סקר שביעות הרצון: ובמקום האחרון - בן גוריון

מסקר של התאחדות הסטודנטים בישראל, הבוחן את שביעות רצונם של הסטודנטים ממערכת ההשכלה הגבוהה ומתפרסם היום (א'), עולה כי האקדמיה נכשלת, לטענתם, בהכנה לשוק העבודה. על פי הסקר, שנערך בקרב כ-8,000 סטודנטים מכלל המוסדות להשכלה גבוהה - 64 אחוזים מהם השיבו כי אינם מרגישים שהלימודים האקדמיים מכינים אותם לעבודה. הנתון זהה לזה של השנה הקודמת. במקביל, אחוז זהה של סטודנטים דיווח כי הוא מרוצה מרמת הקורסים באקדמיה.

על פי הדירוג הכללי, במקום ה-33 וההאחרון בסקר שביעות הרצון נמצאת אוניברסיטת בן גוריון, עם ציון ממוצע של 3.16 בלבד. גם הדירוג של אוניברסיטת תל אביב אינו מחמיא (24, ציון של 3.4) וכך גם זה של אוניברסיטת אריאל (מקום 30, ציון 3.3). לעומתן, במקום הראשון בטבלה נמצא המרכז האקדמי רופין (4.12), לפני האוניברסיטה הפתוחה ומכללת תל חי.

אילוסטרציה(צילום: עידו ארז)

יצוין כי הנתונים מתפרסמים לאחר שבשבוע שעבר פרסמה גם המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) את נתוניה לקראת פתיחת השנה. מהנתונים עולה כי מגמת ההתייצבות במספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה נמשכה גם בשנת הלימודים הקודמת. למעשה, מזה כמעט עשר שנים לא נרשמם שינוי משמעותי במספרם, וזאת על אף גידול באוכלוסיית השנתונים הפוטנציאליים לכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה.

סקר התאחדות הסטודנטים מעיד על חוסר שביעות רצונם של הסטודנטים כלפי הפרקטיוּת של הלימודים: לא פחות מ-83 אחוזים מהמשיבים השיבו כי בעיניהם, הנושא החשוב ביותר שיש לטפל בו הוא "חיזוק החיבור בין הלימודים לשוק התעסוקה". הסקר גם בחן את מידת שביעות הרצון של הסטודנטים מהמוסדות בהם הם לומדים, ודירג אותם. על פי הדירוג, המרכז האקדמי רופין מוביל ברמת שביעות הרצון, ואחריו האוניברסיטה הפתוחה, תל חי, המכללה האקדמית אשקלון והקריה האקדמית אונו.

מנגד, הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון, אפקה, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, אוניברסיטת אריאל, והמכללה האקדמית תל אביב-יפו גילו את רמת שביעות הרצון הנמוכה ביותר.

על רקע נתוני המל"ג מהשבוע שעבר המצביעים, כאמור, על התייצבות של כמעט עשור במספר הסטודנטים במוסדות האקדמיים, דחתה פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה תכנון ותקצוב (ות"ת), טענות ל"שחיקה" של התואר האקדמי. "אני ממש לא מתרגשת ורואה בחיוב את ההתייצבות של המערכת סביב ה-300 אלף תלמידים מדי שנה", היא אומרת.

"המספרים יציבים עבור מערכת שצמחה כל כך הרבה, ואנחנו לא רוצים להיות מערכת שמנפקת תארים רק כדי לנפק תארים. הייתי שמחה אם עד 2025 לפחות היינו נשארים עם אותם מספרים, והיינו משקיעים את האנרגיות לא בלהגדיל אותם, אלא להשקיע אנרגיות להביא לאקדמיה קבוצות חדשות, בדגש על האוכלוסייה החרדית, זאת לאחר שינויים משמעותיים שהובלנו בחברה הערבית".

"שוק התעסוקה משתנה בקצב מסחרר - והסטודנטים מוטרדים"

מנגד, בהתאחדות הסטודנטים סבורים אחרת. "כולנו מוטרדים מעתיד ההשכלה בישראל", אומר רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל. "שוק התעסוקה משתנה בקצב מסחרר, והסטודנטים מוטרדים במיוחד שכן הם נשענים על התואר האקדמי כמקפצה לקריירה. בהינתן מצב בו המערכת לא תספק מענה ותחולל שינוי דרמטי בהיבט ההכשרה המעשית, סטודנטים יצביעו ברגליים".

"לצד העמקה, מחקר איכותי, ביקורתיות והרחבת אופקים, בשנת 2018 אין מנוס מפרקטיות, ומערכת ההשכלה הגבוהה נדרשת להשקיע בהקדם גם בהכשרות מעשיות ובתרגום מוצלח יותר של התואר האקדמי אל עולם העבודה המתחדש", הוא הוסיף. "אני מברך את המוסדות שדורגו במקומות הראשונים. המשיכו להיות רלוונטיים".

שנת הלימודים האקדמית צפויה להיפתח היום באופן שקט יחסית, למעט שביתות של הסגל הזוטר באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן גוריון, כרגע, על פי הודעות הסגל בשתי האוניברסיטאות, ללא הגבלת זמן. בבוקר יפגינו חברי הסגל הזוטר באוניברסיטת תל אביב במחאה על מה שהם מכנים "העסקה פוגענית", זאת לאחר שמאמצי המשא ומתן בינם ובין הות"ת ומשרד האוצר הסתיימו ללא הסכמות.

בתוך כך, היום תיפתח שנת הלימודים האקדמית, ובהדרגה יחלו הלימודים השבוע בכלל האוניברסיטאות והמכללות - עד תחילת השבוע הבא. בשנת הלימודים הקרובה צפויים ללמוד במוסדות האקדמיים כ-306 אלף סטודנטים.

במקביל, גם חברי הסגל הזוטר באוניברסיטת חיפה מאיימים להשבית את הלימודים. בנוסף, ביום ראשון הבא צפויים חברי הסגל הזוטר בשמונה מכללות ציבוריות לשבות למשך שבוע. המכללות הן: ספיר, כנרת, המרכז האקדמי רופין, סמינר הקיבוצים, המכון הטכנולוגי חולון, אחווה, תל חי ומכללת אשקלון.

מאוניברסיטת בן גוריון נמסר בתגובה: "שביעות הרצון מההוראה משקפת, מטבע הדברים, מרכיבים רבים ולוקחת בחשבון גם את מידת הקושי בלימודים, העומס והדרישות מהסטודנט. דרישות אלו גבוהות יותר באוניברסיטאות מעצם היותן מוסדות המחקר המובילים במדינה והמדורגים כולם בין הטובים בעולם בדירוגים האקדמיים הבינ״ל, מה שוודאי משפיע על תוצאות הסקר. דבר זה נכון ככל שעומס הלימודים והקושי בהם גדול יותר, כך שגם מוסדות בהם יש משקל גדול על לימודי הנדסה או מדעים למשל, יושפעו מכך.

"המתודולוגיה של הסקר אינה ברורה לחלוטין (ואף שנויה במחלוקת, בלשון המעטה), לפיכך קשה לנו להתייחס ברצינות לממצאים שכלולים בו. הממצאים הפנימיים של אוניברסיטת בן-גוריון הפוכים לגמרי, ומתייחסים לאוכלוסייה הרבה יותר גדולה ותקפה מבחינה סטטיסטית. הסקר של ההתאחדות אף לא יודע לוודא שמי שעונה באמת שייך למוסד עליו הוא עונה, ואין כל ייצוג סטטיסטי סביר של התפלגות הסטודנטים במוסד ולכן אין לו כל תוקף.

"הממצאים הפנימיים של אוניברסיטת בן גוריון, שהם בעלי חשיבות ותוקף רלוונטיים, משקפים בדיוק את המשקל הגדול והחשיבות של איכות ההוראה באוניברסיטה, הן בנושא של שביעות הרצון מההוראה שעולה בעקביות והן מאיכותה, וכך גם מיחס הסגל לסטודנטים ופרמטרים נוספים שכלל לא באים לידי ביטוי בסקר ההתאחדות. טיפול בזכויות הסטודנטים, במבחנים, באיכות הלמידה (בשונה מהוראה) ובתמיכה בלמידה - כל אלו בראש מעיינינו ומציגים שיפור משמעותי. נושאים אלו כלל אינם מעניינו של הסקר של ההתאחדות, שלמעשה אין לו כל קשר לאיכות הוראה".