הותר לפרסום: פרופ' שנחשד בהחזקת פורנו ילדים פוטר, תבע - והפסיד

פרופ' צבי צפירה

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ התיר היום (ב') לפרסם לבקשת ynet כי נדחתה תביעת המיליונים שהגיש פרופ' צבי צפירה נגד אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. פרופ' צפירה, שחשוד בארה"ב בהחזקת פורנוגרפיית ילדים ונמנה בעבר עם רשימת המבוקשים של האינטרפול, תבע את האוניברסיטה בסכום של שישה מיליון שקלים בעקבות החלטתה לפטר אותו.

לקריאת פסק הדין המלא של בג"ץ - לחצו כאן

לקריאת הפסיקה של בית הדין הארצי - לחצו כאן

החלטת העליון התקבלה בעקבות עתירת פרופ' צפירה למנוע את פרסום הפסיקה שקיבל בית הדין הארצי לעבודה בהרכב בראשות השופטת סיגל דוידוב-מוטולה. את ynet ייצגו בהליכים המשפטיים בבית הדין הארצי לעבודה ובבית המשפט העליון עורכי הדין ירון שלמי ותמיר גליק ממשרד ליבליך מוזר.

מיד לאחר חשיפת הפרשה שבגינה נחשד פרופ' צפירה ב-2011, ביקשה האוניברסיטה לסיים את חוזה ההעסקה עמו. במוסד גילו כי אין בכוונתו לצאת מגבולות ישראל ושהוא לא יוכל לעסוק בשיתופי פעולה ומחקר עם מדינות זרות. האוניברסיטה אף טענה כי פרופ' צפירה הסתיר את המידע על אודות צו המעצר נגדו במהלך המשא ומתן לקבלתו למוסד האקדמי.

בתגובה לכך תבע פרופ' צפירה את האוניברסיטה בשישה מיליון שקלים. לפי כתב התביעה, שהוגש לבית הדין לעבודה בבאר שבע ב-2012, האוניברסיטה החליטה לחזר אחרי פרופ' צפירה בעת שהיה מועסק באוניברסיטת מישיגן בארה"ב.

בכתב הגנה שהגישה האוניברסיטה נטען כי גילו שאין בכוונתו לצאת מגבולות ישראל ושהוא לא יוכל לעסוק בשיתופי פעולה ומחקר עם מדינות זרות. האוניברסיטה אף טענה כי פרופ' צפירה הסתיר את המידע על אודות צו המעצר נגדו במהלך המשא ומתן לקבלתו למוסד האקדמי.

לפי התביעה פרופ' צפירה החל לנהל משא ומתן עם אוניברסיטת בן גוריון, והציג להנהלתה דרישה לתקציב של קרוב לחצי מיליון דולרים, ודרישה נוספת שלפיה תתאפשר העסקתה של זוגתו כעובדת מעבדה. האוניברסיטה נענתה לדרישותיו ואף שילמה על כרטיס הטיסה לישראל. לטענת פרופ' צפירה, הוא היה המום מהגילוי שהוצא צו מעצר נגדו בארה"ב.

אוניברסיטת בן גוריון(צילום: הרצל יוסף)

לפי התלונה הפלילית שהוגשה נגד הפרופסור על ידי ה-FBI, החשדות נגדו נחשפו לראשונה אצל רשויות האכיפה באיטליה. לבולשת הפדרלית האמריקנית נמסר מידע בנוגע לכמה משתמשי מחשב בארה"ב שמעורבים בהפצת פורנוגרפיית ילדים, בהם גם המרצה הישראלי.

בתצהיר של סוכן ה-FBI ג'יימס ברנן צוין כי צפירה השתמש בכינוי "ya2009" כדי לפרסם באינטרנט תמונות בעלות אופי פורנוגרפי. כשפרופ' צפירה נשאל אם השתמש בכינוי המדובר, הוא השיב: "כן, אני חושב שכן".

לפי התצהיר שהוגש לבית משפט בארה"ב, בחיפוש במחשבו של הפרופסור נמצאו 41 תמונות שבהן נראים ילדים בתנוחות מיניות. טווח הגילים של הילדים שנראים בתמונות נע מגיל פחות משנה ועד 12, כשעיקר התמונות הציגו ילדים בני 5 או 6.

"לא מצאתי לנכון לשתף את הגורמים באוניברסיטה בנסיבות שהביאו אותי חזרה לישראל", אמר הפרופ' בחקירתו בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. באוניברסיטה טענו בכתב ההגנה כי החשדות נגד צפירה פגעו בשמה הטוב.

בית הדין עסק בשאלה אם היה על פרופ' צפירה לגלות פרטים על אודות החשדות הכבדים נגדו ועל צו המעצר הבינלאומי שמונע ממנו לצאת מהארץ. "אין מחלוקת כי העבירה מעוררת סלידה ובצדה קלון מוסרי כבד", כתב השופט משה טוינה.

פרופ' צפירה טען כי לא בא במגע עם קטינים מתוקף היותו איש סגל אקדמי בתחום המחקר, ולכן לא היה עליו לגלות את העובדה שהוא חשוד בהחזקה של פורנוגרפיית ילדים.

השופט טוינה קבע כי בעקבות המידע על צו המעצר שמונע מפרופ' צפירה לצאת את הארץ, זכותה של האוניברסיטה לסיים את ההעסקה שלו. הסיבה: הוא אינו יכול לצאת לכנסים אקדמיים ולמלא את מחויבותו כחוקר.

הצדדים הגישו את את סיכומיהם ב-2015, אולם רק ב-2018 ניתן פסק הדין שבו דחה בית הדין לעבודה בבאר שבע את התביעה וקיבל את עמדת האוניברסיטה. השופט טוינה הורה לתובע פרופ' צפירה לשלם הוצאות לאוניברסיטה בסך עשרת אלפים שקלים. בנוסף נענה השופט לבקשת הפרופסור לאסור את פרסום שמו, ואולם ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי ניתן לפרסם את שמו. החלטת העליון התקבלה על ידי השופטים יוסף אלרון, עוזי פוגלמן ויעל וילנר.