"20% מהאוכלוסייה החרדית - יזמים"
בשלישי האחרון התקיים בכפר המכביה, כנס חשיפת כלי סיוע של מכון היצוא ומשרד הכלכלה והתעשייה ל-700 יזמי הייטק חרדים, בשיתוף החממה הטכנולוגית החרדית קאמ-טק. במהלך הכנס הוכרזו 2 זוכים בפרס יזמי השנה בהייטק החרדי. מה סוד ההצלחה? "חלק מה-ד.נ.א של יזמות זה ההתפלפלות, הקושיה, התשובה והחשיבה מחוץ לקופסא"
יותר ויותר חברות הייטק חרדיות מבינות את הפוטנציאל הגלום בזירה הבינלאומית ומבקשות לעשות עסקים עם חברות ממשלתיות, גופים פרטיים וארגונים ציבוריים. מכון היצוא ומשרד הכלכלה והתעשייה זיהו את האתגרים הקיימים במגזר החרדי והחליטו להיענות להם ולהנגיש לחברות את האפשרויות הרבות שקיימות בשוק הבינלאומי.
בשלישי האחרון התקיים בכפר המכביה, כנס חשיפת כלי סיוע של מכון היצוא ומשרד הכלכלה והתעשייה ליזמי הייטק חרדי, בשיתוף החממה הטכנולוגית החרדית קאמ-טק.
היינו שם כדי לתעד. צפו בווידיאו בראש הכתבה.
מטרת הכנס היתה לחשוף את החברות במגזר החרדי לכלי הסיוע הממשלתיים להם הם זכאים, לרבות: השתתפות בתערוכות בינלאומיות, מנטורים לשיווק בינלאומי ותכניות סיוע ליצואנים בהיקפי מכירות שונים.
"זהו רגע מאוד מרגש שהצלחנו להביא כל כך הרבה יזמים ויזמיות מהמגזר החרדי שבאים להיחסף לכלים של משרד הכלכלה, רשות החדשנות מכון היצוא הישראל", אמר אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא. "כולנו מעמידים כלים לכל יזם במטרה לחשוף אותם לעולם הגדול".
"מסתבר שהיום המגזר החרדי, כ-40% נשים יזמיות, ו-20% מכלל האוכלוסייה החרדית הם יזמים", מוסיף ברוך. "כך שיש לנו פה תכונות אופי שכוללות גם את החינוך הערכי, החינוך הביתי וגם את היכולת לחקור וללמוד כל הזמן כדי להביא את היכולות האלה לידי יזמות עסקית ולהיות מאוד יצירתיים".
משה פרידמן, מנכ"ל החממה הטכנולוגית החרדית קאמ-טק הפועל לשילוב חרדים בהייטק התרגש מהמעמד: "אני חושב שאנחנו רואים פה משהו היסטורי, 700 יזמי הייטק חרדים שיתחרו על הכתר של הסטארטאפ השנה בהייטק החרדי".
"אני חושב שחלק מה-ד.נ.א של יזמות זה ההתפלפלות, זה הקושיה, התשובה, החשיבה מחוץ לקופסא".
במהלך הכנס הוכרזו שמות הזוכים של תחרות סטארט-אפ השנה בהייטק, בארבע קטגוריות: יזם/יזמת השנה, סטארט-אפ השנה וסטארט-אפ מתחיל של השנה. השופטים בתחרות היו: אדיב ברוך, י"ר מכון היצוא, בנג'י זינגר, מנכ"ל WEWORK ישראל, זוהר לבקוביץ', יזם ומשקיע ויפעת אורון, מנכ"לית לאומיטק.
אחרי מינגלינג, הצגת הכלים של המכון, משרד הכלכלה ורשות החדשנות, אכילת הרינג מסורתי ואפילו תפילת ערבית - במניין כמובן, התפנו הזוכים לעלות על הבמה.
בפרס יזם השנה, זכה יוני לוקסנבורג, המנכ"ל של אלמנטור (Elementor) חברה שהוקמה על ידו יחד עם אריאל קליקשטיין, והשניים גייסו מיליונים ממשקיעי הון סיכון ומענק פיתוח מרשות החדשנות. אלמנטור הוא מוצר קוד פתוח ומסביבו יש קהילה עולמית של מעצבי ומתכנתי אתרים שבונים עסקים מסביב למוצר. מפתחים הרחבות addons ומוכרים עיצובים מוכנים templates למשתמשים אחרים. אלמנטור זמינה ביותר מ-50 שפות. בחברה עובדים למעלה מ50 עובדים ברחבי העולם.
בפרס יזמית השנה זכתה רותי מרגלית, מיסדת ומנכ"לית "ממביט", המפתחת צ'ט-בוט המשלב NLP ובינה מלאכותית.
"שאלו אותי קודם מה המשמעות בעיני לתואר הזה, אז חשבתי רגע", אמרה מרגלית. "בדרך של כל יזם יש כל כך הרבה קשיים וברוב המקרים יותר כשלונות מהצלחות, בעיני אירוע כזה הוא סוג של נקודת עצירה ומבט אחורה ולראות: וואו, קרה פה משהו טוב".
בשיתוף מכון היצוא
לפנייה לכתב/ת 
