בנק ישראל: "הבנקים לא נתנו אשראי תוך ניגוד עניינים"
הפיקוח על הבנקים העביר מידע רב לוועדת כבל שחושף לראשונה את ממצאי הביקורת שביצע הפיקוח לאורך השנים במתן אשראי ללווים גדולים
בנק ישראל מגיע מוכן לוועדת כבל, ועדת החקירה הפרלמנטרית שהוקמה במטרה לחקור את כשלי הבנקים במתן אשראי ללווים גדולים ('טייקונים') בשנים האחרונות: לאחר שחדוה בר, המפקחת על הבנקים, נתנה אור ירוק לפתיחת הוועדה, ולקראת הדיונים הקרובים בוועדה שבהם ינכחו בר עצמה לצד ראשי הבנקים - בנק ישראל פרסם אתמול (ב') באתר שלו את כל החומרים שהעביר לוועדה לבקשתה ביחס לפעולות שנקט לשמירת כספי המפקידים והמשקיעים בבנקים, בכל הקשור למתן אשראי ללווים גדולים.
רוב המידע שהעביר הפיקוח על הבנקים כמובן פורסם לאורך השנים וכלל, בין היתר, את שלל ההוראות והמגבלות שהציב למערכת הבנקאית בכל הקשור להעמדת אשראי לעסקים, תהליכי הביקורת על לווים גדולים שהבנק מיישם, הצגת נתונים על איכות תיק האשראי של המערכת הבנקאית בישראל בהשוואה לעולם, נהלי העבודה של הפיקוח וכלי העבודה שלו וכו'.
אלא שהפעם הפיקוח מציג לראשונה את אחד הסודות הכמוסים ביותר שלו – הביקורות שהוא עורך באופן יזום מידי תקופה אצל הבנקים והממצאים שלו מהן. כמובן שאין פירוט שמי של הביקורות, שכן הבנק מעוניין לשמור על דיסקרטיות מול ציבור מפוקחיו, אך הממצאים נחשפים כעת לראשונה באופן כללי.
לפי המידע שהועבר, הפיקוח מבצע את הביקורות בדיעבד, לאחר העמדת האשראי על ידי הבנקים, במטרה לזהות ליקוים ולהביא לתיקונם. הביקורות מתבצעות באופן מדגמי בלבד על חלק מהלווים, כשהמדגם נבחר לפי הערכת הסיכון ובהתאם לסדרי עדיפויות ומגבלת התשומות של הפיקוח על הבנקים.
לפי הפיקוח, התוצאות משתנות בין הלווים השונים ובין הבנקים השונים. ההתערבות של הפיקוח באמצעות הביקורות הללו נועדו לצמצום סיכון ללווה הספציפי הנבדק, לצמצום הסיכון ברמת הענף, ולתיקון תהליכי עבודה בראיה קדימה.
במסמכים שהועברו מדגישים בפיקוח, כי החולשות שנמצאו בהליכי הביקורת מקורם באשראים היסטוריים של לווים מסויימים, שבדיעבד התממשו בהם סיכוני אשראי.
הסוגיות, לטענת הפיקוח, לא מאפיינות את כל האשראים שהועמדו ולא בהכרח חזרו על עצמם בכל הבנקים. בפיקוח מדגישים כי הביקורות לא העלו כי הועמד אשראי משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים, הגם שהם מודים בכנות כי הכלים של הפיקוח לבדוק זאת מוגבלים.
במקרים חריגים, עם זאת, כאשר עלה חשש מבוסס לכך שההחלטה הייתה מונעת משיקולים זרים או מניגודי עניינים, הפיקוח העביר את המידע שברשותו לטיפול משטרת ישראל או להתייעצות עם הפרקליטות – כפי שככל הנראה קרה במקרה של יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר.
בפיקוח על הבנקים משוכנעים כי הביקורות שהם ביצעו, שכאמור, מעולם לא נחשפו לציבור, הובילו את הבנק הרלוונטי לצמצם חשיפה ללווה הנבדק, כך שההפסדים בפועל מהקשיים אליהם נקלע אותו לווה היו קטנים יותר. בנוסף, הם משוכנעים כי הביקורות הובילו לשינוי מדיניות ונהלים בבנקים מסויימים כדי למנוע הישנות מקרים בעתיד, ולשינוי ההסדרה והוראות הפיקוח לכלל המערכת כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.
לפנייה לכתב/ת 
