לטפל בילד בעזרת ספורט

בשנים האחרונות הספורט הטיפולי מקבל מקום של כבוד כענף מקדם ומעצים עבור ילדים, שדרכו ניתן לפתח מיומנויות וכישורים מוטורים, חברתיים ורגשיים. העובדה כי ילדים רבים זקוקים למקום לפרוק אנרגיה ולעבוד על הכושר, ביחד עם הרצון של ההורים להוציא את ילדיהם מהמסכים לטובת פעילות מחוץ לבית ולהקנות להם מיומנויות חשובות כמו התמדה, ריכוז ויכולת להתמודד עם תסכולים, קידמה את הספורט הטיפולי והפכה אותו למבוקש ונדרש עבור ילדים המתמודדים עם אתגרים שונים.

הספורט הטיפולי מיטיב גם עם ילדים שמתקשים לשחק בספורט בהפסקות עם הילדים האחרים (מסיבות מוטוריות, חברתיות, או אחרות) או שמתקשים להשתלב בחוגי ספורט גדולים יותר. בשל היותו תחום הנמצא על קו התפר בין ספורט וטיפול רגשי, התחום מבלבל, ומעלה לא מעט שאלות אצל הורים המבקשים לקדם ולחזק את ילדיהם דרך פעילות ספורט.

עובדים על תקשורת ושיתוף פעולה(צילום: shutterstock)

מיהם אנשי המקצוע המוסמכים לעבוד בספורט טיפולי?

מדובר באנשים שהוכשרו כמאמנים או מורים בתחום הספורט, למשל מאמני כדורסל, כדורגל, אומנות לחימה או מורים לספורט, שהם בעלי ניסיון בעבודה עם ילדים (השונה מאוד מעבודה עם מבוגרים), וגם עברו הכשרה בספורט טיפולי.

אם ההורים רוצים מסגרת ספורט שהיא גם טיפולית שיבדקו מהי ההכשרה של המאמן והאם עבר הכשרה טיפולית בנוסף למומחיותו בספורט כחלק מההכשרה הטיפולית לומד המאמן על עולמם של הילדים, הצרכים שלהם, כיצד לגשת אליהם, ואיך לעבוד עם צרכים מיוחדים של ילדים. זה לא פוסל את האפשרות להירשם לחוגי ספורט שנערכים בקבוצות קטנות, עם מאמן ספורט ללא הכשרה טיפולית, כל עוד ההורים מרגישים שיש למאמן גישה טובה ומכילה לילדים. אפשר גם לבדוק האם המאמן מקבל הדרכה או ליווי כלשהו מאנשים המגיעים מהתחום הטיפולי הקלאסי, כמו פסיכולוג ילדים, פסיכולוג התפתחותי וכדומה.

קראו עוד:

מפלרטוט בפייסבוק למשפחה שמחה

ההורים שמתאמנים 4 פעמים בשבוע

"אחרי הלידה השקטה היו לי חברות שנעלמו"

על מה עובד ספורט טיפולי ואיך?

ספורט טיפולי עובד דרך פעילות גופנית ובאופן משחקי ומותאם לילדים, על מיומנויות כמו: תכנון, ויסות רגשי, היענות לסמכות ומסגרת, תקשורת ושיתוף פעולה עם האחר, התמודדות עם הפסדים, תיעול כעסים, ופיתוח תעוזה להתמודד ולנסות.

במקרה של ספורט קבוצתי - למאמן יש לרוב מנעד רחב של פעילויות, משחקים ורעיונות כיצד לפתח מיומנויות שונות להם זקוקים ילדי הקבוצה. כך למשל, יש משחקי ספורט שכדי להשתתף בהם חייבים לשתף פעולה ולתקשר עם האחר. ישנם תרגילים ומשחקים שדורשים איפוק והשהיה של התגובה, וישנם כאלה שבהם נדרשים תכנון וראיה קדימה.

המאמן צריך להיות בעל כישורי מנהיגות והובלה של הקבוצה, אך גם בעל רגישות, רוך והבנה רגשית כדי שהקבוצה תעודד את הילדים להתמודדות עם אתגרים מחד, ותיתן מענה אישי והכלה לקשיים שעולים אצל הילדים במהלך השיעור. המטרה אינה להגיע עם הילדים להישגים מרשימים בספורט, אלא דרך הספורט לקדם את הילדים לפי המטרות האישיות של כל ילד שהן לרוב מטרות הקשורות למיומנויות מוטוריות, ו/או כישורים חברתיים ורגשיים. הרעיון של ספורט כזה שאיננו תחרותי הוא לקדם כל ילד על הציר האישי שלו, בלי להשוותו לאחרים.

 איך ללמד ילדים להפסיד בכבוד? צפו:

מה מייחד ספורט טיפולי לעומת חוג או אימון רגיל?

אופיין של קבוצות בספורט טיפולי או של אימונים פרטניים הוא אישי וקרוב, בגלל מספר הילדים המועט בכל קבוצה (או במקרה של אימון פרטני - בגלל שהוא אישי), מה שמאפשר התייחסות פרטנית, הבנה של האתגרים של כל אחד מהילדים בקבוצה, ובניית תוכן מותאם לכל אחד מחברי הקבוצה תוך מתן תמיכה ותיווך מתאימים.

החויה של נמרוד יכולה להמחיש היטב את הייחוד של קבוצות הספורט האמורות. נמרוד בן השמונה הצטרף לקבוצת ספורט מעצים דרך משחקי כדור ותנועה, כיוון שפרש לא נכון סיטואציות חברתיות, התקשה לשמור לאורך זמן על קשרים חברתיים, והעדיף כמעט תמיד לבלות בבית אחר הצהריים ולא לפגוש חברים (כיוון שהמפגשים עימם דרשו ממנו מאמץ ואיתגרו אותו).

הוריו רצו לסייע לו לשפר את היכולת לתקשר עם בני גילו. כשהצטרף לקבוצה הרגיש המאמן שחשוב לנמרוד להחליט כי כך הוא מרגיש שהשליטה בידיו. כשנדרש להיות מובל על ידי אחרים, או לא יכל לקבוע מה עושים הגיב לכך בכעס. המאמן עבד עם הילדים בקבוצה על הובלה בתורות כאשר באותו שיעור כל פעם ילד אחר נבחר להוביל את הקבוצה והשאר נענו לו.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק של ynet

בזמן שילדים אחרים הובילו, תיווך המאמן לנמרוד את המצב, הזכיר לו שתורו מיד יגיע, ונתן לו חיזוקים רבים כשהצליח להתאפק ולתת לאחרים להוביל. נמרוד חווה בקבוצה הצלחה כיוון שהמאמן עזר לו להכיל את המצבים המאתגרים עבורו, ולא להתפרץ. הוא לא הצליח לעשות זאת בעבר כשהשתתף בחוגי ספורט עם הרבה ילדים, ולא קיבל יחס אישי ותיווך כה רב מהמאמן. בהדרגה תחושת המסוגלות העצמית שלו עלתה, והוא דיווח על תחושת הנאה וביטחון במסגרת הקבוצה.

 אחרי כשנה שבה עבד במסגרת קבוצת הספורט המעצים, הצליח להשתלב בחוג כדורגל בבית הספר, וליהנות גם שם. עבור נמרוד המודעות של המאמן לאתגרים הרגשיים שלו, יכולתו לתכנן פעילות שדרכה נמרוד יוכל לשפר את תפקודו,ויכולתו לתת תמיכה תיווך ויחס אישי בזמן הפעילות, הפכו את החויה לטיפולית ומעצימה.

הספורט הטיפולי יכול להעשות גם באופן פרטני כאימון אישי (למשל: בכדורסל, כדורגל, או באומנויות לחימה) עם דגש על הקשר בין המטפל והילד ועל פיתוח מיומנויות מוטוריות ורגשיות והעצמה. כאשר העבודה הטיפולית נעשית דרך ספורט אין מבחינת הילד תיוג שלו כמי שהולך לטיפול פסיכולוגי, ואם הילד אוהב ספורט זאת פעילות מאוד מהנה וכיפית עבורו, ולא משהו שמחייבים אותו לעשות, וזה בהחלט יתרון.

לאילו קשיים ספורט טיפולי לא יכול לתת מענה?

לא תמיד ספורט טיפולי יכול לתת מענה מלא לקשיים הרגשיים של הילד. כשמדובר בילדים שהתמודדותם בבית או במסגרת החינוכית והחברתית מאוד מורכבת, או בילדים שסובלים מרמה גבוהה של חרדה, מסמפטומים שפוגעים משמעותית בתפקודם כמו התלכלכות והרטבה, ביישנות והימנעות קיצונית, התקפי כעס קיצוניים או חוסר הסתגלות משמעותי בבית הספר - מומלץ לראות בספורט פעילות משלימה לטיפול פסיכולוגי או רגשי, הכולל הדרכת הורים ומעורבות של המטפל במסגרת החינוכית. לעיתים ניתן לקבל את ההשלמה הטיפולית או הפסיכולוגית באותו מקום שהילד עושה בו את הספורט הטיפולי.