בשנות השמונים היה סמיר שוקרי אחד השמות המוכרים בישראל. סמל לדו קיום, אמן מדופלם עם כינור לבן ולהיט שאיש לא שוכח עד היום. מאז עבר שוקרי לארה"ב, לא ויתר על המסר לאחדות ושלום ולצד ההופעות התכופות, החל משבוע שעבר הוא אפילו מככב על במת ברודווי, ועוד באחת ההצגות המדוברות של השנה - “ביקור התזמורת"לצידו של ששון גבאי. "אני חש זכות גדולה לשחק לצד השחקן הדגול הזה בתפקיד הראשי”, מספר שוקרי בראיון ל'ידיעות אמריקה'. "אני את ששון מכיר כבר שנים ושמחנו לראות זה את זה. התחבקנו והיה מפגש מהמם. הוא מאוד שמח שאני שם, אמר לי כל הכבוד, לחץ לי יד ואמר לי 'אתה גדול’".

בהצגה מגלם שוקרי חבר בלהקה המשטרתית של מצרים. "מה שמהמם אותי ושימח אותי כל כך, זה שהשחקנים הם באמת קיבוץ גלויות. אני משחק לצד מוסלמים, יהודים, נוצרים. כולם ביחד, משפחה אחת. כל החיים שלי בארץ הייתי איש שלום ודו קיום. יש בזה סגירת מעגל. אני מגיע עכשיו לסיפור שמתאר בדיוק את זה, את האיחוד בין יהודים וערבים”.

שוקרי נולד בעכו למשפחה מוסלמית. למד נגינה על כינור, עוד וגיטרה אצל אביו, והחל להופיע איתו בשירה מגיל צעיר. הוא גדל בבית מוזיקלי, אך נשלח לניו יורק בשנת 73' ללימודי אלקטרוניקה. “בסוף”, הוא צוחק, "התעקשתי גם ללמוד מוזיקה ועם סיום התואר התחלתי לעבוד כאן במוזיקה ושירה”.

בארצות הברית פגש יהודיה אמריקאית, והשניים נישאו בשנת 1980. לזוג נולדו שני ילדים: רונה ואיוון. אחרי שהתגרש כתב שיר געגעועים לבתו, רונה. "אחרי שנפרדנו רונה הייתה בת 3 ורציתי לפרוק את שעל ליבי. דיברתי על געגועים לבת וככה יצא. הילדה חיה אז רחוק ממני. האמא לקחה אותה רחוק לטקסס, 5 שעות טיסה ממני והגעגועים שלי יצאו בשיר הזה. הייתי אז רואה אותה לעיתים נדירות. 'שעון מראה שלוש, מתי מתי כבר שמונה', זה בדיוק מה שהיה".

שוקרי וגבאי מאחורי הקלעים. "אתה גדול"

שוקרי לא האמין כששמע שהשיר התתפשט בישראל כמו אש בשדה קוצים והפופולאריות הלא צפויה הובילה אותו בחזרה הביתה. "ניסיתי לנצל את המומנטום. הקמתי להקה, התחלנו בתכניות טלוויזיה, הייתה תקופה מצוינת. לא היו אז כל כך הרבה זמרים כמו היום. היום אומרים שיש יותר זמרים ממיקרופונים”, הוא צוחק.

שוקרי הופיע בישראל, הופיע גם בצרפת וברחבי אירופה והיה אחד מאבות המוזיקה המזרחית בישראל של אותם ימים. המרחק מהילדים הוביל אותו כמה שנים אחר כך, שוב, לחלק הזה של הכדור. "לא רציתי לסמוך על המוזיקה המזרחית והקמתי את להקת 'חביבי קינגס' בניו יורק כשאני על כינור ודרבוקה, זמרת צרפתיה, ופסנתרן אמריקאי. יש לנו הכל, סגנון מזרח מערב. משהו קרוב לאוזן האמריקאית שזור במוזיקה אתנית”.

הלהקה מופיעה באירועים פרטיים ובמועדונים ברחבי ארה"ב אבל בימים אלו, עם שישה ימי הופעות בברודווי, שוקרי מרשה לעצמו רק לרגע להניח את הכינור, ולעלות על הבמה שתפורה סוף סוף, למידותיו. "זה המעמד הכי גדול שיש - מופע ברודווי. אני לא רוצה להיות גאוותן אבל זו הבמה שמגיעה לסמיר שוקרי וברוך השם הייתי המום ומופתע שנבחרתי מתוך מאות אנשים שעשו את האודישן”.

מאוגוסט הוא שרוי בחזרות אינטנסיביות ובדיוק לפני שבוע עלה על הבמה לראשונה. "התרגשתי מאוד", הוא מודה. "למדתי שברודווי זה ברודווי, אין קיצורי דרך, אתה חייב להיות מושלם. לא פחות. אין בערך או על הדרך. זה עולם שונה לגמרי מכל מה שעשיתי ואני אוהב את זה. אוהב להיות מדויק ופרפקציוניסט. ככה צריך להיות”.

שוקרי והכינור. "זו הבמה שמגיעה לסמיר שוקרי"

בשנה הקרובה הוא יחכה לכם שם כל ערב ואחרי שההצגה כבר זכתה ב-10 פרסי טוני, הוא מאמין שישאר על הבמה המכובדת עוד שנים רבות. ותשאלו מה עם רונה? היא היום אחות בבולטימור ובקרוב, הוא מבטיח, גם היא תגיע לראות אותו בהצגה.