רגע לפני תחילת שנת הלימודים: בלבול בקרב המילואימניקים באקדמיה
חוסר ודאות עם פתיחת השנה עקב היעדר יישור קו מבחינת האוניברסיטאות בכל הקשור לחוק המעניק נקודות זכות למשרתי המילואים. חלק מהמוסדות קבעו תקנונים בנושא שאינם עומדים בחוק וחלק כלל לא קבעו תקנון. ועד ראשי האוניברסיטאות: "התנגדנו לחקיקה בתחום שבסמכותנו"
תקנונים שטרם נקבעו, תקנונים אחרים שאינם עומדים בנוסח החוק, ובעיקר הרבה בלבול: יומיים ימים לפתיחת שנת הלימודים האקדמית ושלושה חודשים לאחר שעבר בכנסת חוק נקודות הזכות לסטודנטים מילואימניקים ומתנדבים, ומבדיקת ynet עולה כי במוסדות אקדמיים רבים עוד לא נערכו ליישומו. בנוסף, רוב האוניברסיטאות עוד לא פרסמו את התקנון המעודכן.
על פי "חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית" שעבר בחודש יולי על ידי ח"כ מירב בן ארי (כולנו) ובתמיכת שר החינוך נפתלי בנט, סטודנטים לתואר ראשון יהיו זכאים לשתי נקודות זכות אקדמיות, פעם אחת בלבד במהלך התואר עבור שירות מילואים או פעילות חברתית.
החוק נותן אוטונומיה יחסית נרחבת למוסדות האקדמיים לקבוע את אופן היישום של החוק, אך קובע מסגרת של לפחות 30 שעות התנדבות בשנה על פי פרמטרים שייקבעו על ידי המוסד, או שירות מילואים של לפחות 14 יום בשנת לימודים. "למוסד להשכלה גבוהה יהיה חופש פעולה לקבוע את התוכנית בהתאם לסוגי התואר הראשון הנלמדים בו ולתכניות ההתנדבות הנהוגות בו", נכתב בחוק.
לאחר שהחוק עבר, היה על האוניברסיטאות והמכללות להחליט כיצד בכוונתן ליישמו. למוסדות האקדמיים ניתנה עצמאות להחליט, בין היתר, על מספר ימי המילואים הרצופים המינימלי שיקנה את נקודות הזכות, כמו גם את מספר שעות ההתנדבות. עם זאת, שלושה ימים לפתיחת שנת הלימודים, ונראה כי בחלק מהאוניברסיטאות ההיערכות לקראת יישמו עוד לא הושלמה.
באוניברסיטת תל אביב, למשל, עוד לא גיבשו את מתווה נקודות הזכות. "הנושא בדיונים", נמסר מהאוניברסיטה. "בימים אלה עוסקת האוניברסיטה בדרכים ליישום החוק בין כתליה. בהמשך הסמסטר תצא הודעה לסטודנטים על התקנון החדש". גם באוניברסיטת בן גוריון עוד לא החליטו כיצד יישמו את החוק. "הנושא יובא לדיון ביום ראשון הקרוב בוועדה המרכזת של האוניברסיטה", נמסר מהאוניברסיטה. גם באוניברסיטת אריאל עוד לא הוחלט על מתווה ליישום החוק.
מנגד, האוניברסיטה העברית בירושלים כבר גיבשה את מתווה נקודות הזכות שלה, וממנו עולה כי הוא ה"נדיב" ביותר מבין כלל האוניברסיטאות. האוניברסיטה תעניק לסטודנטים לתואר ראשון שתי נקודות זכות במשך התואר לסטודנטים המשרתים במילואים לפחות 14 יום בשנה, כאשר לפחות חמישה מהם הם ברצף, או עבור התנדבות בהיקף של לפחות 40 שעות בשנה.
באוניברסיטת חיפה אומרים כי עוד לפני החוק החדש גיבשו מתווה להענקת נקודות זכות לסטודנטים ואף פעלו לפיו. המתווה שמציגה האוניברסיטה נראה "קשוח" באופן יחסי כלפי הסטודנטים במילואים מבחינת מספר ימי המילואים ברצף, אך גמיש מאוד ביחס לשאר המוסדות באשר למילואימניקים המתנדבים, משום שהוא היחיד שמעניק ארבע נקודות זכות, שתיים עבור מילואים ושתיים עבור פעילות חברתית.
"האוניברסיטה מעניקה שתי נקודות זכות לכל סטודנט או סטודנטית שישרתו 14 ימי מילואים ברציפות", נמסר מחיפה. "האוניברסיטה החליטה גם כי סטודנטים שישרתו מעל ל-18 ימי מילואים בשנה, ללא חשיבות לרצף הימים, יהיו זכאים לשתי נקודות זכות".
גם המתווה של אוניברסיטת בר אילן עוד לא גובש באופן סופי, אך הודיעה כי תפעל באופן דומה לחיפה: שתי נקודות הזכות יוענקו לאחר 14 ימים של שירות מילואים ברצף. "המתווה הסופי נמצא בימים אלו בתהליך גיבוש ויפורסם בהקדם", נמסר מהאוניברסיטה.
הטכניון הוא אחד המוסדות החלוציים בנושא זה. עם זאת, מתווה יישום החוק שלו אינו עולה בקנה אחד עם נוסח החוק. על פי המתווה, סטודנטים לתואר ראשון ששירתו שירות מילואים פעיל של לפחות 15 ימים בסמסטר אחד או שירות מילואים פעיל של לפחות 21 ימים בשנה אקדמית יהיו זכאים לקבל נקודת זיכוי אחת מתוך נקודות הבחירה החופשית לתואר.
"סטודנטים לתואר ראשון שישתתפו בפעילות חברתית מוכרת למען הקהילה בהיקף של שעתיים שבועיות במשך הסמסטר יהיו גם הם זכאים לקבל נקודת זיכוי אחת מתוך נקודות הבחירה החופשית לתואר". נוסח החוק קובע באופן חד משמעי כי שתי נקודות הזכות יוענקו לסטודנט עבור שירות מילואים של 14 ימים בשנת לימודים אחת.
פגיעה בחופש האקדמי או הסדרת נושא שהוזנח?
לא רק באוניברסיטאות עוד לא מיישרים קו עם החוק. בהתאחדות הסטודנטים מספרים כי גם בחלק מהמכללות עוד לא ברור כיצד הוא ייצא לפועל. "בימים האחרונים אנחנו מתמודדים עם הרבה בלבול מצד הסטודנטים המשרתים במילואים", אומר יו"ר ההתאחדות רם שפע.
"סטודנטים פונים אלינו ולא מבינים מה קורה, וגם יושבי ראש של אגודות הסטודנטים מדווחים שהמוסד עוד לא העביר את המתווה הסופי. במקום ליישם את החוק, מנסים להתפלפל. חלק מהמוסדות מנסים למצוא כל מיני דברים עקלקלות כדי לא ליישם את החוק כפי שהוא. לא סתם אנחנו מגיעים למצב שבפתיחת השנה יש עוד הרבה ערפל סביב אופן יישום החוק".
בתוך כך, יש לציין כי החוק עבר בתום תקופה ארוכה של חילופי האשמות בין ח"כ בן ארי לבין ועד ראשי האוניברסיטאות. בעוד שהאוניברסיטאות התנגדו לחוק משום שסברו כי מדובר בפגיעה בחופש האקדמי שלהן, ח"כ בן ארי טוענת כי ניתנו להן שלוש שנים לגבש מתווה להענקת זכות. משהמתווה לא גובש, לטענה של ח"כ בן ארי, קודמה החקיקה.
"ועד ראשי האוניברסיטאות הביע התנגדות לכל אורך הדרך לחוק בשל החשש מפגיעה בחופש האקדמי", אומרת בן ארי. "למרות התנגדותם החוק עבר בתמיכה של רוב חברי הכנסת, ולכן אני מצפה מהם ליישום החוק במלואו. גם אם דעתם אינה נוחה מהחוק זהו תפקידו של המחוקק לקבוע מדיניות ותפקידם ליישם".
באשר לממצאי הבדיקה, ימים בודדים לפני תחילת שנת הלימודים, אומרת בן ארי כי "כל הגורמים הרלוונטיים ישבו בועדת החינוך, מכירים ויודעים את משמעות החוק וכיצד ליישמו. מבחינתי הסטודנטים זכאים לכך והאחריות המלאה היא על המוסדות. אנחנו נעקוב אחר יישום החוק במוסדות ובמידת הצורך אף נכנס את ועדת החינוך לביצוע מעקב בעניין. אי ידיעת החוק אינה פוטרת מאחריות לקיימו ובמקרה הזה כולם בהחלט מודעים לחוק".
"יש פה קרב שהוא הרבה מעבר לחוק עצמו, והוא בין המחוקקים למוסדות ההשכלה הגבוהה", אומר שפע, "השאלה היא האם זה לגיטימי שהכנסת תחוקק שיתערב באופן שכזה בנעשה במוסדות האקדמיים. גם אני לא הייתי רוצה שהכנסת תחוקק חוק בכל פעם שקורים דברים של לא נוחים לה באקדמיה. זהו מדרון חלקלק".
מנגד, אומר שפע כי "חשוב להדגיש שבחוק הספציפי הזה תמכנו לאורך כל הדרך ואנחנו רואים את חשיבותו. ברור שאנחנו רואים הרבה מאוד חשש בקרב המוסדות האקדמיים ליישם את החוק הזה, גם כי הם מבינים שיכולים להיות עוד חוקים מהסוג הזה בעתיד, וגם כי לא נוח להם לוותר על הלימודים האקדמיים לטובת משהו שבעיני חלקם – הוא לא מספיק ראוי. הסיבה היא שלחלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה לא נוח איתו. בסופו של דבר, הסטודנטים שיוצאים לשירות מילואים נמצאים כרגע בחוסר ודאות, והמוסדות האקדמיים צריכים לעשות חשבון נפש ולהבין שאי אפשר לקחת את החוק לידיים".
תגובת ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה): "ור"ה היה הגוף שיזם מתווה להסדרה עצמית, שבמסגרתו התחייבו כל האוניברסיטאות להעניק שתי נקודות זכות אקדמאיות לסטודנטים משרתי מילואים ולסטודנטים העוסקים בפעילות חברתית לפי קריטריונים שיקבעו על ידי המוסדות. ההתנגדות מעולם לא הייתה כלפי הנושא עצמו, אלא התנגדות עקרונית כלפי חקיקות בנושאים הנמצאים בסמכות אקדמית בלעדית של המוסדות להשכלה גבוהה. בנוסף, בכל האוניברסיטאות מופעלת רשת תמיכה רחבה ומגוונת הבאה לסייע לסטודנטים במילואים וכוללת שורה של התאמות והקלות ספציפיות הניתנות בנוסף להענקת הנקודות האמורות".