"ההשראה: יוצאי ברית המועצות". ליברמן ושרנסקי, הגרסה האתיופית
אחרי שנים של פילוג ופעילות שקטה, ודווקא כשנראה שהמפלגות שייצגו את העולים מרוסיה מאבדות מכוחן, מסתערות על המועצות המקומיות רשימות חדשות על טהרת יוצאי אתיופיה. נפגשנו איתם לשיחה על מגזריות ועל תקווה לשינוי
בעשרות השנים האחרונות מאז שהחלו גלי העלייה כבר ראינו במערכות הבחירות מפלגות סקטוריאליות שונות שייצגו את העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. כך "ישראל בעלייה" של נתן שרנסקי, ו"ישראל ביתנו" של אביגדור ליברמן. בבחירות המוניציפאליות הקרובות, אולי כהמשך למחאה הגדולה לפני שלוש וחצי שנים, אפשר לזהות מגמה חדשה: מפלגות או סיעות שמייצגות את יוצאי אתיופיה.
למשל, "מקומי" בנתניה, עיר שבה ישנם גם מתמודדים יוצאי אתיופיה ברשימות אחרות, כמו של ראשת העיר מרים פיירברג-איכר. "מקומי היא למעשה חיבור של שתי סיעות, והשם מעיד על כך שאנחנו לא תושבי חוץ", מספר רגב סייפו, מהמובילים במפלגה. חברו, דניאל מהרט (40) שעלה לארץ בשנת 1984, מוסיף: "אנחנו מחוברים לשכונות החלשות. צמחנו וגדלנו בהן. צריך לשפר את רמת החיים, את רמת החינוך. הקהילה שלנו צמאה למנהיגות חדשה שתוכל לשנות את מצבה, והנושאים הקהילתיים בוערים בנו. יש המון אפליה וגזענות בתחום החינוך, ואנחנו נפעל לקידום חינוך שוויוני".
חינוך לשוויוניות במפלגה סקטוריאלית?
מהרט: "אנחנו מגיעים מהקהילה האתיופית אבל מייצגים קהל רחב, הבוחרים שלנו הם חברי הקהילה, וגם כאלה שאינם מהקהילה. הגיע הזמן למנהיגות צעירה מהקהילה האתיופית, שרוצה לעשות שינוי לא רק לטובת האתיופים אלא לכלל הציבור".
לא מעט ביקורת סופגים חברי הרשימה, על הבחירה שלהם להתבדל. "אבל מי מרשימה אחרת יוכל לפתור את הבעיות בקרב הקהילה האתיופית?" אומרת רונית מקרו, מועמדת מטעם המפלגה. "רק אנחנו נוכל להבין את הבעיות הבוערות בעדה ולהביא אותן לשולחן מקבלי ההחלטות. אף אחד אחר לא יכול לדבר על ההתמודדות של יוצאי אתיופיה בשכונות – מלבדם".
כמו רבים מיוצאי אתיופיה, גם הם נתקלו בגזענות. מהרט מחלק אותה לשניים: "גזענות גלויה וגזענות סמויה", הוא מסביר. "בכל צומת מרכזית בחיי נתקלתי בגזענות. צריך למצוא את הכוחות והאנשים שאיתם אפשר להילחם בזה, תוך שימוש בכלים משפטיים ופוליטיים. בבית שלי חונכתי לא לוותר ולא להשפיל מבט, להביט קדימה ולעבור את הקשיים. הרבה תושבים מקבלים חינוך כזה בישראל". "יש גם גזענות ממסדית", מצטרף סייפו. "יותר קל להילחם בה מאשר בגזענות של אדם בודד, וזה נותן לי דרייב להשפיע".
ומה השלב הבא? לרוץ לכנסת ברשימה מגזרית?
מהרט: "מאז שאחוז החסימה עלה, הסיכויים שלנו קלושים. היום אנחנו מצטרפים לרשימות קיימות. ההצלחה של הרוסים תמיד נמצאת ברקע שלנו, אבל האוכלוסיה האתיופית קטנה לעומת יוצאי ברית המועצות, ואנחנו צריכים להשפיע במקומות שבהם אנחנו יכולים".
מקרו: "יש לנו אנשים עם אמביציה ויכולות, אפשר לראות את הרוסים כהשראה. אנחנו עוד נפתיע".
"החינוך חשוב לכולם"
בחדרה הוקמו שלוש מפלגות שונות של יוצאי אתיופיה, ולקראת הבחירות הוחלט לאחד כוחות ולהקים מפלגה בשם "עידן חדש". גם כאן, הפנייה היא לשכונות החלשות והבטחה לטפל ברמת החינוך ובאיכות החיים הירודה באזורים שבהם מתגוררים בני הקהילה.
"המטרה שלנו היא לשפר את מצב השכונות החלשות, המוזנחות, את איכות החיים הירודה", אומר טספאי אדרג'או (56), שעומד בראש המפלגה. "הבעיות של תושבי השכונות שמהם מתעלמים ראשי הערים אחרי שנבחרים". סגנו, ציון אביסהל (50), מוסיף: "תלמידים נפלטים מבתי הספר, ואין להם מועדונים לשיעורי עזר. לאוכלוסיה החלשה אין אפשרות לעזור לילדים, ואנחנו רוצים לדאוג להם למענה לחינוך בלתי פורמאלי".
אדרג'או ואביסהל לא צריכים להסתובב השכונות כדי להכיר את הבעיות. הם באים מהן. ועדיין, חשוב להם לפנות לא רק לבני ובנות העדה. "החינוך חשוב לכולם, לא רק לחלשים או אתיופים", אומר טספאי. "בשכונות החלשות ישנם ותיקים צברים וגם עולים מרוסיה ומהקווקז. אנחנו משלמים את אותה ארנונה ורוצים את אותה רמת החיים".
יש מחשבה על מפלגה אתיופית כלל ארצית?
טפסאי: "אני חושב שאין סיכוי כי אנחנו מעטים. להגיע לאחוז החסימה בכנסת דורש המון אבל אנחנו מנסים להשתלב עם מפלגות גדולות וקטנות. בליכוד יש מקום ריאלי, וביש עתיד יש בחורה מהקהילה (פנינה תמנו שטה – ו"ג) שהיא פעילה מאוד".
אתם חושבים שעדיין יש מקום למפלגות סקטוריאליות?
ציון: "המפלגות הקיימות לא נותנות לנו במה, ולכן רק הכנסת נציגים שלנו לעירייה תסייע לנו להשתלב בעשייה. העולים מברית המועצות הוכיחו שזאת הדרך. תראה את ליברמן, שר הביטחון. אנחנו נכנסים מהמפלגה הסקטוריאלית כדי להשתלב במפלגות רחבות יותר".