בגלל משרד הביטחון: תוכנית לטיפול במפגעים ביו"ש תקועה
הממשלה אמורה להשקיע יותר ממיליארד שקלים לשפר את המצב הסביבתי בשטחי יהודה ושומרון ובמפגעים חוצי גבולות - הגורמים לזיהום משמעותי ופגיעה חמורה בבני אדם, אך משרד הביטחון מעכב את אישור ההחלטה. הסיבה: תקני כוח אדם
על פי הצעת המחליטים של המשרד להגנת הסביבה, היקף ההשקעות הממשלתיות לטיפול במפגעי הסביבה יהיה 1.187 מיליארד שקלים. עד 130 מיליון יוקצו מקרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה (80 מיליון מתוכם מחשבון איו"ש, בכפוף לאישור הקרן). כמו כן, המשרד להגנ"ס יקצה עד 57 מיליון שקלים לנושא לשנת 2019.
רשות המים תקצבה כספים לתכנון וביצוע פרוייקטים בתחום המים והביוב בהיקף של 300 מיליון שקלים, בפריסה של חמש שנים לטובת קידום ואספקת שירותי מים וביוב ומניעת זיהום המים והסביבה באזור איו"ש. 700 מיליון שקלים נוספים יוקצו עבור הקמת מתקן השבת אנרגיה לטיפול בפסולת במישור אדומים מזרח. זאת, בהמשך להחלטת הממשלה ובמימון כסף ששוריין בתקציב הניקיון.
מטרת ההחלטה היא לשפר את המצב הסביבתי בשטחי יהודה ושומרון ובמפגעים חוצי גבולות - הגורמים לזיהום משמעותי ופגיעה חמורה בבני אדם, במשאבי הטבע ובמקורות המים. זאת, מתוך הבנה שזיהום הסביבה ומשאבי הטבע אינו מתחשב בגבולות מדיניים מכל סוג שהוא.
הסיבה לעיכוב בהצעה החשובה הזו היא ניסיון לקבל יותר תקני כוח אדם מהאוצר מצד המנהל האזרחי, למרות שרבים מהנושאים בהצעת המחליטים אינם קשורים באופן ישיר לעבודת המנהל. יחד עם זאת, אין ספק כי מדובר בארגון הסובל ממחסור חמור בכח אדם. ביחידת איכות סביבה במנהל האזרחי יש כיום 10 עובדים ישירים. במנהל דורשים הוספה של 12 עובדים, מתוכם 6 ליחידת הפיקוח ו- 6 ליחידת איכות הסביבה על מנת שיוכלו לנטר אחר כל הפרוייקטים שיוקמו.
המצב הקשה
כיום, כ-95% משפכי האוכלוסייה הפלסטינית אינם מטופלים וכ-10% משפכי ההתנחלויות אינם מטופלים. שפכים אלו, ביתיים ותעשייתים, אינם עוברים טיפול נאות בזיהומים והם מוזרמים לנחלים או לבורות ספיגה, תוך יצירת מפגעי סביבה קשים ופגיעה אנושה במערכות האקולוגיות.
העלות הכוללת המוערכת של הטיפול במפגעי מים וביוב ביהודה ושומרון עומד על 4.25 מיליארד שקלים. כאמור, התוכנית שממתינה לאישור כוללת צעדים למניעת זיהום מקורות מים, חידוש ופיתוח תשתיות מים וביוב. שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, צפוי למנות צוות בין-משרדי על מנת להכין תוכנית רב שנתית לפיתוח פתרונות ביוב, ולמפות את כל היישובים והאתרים שאין להם ביוב מוסדר.
כמו כן יפעלו המשרדים לחיבור היישובים למערכות מים וביוב מודרניות, שיבטיחו את הפסקת זיהום מקורות המים והנחלים, כאשר בין היתר יפעלו לקידום פרוייקטים בוועדת המים המשותפת לישראל ולרשות הפלסטינית. עוד ימליצו על קיצור הליכי אישור פרוייקטים ביהודה ושומרון במימון גורמים בינלאומיים נוכח האינטרס הישראלי בבניית מתקנים כאלה לאוכלוסייה הפלסטינית. כמו כן, יפעלו להביא להתאמה של החקיקה הסביבתית בשטחים לזו של ישראל. זאת, כיוון שכאשר בישראל נחקקים חוקים חדשים או מתקנים חוקים קיימים, ביהודה ושומרון החקיקה משתרכת מאחור ונדרש החלטה של אלוף.
השר להגנת הסביבה זאב אלקין מנסה לקדם את הצעת המחליטים, אך במשרדו אומרים כי הוא נתקל בחומה מצד משרד הביטחון, לאור המבוי הסתום במשא ומתן המתנהל עם משרד האוצר. "יש מצוקה אמיתית", ציין גורם במנהל. "נכון שלא נקים את התשתיות אבל כל פרוייקט כזה ביהודה ושומרון דורש פיקוח מטעם המנהל ומנוהל ומלווה על ידו".
מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר: "המנהל האזרחי רואה חשיבות רבה בטיפול במפגעים סביבתיים חוצי גבולות באזור יהודה ושומרון. כמו כן, עובדי המנהל האזרחי פועלים לילות כימים לביצוע אכיפה נגד מפגעים סביבתיים אלו. הצעת המחליטים שגובשה, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והמנהל האזרחי, היא בעלת חשיבות רבה למתן מענה הולם עבור המפגעים באזור. במסגרת הליכי גיבושה, הוצגו על ידי המנהל האזרחי משאבי כח האדם הנדרשים מעבר להיבט התקציבי לצורך מימוש ההחלטה ויישומה".
עוד נמסר מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים: "נדגיש כי כיום נמצא המנהל האזרחי במצוקת משאבי כח אדם המייצרת קושי רב במימוש סמכויותיו בכלל התחומים, לרבות סוגיית איכות הסביבה. בשל ההחלטה להוריד מההצעה את סוגיית המשאבים ולאור המצוקה המשאבית הקיימת, נמנע המנהל האזרחי מתמיכה בהצעה זו כיוון שאין ביכולתו לממש את ביצוע התוכנית ללא הקצאת משאבי כח האדם הנדרשים".
לפנייה לכתב/ת 
