בנט נגד המדיניות הביטחונית: "צריך להרוג מחבלים, 102 בתי רוצחי ישראלים עומדים"

שר החינוך וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני נפתלי בנט מתח הערב (יום ב') ביקורת קשה על המדיניות הביטחונית של ישראל: "אני חושב שאנחנו צריכים לעשות תיקון מאוד משמעותי ומהיר במדיניות הביטחונית של ישראל ולשקם הרתעה". הוא דיבר בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי.

לדברי בנט, יש הרבה מאוד דברים לתקן במדיניות הביטחונית של ישראל, "מטקטיים עד אסטרטגיים, אבל ברמה הכי בסיסית - בחודשים האחרונים חודרים באופן יומיומי את הגבול מעזה שיצאנו ממנו במהלך חד-צדדי עשרות מחבלים כולל היום, מניחים מטענים ויוצאים חזרה הביתה בשלום. שואלים מה היית עושה שונה. הייתי נותן הוראה להרוג אותם. צריך להרוג מחבלים שחודרים לישראל. ידענו לעשות את זה, צריך לעשות את זה".

בנט אמר בהתייחסו לפיגוע באזור התעשייה ברקן: "היה רצח נתעב אתמול של שני ישראלים. הבוקר ביקרתי במשפחה של קים ז"ל. החל מ-1 בנובמבר המשפחה של הרוצח תקבל כ-15 אלף שקלים בחודש. צריך להפסיק את זה. מסבירים לי שזה מסובך משפטית והכול. יש הסברים למכביר. צריך להפסיק את זה. צריך להרוס את הבית של המחבל. לא למדוד, אלא להרוס".

שר החינוך בנט בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי(צילום: מוטי קמחי)

הנרצחים בפיגוע בברקן: קים יחזקאל וזיו חג'בי(צילום: יריב כץ)

שר החינוך הוסיף כי "הבית של רוצח ארי פולד עומד, הבית של רוצחי רונן לוברסקי עומד, הבית של רוצחי ינאי ויסמן עומד, הבית של רוצחי אשר חסנו עומד. 102 בתים של רוצחי ישראלים שמדדו אותם - עומדים. צריך להרוס את הבית. לעבור מדיבורים על הרתעה ליצירת הרתעה. אני מתכוון לפעול להחזרת ההרתעה על ידי פעולות ברורות".

מתווה מדיני חדש לסכסוך הישראלי-פלסטיני 

בהמשך דבריו התייחס בנט לתוכנית של המכון למחקרי ביטחון לאומי למתווה מדיני-ביטחוני לזירה הישראלית-פלסטינית. לגישת המכון, לא יהיה פתרון לסכסוך בשלב זה ולכן נדרשים מהלכים לקידום פתרון עתידי. לפי המכון, העקרונות המרכזיים של המתווה המוצע כוללים חיזוק לרכיבי הביטחון של ישראל, לצד הפחתה של חיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית. במכון אומרים שככל שהמנגונים הפלסטינים יעשו יותר, כך צה"ל יצטרך לעשות פחות. לצד זאת, המתווה מציג עיגון לאינטרסים של ישראל ביהודה ושומרון, לקראת הסדר בעתיד, ובנוסף הבאה לשיפור מצבה האסטרטגי של המדינה, בין היתר תוך חיזוק הלגיטימציה הבינלאומית באמצעות שיתוף פעולה ביטחוני, מדיני וכלכלי.

במכון רואים חשיבות בחיזוק התשתיות, הכלכלה והמשילות הפלסטינית באופן הדרגתי ובסיוע בינלאומי תוך חיזוק המעמד של הרשות הפלסטינית. במקביל, המתווה מבקש להמשיך ולבנות בגושי ההתיישבות הישראלים בשטחים, בעוד הבנייה בהתנחלויות המבודדות תוקפא. בכל מצב, הסוגיה של פינוי יישובים תעלה רק בהקשר של הסדר קבע עם הפלסטינים.

במכון אומרים שככל שהמנגונים הפלסטיניים יעשו יותר, כך צה"ל יצטרך לעשות פחות. לצד זאת, המתווה מציג עיגון לאינטרסים של ישראל ביהודה ושומרון, לקראת הסדר בעתיד, ובנוסף הבאה לשיפור מצבה האסטרטגי של המדינה, בין היתר תוך חיזוק הלגיטימציה הבינלאומית באמצעות שיתוף פעולה ביטחוני, מדיני וכלכלי-תשתיתי.

השר בנט אמר בהקשר זה כי "בסופו של דבר מדובר באותה גברת של מדינה פלסטינית בשינוי אדרת. בסוף מדברים על הקפאת בנייה מחוץ לגושים והעברת יותר ויותר שליטה ומשילות בשטחי C לידי הפלסטינים. אני לא מצליח לראות את הבשורה הגדולה. יש פה משפט 'נעצב את גורלנו בעצמנו'. זה משפט קליט וקצת שחוק, אני לא מקבל שאנחנו לא מעצבים את גורלנו. הימין מעצב את גורלנו יום יום: בבנייה, קידום התיישבות, בעתיד בהחלת ריבונות - בעיניי על כל שטחי C. הביטוי 'נעצב גורלנו בעצמנו' הפך להיות קוד להעברה וויתורים חד-צדדיים".

"לא לחכות לשום משיח"

בנט הוסיף כי "התוכנית לא דורשת את הסכמתם של הפלסטינים, וחוץ מלהקפיא גושים, שזה החלום הגדול שלהם, לא נעשה כלום. אין לנו מושג איך מפנים עשרות אלפי ישראלים, אז לא נפנה יישובים - רק נחנוק אותם. משמעות התוכנית הזאת, ואי אפשר לייפות את זה, היא חסם עורקים על כל ההתיישבות הישראלית מחוץ לגושים. כשאתה שם חסם עורקים על הזרוע, אחרי כמה שעות יש נמק והזרוע מתה ואז אפשר לקטוע אותה. המשמעות היא שעלי תיחנק ותגווע, בית אל, עפרה, קריית ארבע, אם זו עמדתכם והיא לגיטימית, אני חושב שעמדת השמאל של מסירת שטחים היא עמוק בתוך הלגיטימיות הישראלית. תגידו את זה".

עוד אמר השר בנט כי "אנחנו מראים שאפשר לחזק מעמד בינלאומי גם בלי למסור שטחים. הנתינה הזאת לא בהכרח מעוררת איזשהו כבוד. אני גם לא חושב שאף אחד יכיר בזה. אפילו כשברק או אולמרט רצו לתת 97 מהשטח, זה לא היה מקובל. אז בוודאי שהתוכנית הזאת לא תהיה מקובלת. מי בעולם ייתן לנו לגיטימציה? בהינתן שאנחנו חיים פה ביחד, בוודאי אנחנו צריכים חופש תנועה מלא שלא קיים עדיין במרחבי יהודה ושומרון.

בכנס הציגו כאמור ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, האלוף במיל' עמוס ידלין, ושותפו אודי דקל, את מתווה המכון שנועד לשפר את מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל, לצד מניעה של הידרדרות המדינה אל עבר מציאות של מדינה אחת. בפועל, במכון הציגו דרך אמצע, שסותרת את גישת הימין והמדינה האחת, וכן את התפיסה של השמאל לפיה קיומן של שיחות במציאות הנוכחית תביא לשלום מיידי. באופן בסיסי, גישת המכון היא שלא יהיה פתרון לסכסוך בשלב זה אלא מהלכים שנועדים לקידום של פתרון עתידי. במכון רואים את עזה כסוגייה נפרדת.

באירוע הצגת המתווה אמר נשיא המכון ידלין כי "מול האיום הפלסטיני אין לישראל אסטרטגיה. המערכת הפוליטית הישראלית לא מתמודדת עם האיום. בשלושים השנים האחרונות מתנהל מאבק בין שתי פרדיגמות. אחת היא של שתי מדינות עכשיו, שמאמינה שאפשר וצריך לסיים את הסכסוך כעת ולהגיע להסכם שלום חתום שיוביל להקמת מדינה פלסטינית. הפרדיגמה השנייה - מדינה אחת מחר, ששוחקת את הרוב היהודי ומנציחה מצב של עירוב אוכלוסיות במדינה אחת". בהקשר זה ציין כי "השמאל מחכה למשיח פלסטיני, והימין מחכה למשיח בן דוד. הגישה המפוכחת אומרת שלא נכון להמתין לשום משיח".

במכון מציינים כי לאור החסמים העומדים כיום בפני ישראל למימוש הסדר מלא עם הפלסטינים, גובש מתווה הכולל צעדים התואמים את האינטרסים של ישראל, לפי ראיית המכון, ואשר יאפשר מבחר אופציות בעתיד - גם בהיעדר פרטנר פלסטיני להסדר קבע - כדי להתקדם למצב של היפרדות מדינית, טריטוריאלית ודמוגרפית מהפלסטינים ויצירת יציבות אסטרטגית לאורך זמן. במכון מקווים כי המתווה שואף להביא להסכמות פנימיות בתוך ישראל, וכן להבנות עם הקהילה הבינלאומית והמדינות הערביות המתונות, וכמובן שעם הפלסטינים.