עליית מחירי הנפט: המרוויחים, המפסידים וההשפעה על ישראל
בשקט בשקט הוכפלו מחירי הנפט בשנתיים האחרונות, והזהב השחור חזר לתפקד כשחקן ראשי במאבקים בין המעצמות. מדוע המחירים עולים, מה צפוי בהמשך ואיזו השפעה יש למגמות הנוכחיות על הייצוא הישראלי?
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הכריז לאחרונה באו"ם כי "מדינות אופ"ק סוחטות את שאר העולם". בתגובה אמר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כי "אם טראמפ מחפש את האשם בעליית מחירי הנפט, הוא פשוט צריך להסתכל בראי".
חילופי הדברים החריפים הללו הזכירו עד כמה הזהב השחור עדיין מתפקד כשחקן ראשי בכלכלה העולמית בכלל, וביחסים בין המעצמות בפרט. העניין הוא, שבשקט בשקט, מחירי הנפט זינקו בשנה האחרונה. אם לפני שנתיים נסחר הנפט בכ-35 דולר לחבית, לפני שנה הוא כבר נסחר בכ-40-50 דולר, וכיום מחירו האמיר לכ-75 דולר לחבית.
העלייה במחירי הנפט מורגשת בכל כניסה לתחנת דלק, אבל השפעותיה רחבות בהרבה, ובין ראשוני המושפעים נמצאים היצואנים הישראלים. לפיכך, לכל מי שמייצא סחורות ושירותים לשווקים העולמיים חשוב להבין את השלכות עליית מחירי הנפט ולפעול בהתאם.
הגורם המרכזי לעליית מחירי הנפט בשנה האחרונה הוא חידוש הסנקציות של ארה"ב על איראן, והאיום האיראני לסגור בתגובה את מיצרי הורמוז (כלומר, לפגוע במעבר של נפט וסחורות ממדינות המפרץ). מנגד, הדיבורים על מלחמת סחר בין סין לארה"ב (אשר צפויה להקטין את היקף הסחר העולמי, ועמו את הביקוש לנפט) ממתנים מעט את מגמת העלייה.
ברקע, נמשך הוויכוח התמידי בין חברי ארגון אופ"ק (המאגד את יצואניות הנפט הגדולות בעולם) לגבי כמות הייצור. הסירוב של הארגון להגדלת הייצור בסוף ספטמבר, כפי שביקש טראמפ, הזניק את המחירים כלפי מעלה מעבר לרף 75 הדולרים – רמת שיא של יותר מארבע שנים. זאת, על אף שיפור המצב בלוב, שהגיעה לשיא ייצוא מאז שנת 2013, כאשר מסתמן שישנו ריסון כלשהו בחבלות בתשתיות הנפט במדינה.
לפיכך, סביר להניח שמחירי הנפט ימשיכו להיסחר ברמות של כ-75 דולר לפחות בחודשים הקרובים, כל עוד לא יתרחש שינוי דרסטי בפרמטרים שתוארו
המרוויחות והמפסידות מעליית מחירי הנפט
בראייה גלובלית, כולנו מפסידים מעליית מחירי הנפט, שכן הכלכלה העולמית זקוקה למקורות אנרגיה על מנת לצמוח ולהגדיל את הייצור. לפי מחקרים שונים, כל עלייה של 10 דולר במחיר הנפט תורמת לירידה של 0.3%-0.4 בצמיחה העולמית.
כמו כן, עליית המחירים מעלה את האינפלציה בעולם, דבר שצפוי להתגלגל למדיניות מוניטרית מרסנת יותר של הבנקים המרכזיים ופוגע במיוחד בסקטורים הזקוקים לאנרגיה, כגון תעופה, שינוע סחורות, פארמה וצריכה.
אבל כשעושים "זום אין" לכלכלות המדינות, מגלים שיש מי שמרוויחות בגדול מעליית מחירי הנפט, ויש מי שמפסידות. בצד המרוויחות ניתן למצוא מדינות שהכנסותיהן מתבססות בצורה קריטית על נפט, כגון: רוסיה, איראן, עיראק, ערב הסעודית, מקסיקו, ניגריה, ונצואלה ואיחוד האמירויות. עליית מחירי הנפט עשויה להיטיב עם מדינות אלה גם באופן עקיף, שכן היא תומכת בהתחזקות המטבעות שלהן למול הדולר האמריקאי, שצפוי להיחלש מעט כתוצאה ממחירי הנפט הגבוהים.
בצד המפסידות נמצאות יבואניות הנפט הגדולות, ובראשן ארה"ב, סין, הודו והמדינות האירופאיות, וכן הונג קונג, יפן, דרום קוריאה, הפיליפינים, תאילנד, טורקיה וצ'ילה.
המשמעות עבור היצואנים
רווחיותם של היצואנים המייצאים למדינות המפסידות מהתייקרות מחירי הנפט כבר נפגעה, אם כי עדיין לא בצורה דרמטית. לעומת זאת, התייקרות הנפט תומכת בייצוא למדינות אפריקה, שרובן נמצאות בצד הנהנה מעליית המחירים. חלק גדול מהסיכון בייצוא ליבשת אפריקה נובע מסיכון היציבות הפיננסית של המדינות, ולכן עסקאות ייצוא למדינות אלה מתבססות על מתן ערבות מצד הממשלה המקומית. מחירי נפט עולים תומכים באיתנות הפיננסית של מדינות אפריקה, ולפיכך מקילים על ביצוע עסקאות.
המלצתנו לכל יצואן היא לבחון את ההשפעה הישירה של עליית המחירים על איתנות המדינה בה הוא פועל, ואת ההשפעות האפשריות על התנודתיות בשערי המטבע ובסביבה הגיאו-פוליטית. על היצואנים הפועלים במדינות המסוכנות להגדיל גמישות, למשל באמצעות בחינת אופציות לצמצום פעילות במדינה זו בעת הצורך, הגדלת הנזילות הפיננסית והיערכות לתרחישים השונים העשויים להתקיים במדינות השונות, תוך כימות הנזק שעלול להיגרם להם מכך. חשוב להדגיש כי אנחנו עדיין לא משנים את דירוג הסיכון של המדינות הנהנות מעליית מחירי הנפט, בדגש על מדינות אפריקה.
השפעת עליית המחירים על הצרכנים הישראלים
המשק הישראלי צורך כ-70 מיליון חביות נפט בשנה. משמעות הדבר היא שעלייה של כל 10 דולר במחיר הנפט, מייקרת את עלויות הנפט למשק הישראלי בכ-700 מיליון דולר בשנה. כ-65% ממוצרי הנפט - בנזין וסולר - מיועדים לתחבורה (אוטובוסים, משאיות, רכבים פרטיים, אופנועים וכדומה'). התוצאה היא ש מחירי הדלק בתחנות עולים בהתמדה.
ומה עם מחירי הטיסות? בינתיים לא רואים השפעה מובהקת של עליית מחירי הנפט על מחירי כרטיסי הטיסה, בגלל התחרות החריפה בענף התעופה. אולם, המשך המגמה והמשך ההכבדה על עלויות חברות התעופה עלול להתבטא בהתייקרויות בהמשך.
אזרחי ישראל יכולים להתנחם גם בכך שמחירי החשמל לא צפויים לעלות כתוצאה מעליית מחירי הנפט, שכן ההשפעה על מחירי החשמל היא מינורית - שכן ייצור החשמל מבוסס על פחם, גז טבעי ואנרגיות מתחדשות.
הכותב הוא מנהל סיכונים באשרא, החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ.