פחות מביך: כללי אתיקה חדשים להתנהגות גינקולוגים

מסקר שביצעה בשנה שעבר עמותת "קרן בריאה", המקדמת את זכויות הנשים במערכת הבריאות, עולה כי יותר מ-47% מהנשים חוות את הבדיקה הגינקולוגית כאירוע מביך. 35% מהמשיבות בסקר תיארו כי הבדיקה הגינקולוגית ככואבת, ויותר מ-18% מהן תיארו את הביקור אצל הגינקולוג כטראומטי.

"ההיענות חסרת התקדים לסקר שפרסמנו הראתה שנגענו בעצב חשוף", מסבירה שרה טנקמן, מנכ"ל העמותה: "תוך יום השיבו לסקר יותר מ-1,400 נשים, ובסך הכל אספנו נתונים מיותר מ-6,500 מטופלות. מבול הפניות שקיבלנו הראה לנו שיש צורך גדול בשינוי. ניכר שנשים מאוד רוצות לדבר על הנושא הזה, אבל שיש להן גם קושי להתלונן".

"גילינו שאין כללים"

טנקמן מפרטת כי "כשהתחלנו לברר מהם הנהלים שמסדירים את הבדיקות הללו גילינו שאין סטנדרטיזציה – אין שום פרוטוקול מחייב או נהלים ברורים. קורה לא מעט שאישה יוצאת מבדיקה בתחושה שמשהו לא בסדר אירע בה, אבל בגלל שאין כללים ברורים היא לא יכולה לשים את האצבע על מה בדיוק לא היה בסדר. בדיקה אינטימית היא סיטואציה שהגבולות בה יחסית מטושטשים".

מנהלת העמותה מתארת כי תוצאות הסקר הביאו את איגוד הגינקולוגים הישראלי להבנה כי יש צורך ביצירת קוד אתי מחייב.

במסמך שהוציאה הלשכה לאתיקה של הסתדרות הרופאים בישראל נכתב כי "מחקרים רפואיים הוכיחו כי אחד הגורמים בעלי השפעה מכרעת על חוויית האישה בעת בדיקה גינקולוגית הינו טיב התקשורת בין הבודק/ת למטופלת". התקשורת בין המטפל למטופלת, כך מפורט, צריכה לכלול הסבר מקדים לגבי אופי הבדיקה ומתן אזהרה לפני ביצוע פעולות כואבות.

ההמלצות נועדו להחזיר שליטה למטופלים

"גילינו מהסקר שביצענו כי מטופלים ומטופלות רבות חשו אובדן שליטה בעקבות הבדיקה", מוסיפה טנקמן. "ההמלצות שניסחנו ושאומצו על ידי הסתדרות הרופאים נועדו להחזיר שליטה למטופל".

בכללי האתיקה נקבע גם כי יש להקפיד על פרטיות המטופל או המטופלת, ומודגשת זכותם לפשוט את בגדיהם במקום נסתר ולא מול המטפל. בהיעדר אזור מתאים להסרת הבגדים, כך מפרט הקוד האתי, על המטפל לעזוב את החדר לפני שהמטופל פושט את בגדיו.

עוד קובעות ההוראות כי על הרופאים להימנע מהסחות דעת ועיסוקים אחרים שאינם נוגעים לבדיקה, וכן כי עליהם להסביר את תוצאות הבדיקה כאשר המטופלים לבושים.

מתוך הכללים: אזור להסרת בגדים ומתן הסבר כשהמטופל לבוש(צילום: shutterstock)

הכללים שנקבעו יחולו על כלל הבדיקות האינטימיות שמבצעים מטפלים – בדיקות רקטליות, בדיקות שדיים, בדיקות אשכים ואברי מין גבריים ובדיקות פולשניות כגון בדיקת קולונוסקופיה.

"הקוד האתי, שניסוחו קודם על ידי ד"ר לנה שגיא דאין, מבוסס על ההמלצות שעלו מהשטח בעקבות הסקר", מפרטת טנקמן. "שיתוף הפעולה עם הסתדרות הרופאים היה מאוד פורה. גם רופאים ומטפלים מבינים שחסרים להם כלים כדי להבטיח שהחוויה במרפאה לא תהיה טראומטית עבור המטופל או המטופלת. צריך לוודא שמטפלים יכירו את הקוד, ולשלב את ההמלצות בהכשרה של הרופאים".

עו"ד קרן גרינבלט, מיוזמות המהלך להסדרת היחס של מערכת הבריאות להטרדות מיניות במהלך טיפול רפואי, תיארה בעקבות קבלת הקוד האתי כי "אלו חדשות מרגשות ודרמטיות מאוד. המשמעות כאן היא קביעת סטנדרט חדש ליחסי הרופא/ה-מטופל/ת, סטנדרט שמבוסס על כבוד וחמלה. זה נשמע מובן מאליו, אבל במערכת הבריאות שלנו, עם כל האתגרים והקשיים שלה, זה איננו מובן מאליו כלל.

"אני רוצה לקוות שההנחיות החדשות יעודדו את משרד הבריאות להמשיך ואף להזדרז בעבודה שהתחלנו לניסוח נוהל מקיף וסטנדרטים שכוללים גם את סוגי ההכשרות שיצטרכו לעבור אנשי מקצועות הרפואה השונים בהקשר הזה, קביעת כללי דיווח במקרים של הטרדה ויחס פוגעני והסדרת הטיפול והסנקציות שמופעלות כלפי הפוגעים".