים על הדם

התאונה הטרגית שבה נהרג הנער ארי נשר ז"ל, אשר הפנתה את הזרקורים לבעיית האופניים חשמליים הגובה עוד ועוד קורבנות, הותירה את פרופסור שלום הקרט מיואש ומתוסכל. הקרט, מהמכון לחקר התחבורה בטכניון, הגיש למשרד התחבורה - כבר בחודש ינואר - דו"ח מקיף שהראה נתונים מבהילים על התופעה שהפכה למכת מדינה, וכלל המלצות לגבי אופן השימוש שעושים הישראלים באופניים ובקורקינטים חשמליים. "אני לא יודע מה הם עושים עם הדו"ח", אומר הקרט השבוע. "זימנו אותנו לכמה ישיבות עם הנוגעים בדבר, וזהו".

(צילום: דוברות המשטרה, איחוד הצלה, תיעוד מבצעי מד"א, דוברות מד"א)

הדו"ח הוזמן על-ידי משרד התחבורה כמעט עשור וחצי לאחר שהמדינה הכירה לראשונה בכלים החשמליים ככלי תחבורה חוקיים בארץ, ופטרה אותם מרוב תקנות התעבורה שחלות על כלי רכב מנועיים באשר הם, כמו החובה ברישיון נהיגה וברישוי הכלי. "המדינה התעוררה מאוחר מדי", קובע הקרט. לפי ההערכות נוסעים כבר בישראל כ-250 אלף אופניים חשמליים ועוד כמה עשרות אלפי קורקינטים חשמליים עם ביצועים דומים.

תחת הכותרת האקדמית, "אפיון הצרכים והפתרונות לשילוב אמצעי תחבורה חלופיים במרחב העירוני", מסתתר המסמך המקיף ביותר שגובש בארץ בתחום. צוות המחקר בראשותו של הקרט כלל בין היתר גם את ד"ר ויקטוריה גיטלמן, המהנדס רובי כרמל ופרופסור שלמה בכור. הוא התבסס על תצפיות ב-50 אתרים בתל אביב, רמת גן, פתח תקווה, כפר סבא, חדרה, רעננה והקריות, וכלל שימוש ב"מכמונת לייזר" למדידת המהירות של הרוכבים. הנתונים המדאיגים, שנחשפים כאן לראשונה, מדגישים עוד יותר את הסכנה הגדולה שמתגלגלת על הכבישים.

"השנה הקטלנית ביותר"

ממצאי המחקר העלו שילדים עד גיל 18 היוו כשליש מהמשתמשים שנצפו רוכבים על אופניים וקורקינטים חשמליים, כאשר רוב המשתמשים, כ-50%, היו מבוגרים צעירים (בני 19־34). 15% היו בני 35־64, ואילו בני הגיל השלישי הרוכבים היו מעטים ושיעורם עמד על אחוז אחד בלבד. לפי החוקרים, מדובר בתופעה ישראלית. בהולנד, למשל, רק רוכבים בגיל השלישי עוברים לשימוש באופניים החשמליים במקום הרגילים. רוב הרוכבים, כ-80%, היו גברים.

באופן רשמי, אופניים חשמליים אמורים להיות מוגבלים למהירות של 25 קמ"ש. מבדיקה בשטח, החשמליים מהירים משמעותית: לפי הממצאים, המהירות של רוכבים חשמליים גבוהה בממוצע ב-4.7 קמ"ש, ועל המדרכה עמד הפער הממוצע על 4.1 ק"מ. בחלק מהמקומות נמדדו אופניים חשמליים במהירויות של 33־28 קמ"ש, מהירים משמעותית מהמותר, מה שרומז על ציודם במנוע חזק יותר מזה שמתיר החוק, הקובע הגבלה להספק 250 וואט.

(נתונים: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים)

המחקר מצא בין היתר שבעת חציית צומת, יותר רוכבי אופניים חשמליים בוחרים לנסוע במעברי חציה מאשר בכביש ביחד עם כלי הרכב. זאת בניגוד לחוק, המיושן, לפיו עליהם לרדת מהאופניים ולהוליך אותם. כ-90% מהמשתמשים באופניים החשמליים ובקורקינטים רכבו בלי קסדות. החוק בישראל מחייב שימוש בקסדה לרוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים עד גיל 18. עם זאת, בהליכי חקיקה נמצאת הצעת חוק של שר התחבורה, ישראל כץ, לחייב את כל הרוכבים בקסדה, על סמך המלצות ברורות של המומחים. רובם של 16 ההרוגים השנה רכבו ללא קסדות, וכל הרוכבים שהגיעו חיים לבית חולים, גם עם פציעות קשות, לאחר שחבשו קסדה בשעת הפגיעה, לא נפטרו.

מומחי הטכניון מתריעים בין היתר על היעדר הסדרים ברורים לנסיעה של הכלים החשמליים. הנסיעה בכביש כרוכה בסיכון גבוה יותר לעומת הנסיעה במדרכה או בשביל, והסדרת שבילי אופניים הינה הפתרון הרצוי לשילובם, לצד הסדרת מעברי חציה ייעודיים לרוכבי האופניים.

(צילום: באדיבות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים)

למרות הסיכונים הרבים, החוקרים מכירים בחשיבות של אמצעי התחבורה החשמליים וקובעים כי, "אמצעים לשיפור הניידות של המשתמש היחיד תאימים לנסיעות קצרות בשטח עירוני, ולהם מיוחסים יתרונות של שיפור הנגישות, הפחתת הצפיפות בדרכים ובמקומות החנייה, צמצום בצריכת האנרגיה ובפליטת גזי החממה, והטבות בריאותיות. עם זאת, המרחב העירוני אינו ערוך לקליטה של האמצעים החדשים".

בנוסף, החוקרים ממליצים לקדם העדפה לכלים החשמליים על חשבון רכב פרטי ומדגישים את חשיבות האכיפה, והסברה של החוקים והסכנות, עם דגש על בעיית אי-חבישת הקסדה בידי הרוכבים הצעירים. "מומלץ להגביר אכיפה של חבישת קסדות על-ידי רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים עד גיל 18. כמו כן, מומלץ להכין תוכניות הסברה וחינוך לציבור המשתמשים באמצעים".

"המסקנות חדות וברורות ומוכיחות כי המדינה מתעלמת במשך שנים מאוכלוסיית הרוכבים, ולא מתאימה את התשתיות עבורם גם במחיר של נפגעים רבים", אומר ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "שנת 2018 עלולה להיות השנה הקטלנית ביותר עבור רוכבי האופניים החשמליים וזה מחייב את משרד התחבורה ליישם את המלצות דו"ח הטכניון כדי להביא למצב שבו רכיבה על אופניים בישראל לא תהיה רולטה רוסית או הימור על החיים".

והקרט מחדד: "אין מספיק שבילי אופניים בארץ. תל אביב היא כמעט היחידה שמנסה לעמוד בדרישה, ועדיין רחוקה ממנה. ערים אחרות מפגרות מאחור בהרבה. ראשי הערים חוששים מבעלי הרכב, ולא ממהרים לסלול שבילי אופניים על חשבון נתיבי נסיעה. ואין פתרון אחר בגלל המדרכות הצרות אצלנו.

"הולנד שנחשבת היום למתקדמת בעולם מבחינת כמות הרוכבים ושבילי האופניים לא תמיד הייתה כזאת. עד שנות ה־70 של המאה הקודמת לא הייתה שם תשתית נפרדת והרוכבים רכבו על הכביש. רק תנועה של אזרחים נגד הפגיעות גרמה לרשויות להתחיל לפעול. אנחנו צריכים ליישר קו מבחינת תשתיות, אבל אני לא מקבל את הזעקות בארץ נגד הורדת הרוכבים לכביש. אין סיבה שירכבו על מדרכות ויסכנו הולכי רגל. אופניים ומכוניות צריכים ללמוד לחיות זה עם זה".

אבל הצעירים לא מכירים את חוקי התנועה.

"הם חייבים לעבור הדרכה. צריך גם לבחון נושא של לוחיות רישוי, אופניים חשמליים החזקים מהמותר שנמכרים בארץ מחויבים באירופה ברישוי".

הדו"ח רומז על מחדל נוסף של הרשויות: חוסר האכיפה לגבי דגמי האופניים שנמכרים בארץ. "באירופה, מהירות האופניים שנמכרים די מסודרת", אומר הקרט. "אבל בארץ נמכרים בעיקר אופניים חשמליים מהמזרח, ושם הדברים יותר פרטיזנים. למרות שהחוק קובע שאופניים יאיצו עד למהירות המותרת, 25 קמ"ש, רק אם הרוכב מסובב את הפדלים, זוגות רבים נמכרים עם מצערת שמאפשרת להאיץ ללא מינימום של מאמץ, מהכידון, ואז זה כבר אופניים עם מנוע עזר. הגופים המפקחים לא ממש מבדילים בין אופניים בהספקי מנוע שונים ולכן נמכרים כאן חופשי גם אופניים שמגיעים למהירות של 30, 40 ואף 50 קמ"ש".

"צעצוע לילדים עצלנים"

בעל רשת חנויות אופניים מתאר איך הדברים נראים מבפנים. "אני מקפיד מאוד על החוק. ואז אני רואה הורים שמגיעים אליי לרכוש לילדיהם הנערים אופניים חשמליים במתנה, וחוזרים למחרת להחזיר אותם כי הילד הסביר להם שהאופניים שלו איטיים יותר מאלה של החברים שלהם והם לא רוצים אותם. חוסר הפיקוח יוצר פרצות".

אחד מיבואני האופניים החשמליים הגדולים בישראל מסביר ש"בארץ נמכרים זוגות רבים עם מנועי 48 וולט, שאותם קל לשפר ולהפיק מהם מהירויות גבוהות בהרבה מהמותר. הפתרון הטכני צריך להיות הגבלת היבוא לאופני 36 וולט, שאותם לכל היותר אפשר לשפר ל-30 קמ"ש. אבל החנויות הן רק צד אחד בסיפור, הבעיה היא האכיפה והתנהגות הרוכבים".

הקרט מזכיר שמעבר לחוקים, לשבילים ולחנויות, יש עוד גורם במשוואה "באירופה אופניים חשמליים הם אמצעי תחבורה לרוכבים מבוגרים שכבר אין להם כוח לפדל. בארץ הם צעצוע לילדים עצלנים. ההורים משתפים פעולה ואחר כך בוכים".

ואם השבוע דובר רבות על הזינוק במספר ההרוגים השנה, משבעה קורבנות בכל 2017 ל-16 הרוגים ב-2018 שטרם הסתיימה, הרי שבמקביל נרשם זינוק במספר הפצועים. לפי נתוני מכון גרטנר, מכון המחקר של מערכת הבריאות, נרשם השנה זינוק במספר המאושפזים. לפי הנתונים שאספו ד"ר מאיה סימן טוב ופרופסור קובי פלג, שנחשפים כאן לראשונה, אושפזו בששת החודשים הראשונים של השנה 414 בני אדם בעקבות תאונות אופניים, זינוק בשיעור 37%. מדאיגה לא פחות היא העלייה במספר הולכי הרגל שאושפזו לאחר פגיעות הכלים החשמליים: 32 איש בששת החודשים הראשונים של השנה, לעומת 23 בתקופה המקבילה אשתקד.

עלייה גדולה נרשמה גם במספר הרוכבים בני 16 שנה ומטה, שהחוק אוסר עליהם לרכוב על כלים חשמליים: 90 מהם אושפזו לאחר תאונות, המספר הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות, ועלייה של 34% לעומת המחצית הראשונה של 2017. למרות הקמפיינים לעידוד חבישת קסדה נרשם גם גידול במספר פצועי הראש הקשים: 102 איש לעומת 93 ב-2017, 70 ב-2016, ורק 9 ב-2013. נתוני מכון גרטנר ממחישים עד כמה חשובה הקסדה: מבין 220 הסובלים מפגיעת ראש, 207 לא חבשו קסדה בשעת התאונה. מבין 89 הסובלים מפגיעת ראש קשה, 84 לא חבשו קסדה. מספר הפצועים קשה ואנוש בתאונות אופניים חשמליים עלה מ-38 ל-45.

תל אביב ממשיכה להוביל במספר המאושפזים מפגיעות אופניים חשמליים עם 59 איש. אחריה במצעד הערים המדממות ממוקמות ירושלים (33), אשקלון (25), חולון (12), קלנסוואה (10), פתח תקווה (9), ואילת, נהריה ובאר שבע שבכל אחת אושפזו 8 רוכבים.

"הנתונים מעציבים", אומרת ד"ר סימן טוב. "בעיקר קשה לראות את הנתונים של בני ה-16 ומטה, ולקוות ליותר מעורבות הורית. מספר המאושפזים מתאונות אופניים הופך למשמעותי. פצועים רבים יישארו עם נכות לכל חייהם, ומדובר בעוד נפגעים שמתחרים על המשאבים המצומצמים של מערכת הבריאות, ומגבירים את הצפיפות והתורים לטיפול".

רק לאחר שספג ביקורת ציבורית קשה, ולאחר שנחשף כי סירב לבקשת המפכ"ל לחייב אופניים חשמליים ברישוי, הודיע השבוע שר התחבורה ישראל כץ על "תוכנית חדשה להגברת בטיחות רוכבי האופניים החשמליים". מדובר בתוכנית ראשונית שעוד תצטרך להפוך לתקנות ולחוקים, ולעבור תהליך אישור ארוך בכנסת. בינתיים, במציאות העגומה בכבישים, הקורבנות הבאים של 2018 הם למרבה הצער רק עניין של זמן.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "המשרד מתנגד לחיוב רוכבי האופניים החשמליים בהוצאת רישיון ותשלום ביטוח, דבר שיטיל נטל של אלפי שקלים על כל רוכב. מדיניות זו תואמת את הנהוג בכל העולם, ובכלל זה את התקינה האירופית. אנו מאמינים באחריות המשפחה למנוע רכיבת קטינים על אופניים חשמליים, וכן באכיפה משטרתית עירונית, בהתאם לחוקים הקיימים, ובסלילת שבילי אופניים רבים, אותם אנחנו מקדמים, בשיתוף העיריות. נושא הבדיקות נאכף על ידי גורמי המכס במהלך תהליך היבוא. חנויות המוכרות את הכלים אינן באחריות וסמכות משרד התחבורה היות ואופניים חשמליים נמכרים על ידי רשתות מזון, חנויות צעצועים ועוד.