"גוף בזבזני" או "נקמה": האוצר והביטוח הלאומי מתכתשים

התכתשויות עם האוצר. המוסד לביטוח לאומי(צילום: גיל יוחנן)

הסלמה נוספת במלחמה בין משרד האוצר למוסד לביטוח לאומי: על רקע החלטתו של שר העבודה והרווחה חיים כץ לבטל את ההסכם מ-1980, שעל פיו עודפי הגבייה של המוסד לביטוח לאומי מועברים לאוצר, בנימוק כי המוסד עתיד לפשוט את הרגל אם ההסכם יישאר על כנו, באוצר מאשימים את הביטוח הלאומי בניהול בזבזני, דורשים ממנו ליישם תוכנית התייעלות מקיפה ומאיימים שלא לאשר את תקציבו לשנת 2019.

בביטוח הלאומי התרעמו על המכתב ואמרו כי הטענות שמובעות בו משוללות כל יסוד והן נובעות מ"נקמה" של משרד האוצר על ביטול ההסכם.

במכתב ששלח סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אלון מסר, למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר, הוא מציין כי התקציב המנהלי (שלא מיועד לתשלום קצבאות) של המוסד לביטוח לאומי גדל בשנה האחרונה ב-13%, מ-1.78 ל-2.01 מיליארד שקלים, לעומת גידול של 4.7% בלבד בתקציבי שאר משרדי הממשלה. "בשנה האחרונה, וביתר שאת מאז כניסתך לתפקיד המנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי מעלה התראות חוזרות ונשנות על בעיית איתנותו הפיננסית וגירעונו האקטוארי של המוסד", כתב מסר לשפיגלר. "לא ברור לנו כיצד טענות אלו עומדות בקנה אחד עם כך שלא ננקטו בשנה האחרונה שום צעדי התייעלות בתקציבו המנהלי של המוסד על מנת לשפר את מצבו הפיננסי".

מנכ"ל הביטוח לאומי מאיר שפיגלר(צילום: דוברות המוסד לביטוח לאומי)

בביטוח הלאומי מסבירים כי הגידול בתקציב נובע בעיקר מהסכמי עידוד הפרישה של כ-170 עובדים, שנעשו בעידוד האוצר כחלק מהתייעלות הביטוח הלאומי ובעדכון של בסיס השכר על פי מה שקבע משרד האוצר. במוסד לביטוח לאומי מוסיפים כי שינוי נוסף שגרם לגידול, הוא שהחל משנת 2018 תקציב הפיתוח והמחשוב נכלל בתקציב המנהלי השוטף.

מסר ממשיך וטוען כי "יתר על כן, במקום צעדי התייעלות הוצגו בפנינו דרישות להגדלת התקציב המנהלי של המוסד הפוגעים באיתנותו הפיננסית. כך לדוגמה הועברה על ידיכם דרישה להגדלת תקינת כוח האדם בכ-355 תקנים נוספים, המהווים הגדלה של כ-9% במצבת התקינה של המוסד, בעלות של כ-70 מיליון שקלים. דרישה זו תגרום לעלייה משמעותית בהוצאות השכר של הביטוח הלאומי, על אף שכבר כיום ישנם מקומות שבהם ניהול כוח האדם גורם לחוסר יעילות של המערכת. כל גידול בתקציב המנהלי או במצבת כוח האדם של המוסד מרע עוד יותר את מצבו האקטוארי".

בביטוח הלאומי טוענים כי הכנסת הנתון על התקינה מהווה זריית חול בעיני הציבור וכי הדרישה לתוספת כוח אדם נועדה בעיקר להרחבת השירות, מיצוי הזכויות ודאגה לביטחון הסוציאלי של המבוטחים, על רקע הגדלת הקצבאות והגידול באוכלוסייה. הם מציינים באופן מיוחד את הרפורמה בסיעוד, שלדבריהם לא ניתנת למימוש ללא תוספת כוח אדם.

שר האוצר כחלון (צילום: אלכס קולומויסקי)

במסגרת תוכנית ההתייעלות, האוצר דורש מהביטוח הלאומי לקצץ בשכרם של עובדים שמרוויחים יותר ממקביליהם בשירות המדינה, לבחון את מלאי הנכסים, כולל נכסי נדל"ן, את יעילות המכרזים ואת עלות שירותי הדואר אל מול מעבר לאמצעים דיגיטליים. בכירים בביטוח הלאומי טוענים כי "מדובר בצביעות של האוצר מאחר שהוא מודע לרפורמות שנעשות בנושאים הללו".

"הטענות משוללות כל יסוד עובדתי משום שהמוסד לביטוח לאומי מתייעל ללא צורך בבייביסיטר מצד משרד האוצר", אמר שפיגלר ל-ynet. "אנחנו עושים זאת דרך קבע ולהבדיל ממשרד האוצר, אנחנו שקופים ונקיי כפיים. מדובר בניסיון ללכלך לגופו של אדם ולגופם של עובדים ולא להתמודד לגופו של עניין. זה ניסיון להלך אימים ולנקום בעובדי הביטוח הלאומי ובמבוטחים כתוצאה מזה שהנהלת הביטוח הלאומי והשר קיבלו החלטה אמיצה לבטל הסכם שערורייתי – צעד שנעשה רק אחרי 38 שנה כי כולם פחדו מהם. אני מעדיף את המחויבות למבוטחים ולא את הפחד מפני משרד האוצר".

גורמים בכירים בביטוח הלאומי הוסיפו כי "בעוד המוסד מבקש לשמור ולהגן על כספי המבוטחים השייכים לציבור, משרד האוצר מעלה טענות מופרכות, לא מגיע לישיבות, ומתעלם מזה כחצי שנה מדרישת הביטוח הלאומי להפסיק להשתמש בכספי המבוטחים שלא לטובת מיצוי הזכויות שלהם. המכתב מבטא אובדן עשתונות של משרד האוצר שמחפש תירוצים מדוע להמשיך ולאחוז בתקציב הביטוח הלאומי ולא להבטיח את העתיד הסוציאלי של אזרחי ישראל".

בכירים באוצר אמרו בתגובה: "אנחנו חושבים שביטול ההסכם הוא חוסר אחריות ברמה הלאומית אבל אנחנו לא מתעסקים בהתחשבנויות קטנות. זה מה שהאוצר עושה מול כל משרדי הממשלה - כשמשרד לא יעיל תפקידנו להגיד את זה. אנחנו מעדיפים לעשות את זה בצורה נעימה אבל במקרה של הביטוח הלאומי יש אפס שיתוף פעולה וההתייעלות פשוט לא מעניינת את המנכ"ל. זה כסף של האזרחים שנזרק לפח במקום לשמש לתשלום קצבאות. שר האוצר יחתום על תקציב 2019 של הביטוח הלאומי רק אם הם יראו התייעלות משמעותית".