"כדאי שתתנצל בהקדם": כשסבא שלי, הרב הנערץ, פגע בי
"אחרי סעודת השבת סבא דרש בפני הקהל איך שהוא מרגיש בחוש את קדושת השבת, ואחרי זה, בלילה, הוא בא להרגיש אותי". אלי הירשמן היה תלמיד בישיבה של סבו, המנהיג הנערץ, שעשה בו מעשים מגונים. במשך שנים הדחיק, אך כשהסיפור צף - הוא ספג חרם, וכמותו כל מי שהעזו להאמין ל"עלילה". בעדות המזעזעת שפרסם הוא מבקש: "אל היו חסידים שוטים. אין סיבה לאף אדם בעולם להמציא סיפורי פגיעה מינית"
לאיש הזה בתמונה קוראים לייבל מינצברג. הוא סבא שלי. רב קהילת המתמידים בירושלים, ביתר עילית, בית שמש ואלעד. לידו אני, בבר המצווה שלי. זה הסבא שהיה נערץ עליי כל כך. הרבי שלנו. מחדש חידושים נפלאים בתורה, אור גדול, ממזג בין שיטת הבעל שם-טוב לשיטת הגאון מווילנא, עם רמיזות רבות מפיו שהוא המשיח.
<<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
הייתי אחד מאלפי תלמידיו ומעריציו. שלוש שנים לאחר מכן, כאשר הייתי צריך להתחיל את לימודיי בישיבה גדולה, הוא קרא לי וביקש ממני שאלמד בישיבה שלו ולא בישיבת פוניבז' שאליה נרשמתי, כי הוא ישמח מאוד שנכדו יקבל את החינוך "שלנו" ולא בישיבות אחרות (פרעמדע ישיבעס).
קראו עוד בערוץ היהדות :
- חינוך יהודי? עדיף שתתנו לילדים חינוך מוסרי/ ניר פנסו
- "לא התלוננתי": תוצאות המלחמה של אלוהים באשרה / פרופ' רוחמה וייס ויונה ארזי
- אחרי החגים: מה התפללו הישראלים על קברי הצדיקים?
באופן כללי הייתי תלמיד מצטיין, אולם הייתי חוזר בערבים הביתה בשעה מאוחרת, ולכן קם בבוקר מאוחר ומאחר לתפילה. בכדי שאלך לישון מוקדם התחלתי לישון אצל סבא שהיה גר קרוב לישיבה ואצלו "אין חוכמות", חייבים לחזור מוקדם, לישון ולקום מוקדם. וכך היה.
לילה אחד, בעודי במיטה, אני שומע צעדים, נשימות, נשיפות באוזן
מסתבר שסבא לידי, רוכן מעלי ונוגע בי. מוריד שמיכה, מכנסיים ותחתון, עושה בי כרצונו, מסיים מחזיר בגדים ושמיכה - ונעלם. וכך עוד לילה ועוד לילה, נדמה לי עשרות פעמים. ואני קפאתי. לא זזתי. חיכיתי שייעלם.
יום אחד באו הדודים שלי שגרו רחוק לישון אצל סבא וסבתא למשך כמה ימים. הם לקחו את חדר השינה שבו ישנתי בדרך כלל, ואני עברתי לישון בסלון - חדר האורחים. שמחתי, חשבתי שתהיה לי רגיעה לכמה ימים. טעיתי. מסתבר שהמשיח יודע לבוא גם לסלון.
אני זוכר ששבת אחת נסעתי עם סבא לבית שמש, סבא נסע לבקר את הקהילה - ואני הצטרפתי אליו כדי שלא יהיה לבד... בשישי בערב, אחרי סעודת השבת, הוא דרש בפני הקהל בבית הכנסת על קדושת השבת ומעלותיה, ואיך שהוא מרגיש בחוש את קדושת השבת, ואחרי זה בלילה הוא בא להרגיש אותי.
לילה אחד בעוד הוא עומד ליד מיטתי התעוררה מישהי מבני הבית וקראה לו, "לייבל", רבינו הזדרז להחזיר את בגדיי ואת השמיכה, יצא מהר מהחדר ואמר "הלכתי להפעיל את ההסקה"...
בבקרים הייתי טרוד במחשבות
שיתפתי את חברי הטוב א', והשבעתי אותו שחלילה לא יספר לאיש. הוא סיפר, ועוד איך סיפר. אני לא כועס. לאחרונה א' סיפר לי שמאז משהו באמונה שלי נשבר. נכנסתי פחות לשיעורים והתחלתי לזלזל בכל מיני דברים, כך לדבריו.
אז אנשים יודעי ח"ן ידעו את סיפור הפגיעה מ-א' ובחלוף הזמן הוא הגיע להרבה אוזניים, ביניהם גם לקרוביי שהזדעזעו מאוד ממה שאירע. אני הדחקתי את האירועים. עם הזמן הוצאתי לאור את ספרי הרבי "בן מלך" עם כמה חברים טובים, וכן יסדתי והוצאתי לאור עלון תורני "תורה ודעת" עם חידושי תורה מרבינו לייב מינצברג, שמתפרסם עד היום הזה.
אבל אז הסיפור צף בחוזקה ורציתי לסגור מעגל. #לא_התלוננתי כי הייתי בקהילה חרדית סגורה והאמנתי שזהו חילול השם, אבל חשבתי שאני חייב לעשות עם זה משהו. אז עליתי אליו ופתחתי את אשר על ליבי, ואמרתי לו שאני מציע שכבודו יפסיק לחנך נערים צעירים ויעזוב את תפקידו בישיבה.
כבודו אמר לי שחלמתי חלום, "חלמא טבא חזית", אמר כלשון התלמוד, ושלח אותי לדרכי. הרגשתי שהוא נפנף אותי, אז כתבתי לו מכתב והבאתי לו בדיקת פוליגרף שערכתי. הייתה לי תקווה שהוא יפסיק להתעלם מהפגיעה החמורה, ייקח אחריות על מעשיו ויתנצל. אבל בתגובה לייבל התקיף אותי ממש, הוא אמר לי שאני "רשע, שוטה ומושחת" והוסיף ש"גם אם נניח ראית אותי מעשן סיגריה בשבת, שזו עבירה חמורה, מה זה עניינך? שב ותלמד".
זו הייתה פעם אחרונה שבה פגשתי אותו
כמה ימים לאחר מכן התקשר אליי תלמידו, וביקש ממני לעלות לרבי ולהתנצל בפניו. "על מה אני צריך להתנצל?" שאלתי. "אני לא יודע, אני לא נכנס לזה", הוא ענה. "סבא שלך מאוד פגוע וכדאי שתתנצל בהקדם". אמרתי לו שאם הוא רוצה שאתנצל, שיסביר לי בבקשה על מה.
כעבור כמה ימים הופץ בבתי הכנסת של הקהילה פאשקוויל תחת הכותרת "מחאה!!" שהיה מכוון אליי, ככל הנראה בכדי שאחזור בי. לאחר שלא התנצלתי, הופצו בבתי הכנסת של קהילת מתמידים - זו של סבא שאליה הייתי משוייך - פאשקווילים תחת השם "רבם דקרו" מלא תיאורים ותוארים בשבילי, כמה מהם נהדרים ממש, ובכך סיימתי את דרכי בקהילתו של "משיח".
בהמשך פיטר והרחיק לייבל מינצברג את כל מי שלדעתו "האמין לעלילה". ובהם - כל קרובי משפחתי, תלמידים מהקהילה וכמה מרבני הישיבה. אחרים שנשארו בתפקידם התפטרו מרצונם, וביניהם ראש הישיבה והאיש השני בהירארכיה בקהילת המתמידים, שלמרות תחנוני לייבל שישאר בתפקידו, בחר לעזוב את הקהילה, וכמותו עוד כמה עשרות שלא התאים להם רב שכזה.
לייבל מינה ראש ישיבה חדש ורבנים חדשים, ושינה את שם הישיבה שלו מ"תורת ירושלים" ל"תורת השם". חתיכת שידרוג. הוא הכריז חרם גורף על כל המרוחקים מהקהילה, "בוגדים" בלשונו. על דלתות בתי האנשים שהאמינו ל"עלילה" הודבקו מדבקות באישון ליל על ידי אנשי לייבל מינצברג: "כאן גר אברך בוגד".
ברגע אחד, אנשים שהיו קרובים אליי הפסיקו לדבר איתי
הפכתי ללא רצוי שם. אחדים מתלמידי מינצברג זרקו ביצים על חלונות ה"כוילל" (ישיבה לנשואים) שבו לימד אבי. כולם הוחרמו במלחמת חורמה וכל זאת בגלל שאני "פגעתי" ברבי והם האמינו ל"עלילה". איזה חטא.
לפוסט המלא לחצו כאן
שנים עברו והחרם נמשך. חלק מחסידיו השוטים של לייבל מינצברג, בעיקר אלה שכפופים אליו ישירות, ממשיכים לשמור על חרם באדיקות. אחיי התחתנו ואף אחד מבני המשפחה הגברים מהצד של סבא, לא באו לחתונה. מפחדים ממנו ממש. דודים שלי התקשרו להוריי לפני נישואי אחי וסיפרו כי מינצברג איים עליהם ואסר עליהם להשתתף בשמחות של בני המשפחה או של ה"בוגדים" האחרים שהורחקו מהקהילה. סבתא הרבנית ובנות המשפחה לא קיבלו עליהן את החרם.
משפחתי הקרובה תומכת בי מאוד, אולם גם הם אינם רוצים לעלות "את הנושא" יותר מידי על סדר היום כי זה לא נעים, כי זה מביך, כי הם בקהילה סגורה, כי יש להם מספיק על הראש. אני מבין אותם ואוהב אותם מאוד.
לפני שנה אזרתי אומץ סוף-סוף והתלוננתי במשטרה
לאחר שמינצברג נחקר קיבלתי הודעה שהתיק נסגר מחוסר ראיות. נו שויין. אני והוא יודעים בדיוק מה היה שם, וכמו שהוא לימד אותי תמיד - האמת לפני הכול ומעל הכול.
אז סבא היקר, משיח אתה לא. אתה סבא לא-משהו ויש לך בעיות רציניות. פגעת בי מאוד. חבל. אני רוצה להאמין שלא פגעת בעוד, אבל כנראה שכן. בעיניי ראיתי אותך מעביר את ידך על גבו החשוף של מלצר בחתונה, כאשר הלה התכופף וחולצתו עלתה.
כולם בקהילה הכירו את הסיפור בן עשרות השנים לפיו היית בבית הדין של העדה החרדית בגלל "עלילה" שתלמיד שלך "טפל" עליך. איכשהו, הסיפור הושתק.
חבל שאתה לא מטפל בעצמך. אתה תלמיד חכם גדול, מחדש חידושים נפלאים בתורה - ומלא בפגמים. אני שלם לגמרי עם מי שאני.
חבל שככה בחרת להתנהג למאה, או מאות, תלמידיך שהלכו אחריך שנים רבות, ביניהם ילדיך וצאצאיך, ובחרת לנהל מולם מלחמה הזויה, אכזרית, ילדותית ומטופשת. כאילו שזה ישנה את מה שעשית. יש לי חלום שתיקח אחריות על מעשיך, תתנצל, תטפל בעצמך ותפסיק לשפוך ארס ורעל על כל מי שמסביב, כי לתשומת ליבך גם אתה קרוב משפחה שלי.
ואתם, חבריי מהקהילה, פקחו עיניים ואל תהיו חסידים שוטים
אין סיבה לאף אדם בעולם להמציא סיפורי פגיעה מינית. תחשבו על זה שנייה, הייתם ממציאים שמישהו/י פגע בכם מינית כדי להשיג משהו או לפגוע במישהו? תחשבו על זה דקה ותהיו כנים עם עצמכם, הייתם עושים את זה? לא הייתם עושים את זה. בוודאות שלא. בוודאי לא על קרוב משפחה.
למה שמישהו יספר שפגעו בו מינית, בסביבה שלא כולה תקבל את זה? התשובה היא: כי זה מה שהיה. כדי לסגור מעגל. כדי להרגיש שלם. שמרו על ילדיכם.
חשוב להגיד, לא כל הרבנים מטרידים או פוגעים. ממש לא. בוודאי שלא כל החרדים אנשים רעים ופוגעים. יש ויש, כמו בכל מקום. אבל אי אפשר לטאטא כל כך הרבה זבל מתחת לשטיח. השטיח נעלם מזמן בתוך ערימות הזבל, והגיע הזמן לפנות את הזבל.
אמר רבי יהושע בן לוי: וזאת התורה... זכה, נעשית לו סם חיים. לא זכה, נעשית לו סם מיתה. ובחרת בחיים. תודה שהקשבתם.
פניות לתגובת הרב לייבל מינצברג לא נענו.
לפנייה לכתב/ת 
