חוקריים פרטיים: בהיריון? צאי לפארק
מפתיע לגלות שהשפעת חשיפות סביבתיות על איכות החיים מתחילה עוד לפני הלידה. ההשפעות המיטיבות של חשיפה לסביבה עירונית ירוקה וגם ההשפעות המזיקות של זיהום אוויר ושינויי אקלים על מצב בריאות היילוד אינם ידועים במלואם ומטרת המחקרים שאני מובילה לענות על כך
מאז שהייתי ילדה קטנה, ריתקו אותי הקשר בין הטבע והאדם וההשפעות ההדדיות שלהם. תמיד חלמתי להיות חוקרת, שתוביל לשיפור איכות חיי האדם ואיכות הסביבה. אבל המסלול שהוביל אותי להיות חוקרת באקדמיה לא היה ישיר. כמו רבים שמתעניינים בסביבה, למדתי לתואר ראשון ושני בלימודי סביבה, וחקרתי כיצד חיידקים מושפעים מזיהומי נפט. למרות שנהניתי בלימודים, לא אהבתי את עבודת המעבדה וחשבתי שבזאת סיימתי את הקריירה האקדמית שלי.
חוקרים פרטיים - לכתבות הקודמות
כשנולדה נעמה, בתנו הבכורה, עברנו לגור בצפון, בישוב אבטליון. עבדתי מספר שנים בתעשייה ורק עם לידת בני-אורי, התחלתי במסע חיפוש לבחירת תחום מחקר שבאמצעותו אוכל לממש את חלום הילדות שלי. הלכתי לכנסים מדעיים, שמעתי הרצאות, נפגשתי עם חוקרים, ורק ב 2006, בכנס "מהרחם אל הקבר" נתקלתי לראשונה בתחום האפידמיולוגיה הסביבתית. כשישבתי בהרצאה, נשאתי במנשא את בני אורי, שהיה כבן חודשיים. ברגע ששמעתי הרצאה על מחקר שבחן את ההשפעות של חשיפות במהלך ההיריון על בריאות היילודים - ידעתי שמצאתי את התחום, שאני רוצה להקדיש לו את חיי.
כאפידמיולוגית סביבתית, בפקולטה לרפואה על שם עזריאלי, באוניברסיטת בר-אילן, אני חוקרת את הקשר בין חשיפות סביבתיות ובריאות היילוד והילד - תחום המשלב מספר תחומים כולל גיאוגרפיה, רפואה, בריאות הציבור, סטטיסטיקה ומדעי הסביבה. לחשיפות הסביבתיות יכולות להיות השפעות מועילות ומזיקות. לדוגמה, קרבה לטבע ולסביבה ירוקה יכולה לשפר את מצב הבריאות, לעומת זאת, חשיפות לזיהום אוויר ולאירועי קיצון של שינויי אקלים עלולים לפגוע בבריאות. מפתיע לגלות, שרק בשנים האחרונות החלו להתפרסם מחקרים בנושא השפעת חשיפות אלו על בריאות היילוד.
את התמונה של אמא-אדמה מצמחים, צילמתי בחודש אוגוסט במהלך ביקור בקנדה, שבו הצגתי בכנס מחקר שזכה בפרס יוקרתי מטעם האגודה הבינלאומית לאפידמיולוגיה סביבתית. את המחקר ערכתי בשיתוף פעולה עם חוקרים מהארץ ומחו"ל ובחנו בו את הקשר בין סביבת המגורים של האם ומשקל לידה ולידת פגים בעיר תל אביב בשנים 2000-2014. השתמשנו בשיטות סטטיסטיות חדשניות ובמידע מלווינים לאפיון סביבות המגורים. מצאנו בקרב כ-80,000 לידות, שעבור נשים שגרו בסביבה הירוקה ביותר, בהשוואה לנשים בסביבה הכי פחות ירוקה, הייתה ירידה של 12% בסיכוי ללידת תינוק קטן (מתחת ל-2.5 ק"ג), וירידה של 21% בסיכוי ללידת תינוק בפגות חמורה (לידה לפני שבוע 32).
מעניין לציין שעוצמת הקשר בקרב נשים ממעמד סוציואקונומי נמוך והשכלה נמוכה הייתה גבוהה יותר. זאת אומרת שעבור נשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך, ההשפעה של סביבה ירוקה יותר הייתה חזקה יותר והאפקט החיובי של סביבה ירוקה הראה ירידה גדולה יותר בסיכון ללידת תינוקות במשקל לידה נמוך.
באופן כללי מחקרים אפידמיולוגים מדווחים על השפעה חיובית של סביבת המגורים הירוקה על הבריאות, אבל לא ברור למה. משערים שכאשר הסביבה ירוקה יותר רמות הגורמים המזיקים כמו זיהום אוויר, קרינת שמש, רעש וטמפרטורה קיצונית נמוכות יותר, יש לאנשים מוטיביציה גבוהה יותר לעשות פעילות גופנית ובנוסף היציאה מהבית מעודדת יצירת קשרים חברתיים.
כמו-כן, מחקרים רבים בעשורים האחרונים הראו השפעה חיובית של טבע וטבע עירוני על מנגנונים נפשיים כמו ירידה בלחץ ורסטורציה (תהליך של גיוס קשב וריכוז). לאחרונה המחקרים בתחום מתמקדים בהבנת המנגנונים השונים, שמסבירים את הקשר. במחקר שלנו זיהום אוויר, טמפרטורה, פעילות גופנית וקשרים חברתיים לא הסבירו את כל הקשר בין הסביבה הירוקה למשקל הלידה של התינוקות. לפיכך, אנו משערים שעיקר הקשר הנו כתוצאה ממנגנונים נפשיים. ממצאים אלה מתיישבים עם ניסוי שאני שותפה בהובלתו, שהראה כי אצל נשים ששהו בפארק רמות הלחץ ירדו בהשוואה לנשים בשכונות ובמרכז העיר .
מחקרים מהסוג הזה מאפשרים לקובעי מדיניות לקבל החלטות מבוססות מידע מדעי לשיפור איכות חיי התושבים. לדוגמה, בגן משחקים שבו מעוניינים בצל, ניתן להקים צלייה או לשתול עצים. מבחינה כלכלית שלא לוקחת בחשבון את כל התועלות שציינתי הצלייה יכולה להיות זולה יותר, אבל אין ספק ששתילת עצים וצמחייה יתנו תועלות בריאותית גדולות יותר.
ד"ר קרן אגאי-שי, הפקולטה לרפואה על שם עזריאלי, אוניברסיטת בר-אילן
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית".