כשכסף פוגש טכנולוגיה: הישראלים מובילים בטכנולוגיה פיננסית
אתמול (א') נפתחה התערוכה התערוכה הגדולה בעולם בתחום הטכנולוגיה הפיננסית - בלאס וגאס, ותחת הביתן הישראלי מציגות 16 חברות ישראליות את התרומה הטכנולוגית הישראלית לעולם ה-Fintech הבינלאומי. "בשנתיים האחרונות ניתן לראות אבולוציה בתחום הפינטק בארה"ב"
עולם הפיננסים העולמי מסתגל בהדרגה לשינויים ולהשפעות הטכנולוגיות, ומתאמץ לערב טכנולוגיות עתירות ידע בעולם מסורתי מתפתח. תערוכת MONEY 20/20, שנערכת מדי שנה בלאס וגאס, שבארצות הברית, היא כנראה התערוכה הגדולה בעולם בתחום זה, תחום ה-Fintech.
בתערוכה שנפתחה אתמול (מתקיימת בין התאריכים 21-24 באוקטובר), מציגות תחת גגו של ביתן ישראלי, כ-16 חברות, שיתנו מענה עדכני לצרכים עולים בעולם ה-Fintech. התערוכה משלבת בין חדשנות בעולם הפיננסים, עולם התשלומים, שירותים פיננסיים למסחר ועוד ומחברת בין נושאים כמו שירותים ניידים, קמעונאות, שיווק, נתונים וטכנולוגיה.
תחום הפינטק הגדול בארה"ב הוא ה-Digital Payments עם עסקאות בשווי 884,506 מיליון דולר ב-2018, כשהצפי שיגדל ב-9.1% עד 2022, כך על פי הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בסן פרנסיסקו. תחום נוסף הוא ה-Insure-tech (טכנולוגיות לביטוח), שצפוי לגדול מ-160,397 מיליון דולר ב-2018 לכ-304,068 מיליון דולר עד 2022, וגידול במספר הלקוחות מ-91 מיליון ל-214 מיליון.
ענף הפינטק חוגג
ואיך זה קשור לתעשייה הישראלית? "לתעשיית הפינטק ככלל יש שני ימי הולדת", אומר עתני אורון, מנהל ענף הפינטק במכון היצוא. "האחד עם הולדת האינטרנט והמסחר האלקטרוני. הישראלים הכירו כבר אז את תחום המסחר האלקטרוני והונאות הרשת".
בישראל יש יתרון לטכנולוגיה המדעית-מתמטית ומשם התפתחו התחומים הפיננסיים. במקביל, גורמים פיננסיים תקעו כאן יתד ויש להם נוכחות כאן כדי להיות בחוד הפיתוח הישראלי, בעיקר בתחום הפיננסי. החשיבה הגלובלית הזו חשובה גם ליזמים. "סיטי בנק מחזיקים כאן מרכז חדשנות, ברקליס מחזיקים כאן אקסלרטור, ויזה מחזיקים כאן מעבדת חדשנות, ג'יי פי מורגן ולאחרונה נוספה חברת ביטוח יפנית הן רק חלק מהדוגמאות", אומר אורון.
עולם הפינטק בארץ הוא קהילה מובחנת, שהפכה מומחית לעניין ולכל חברה יש התמחות מקצועית. הדבר ניכר אפילו באקדמיה, שלאחרונה נפתחה תכנית לימודי פינטק באוניברסיטה העברית.
במכון היצוא תחום הפינטק הוא תת התמחות ושם נרקמים קשרים עם גורמים שונים בענף: הבנקים הגדולים, גופי הפיננסים הבינלאומיים והיזמים. הקשר בין כולם הוא קבוע ורב אינטראקציה. מכון היצוא נכנס למארג הזה בגלל היכולת ליצור קשר עם חברות בארץ ובחו"ל וניצול כל החיבורים שיש למכון קשר לתערוכות בחו"ל.
"במקום להגיע לחו"ל עם כל חברה בנפרד, יצרנו נבחרת ישראלית בביתן הישראלי. כל החברות בביתן, ברמות הבשלות השונות שלהם, הם מאד מובחנים ולכולם יש בשורה כלשהי לענף. הנבחרת הזו נותנת כוח לביתן", הוא מספר ומוסיף: "לתערוכה יש כמה מימדי חשיבות: בטווח המיידי חשוב לנו לייצר פגישות רלוונטיות לחברות. בנוסף יש לנו ולמנהל סחר חוץ מוטיבציה לייצר נראות לחדשנות הישראלית ולעורר עניין אצל גורמים חיצוניים לחדשנות הפינטק בישראל. היתרון של החברות כאן הוא שהן מציגות גם חשיבה עסקית אסטרטגית, שמביאה פתרונות וחשיבה יצירתית של אנשים עם רקע עמוק בחום הפיננסים, לא פחות מתחומי הטכנולוגיה", מסכם אורון.
הכירו כמה מהחברות שמציגות בתערוכה
QED-it - שמירת פרטיות באמצעות טכנולוגיה
חברת QED-it מפתחת פתרונות וכלים לשמירה של הפרטיות באמצעות טכנולוגית הבלוקצ'יין. "JP Morgan, הבנק הגדול ביותר בעולם, צופה שבשנה הקרובה הבלוקצ'יין יחסוך כ-10 מיליארד בתעשיית הפיננסים", אומר אורי ולנשטין, סמנכ"ל המוצר בחברה. "ארגונים פיננסיים רוצים לאמץ את הטכנולוגיה לטובתם, בגלל שהם מתקשים לשמור על פרטיות ברשת של המידע אותו היא אוספת".
"החברה שלנו", הוא מסביר, "יושבת על הצפנת המידע ב"הוכחה באפס ידיעה" - העברת מידע ודרוג שלו מבלי לחשוף את המידע עצמו, של הלקוח או החברה. בניית ההוכחות האלה דורשת ידע טכני מאד מעמיק. זה שלב בו הרבה פרויקטים נתקעים. אנחנו מוציאים אותם אל הפועל". את הכלים של החברה הם מטמיעים במערכות החברה המזמינה, שאת כולה הם בונים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין.
את QED-it הקימו ב-2016 3 מייסדים: יונתן רואש, שמשמש היום מנכ"ל החברה, ראובן ארנולד, יו"ר החברה ופרופסור אביב זוהר, מהאוניברסיטה העברית. בעברם הקודם רואש וארנולד בנו שני סטארטאפים בעבר שעסקו בנושאי מסחר בביטקוין ואבטחה. הם זיהו את הצורך והקימו את החברה בישראל. מרכז הפיתוח שלה ממשיך להתקיים בארץ.
"עד היום החברה עשה פרויקטים עם חברות פיננסיות מהגדולות בעולם כמו BNP Paribas, Deloitte, BT, Euler Hermes ועוד. התכנון שלנו הוא לאפשר לעוד ארגונים פיננסיים גדולים לאמץ את הטכנולוגיה ולשם אנחנו מכוונים - גופים גדולים במשק הפיננסי העולמי".
בחברה תופסים את תערוכת Money 20/20 כתערוכה הגדולה בעולם בתחום הטכנולוגיה הפיננסית ובהתאם הם מעוניינם לפגוש עוד גורמים ולבדוק התאמה של המערכת לצרכים שלהן. "הטכנולוגיה של "הוכחה באפס ידיעה" הומצאה כבר בשנות ה-90 ע"י שפי גולדווסר, שהיא גם יועצת בחברה שלנו ויש לה שימוש בעולם כולו. העיקרון המתמטי הזה, שפותח בישראל, בא אצלנו לידי ביטוי בכל פרקטי. מה שמייחד אותנו, להבדיל מהמתחרים שלנו, הוא מתן פתרון ארגוני לגופים גדולים, בפרויקטים של בלוקצ'יין שהם עושים", מסכם ולנשטין.
Valapay - מקצרת תהליכים בהעברות כספים
"גם VALA תשתתף בביתן הבינלאומי הישראלי בתערוכה. החברה, הוקמה לפני 3 שנים על ידי 3 מייסדים, שפעילים בה גם היום - אלון ציון, ה-COO, נועם נבו ה- CTO וטלי אבן צוק, מנכ"לית החברה. החברה ממוקמת בתל אביב ויש לה היום כבר 17 עובדים. "אלון ואני רואי חשבון, שמגיעים מהעולם הפיננסים. נועם ואני עבדנו יחד ב-PAYPAL", מסבירה אבן צוק את הקשרים ביניהם.
החברה מספקת טכנולוגיה לגופים פיננסיים לייעול תהליכים של העברות כספים בינלאומיות עם חברות פיננסיות, שמבצעות העברות לחו"ל בארץ, על ידי דיגיטציית תהליכים ומחיקה תוך כדי כך של מתווכים שהיו בעבר שותפים, בדרך וגם בהכנסות, כמובן. "התהליך שלנו מקצר את ההעברה ומחיקת המתווכים והעמלות שגבו", מסבירה אבן צוק.
"הגופים הפיננסיים הם שמרנים יחסית", היא אומרת, "לכן לפני הכל אנחנו מבצעים דיגיטציה לתהליכי העברת כספים. בשלב השני, אנחנו מחברים את הגופים ישירות על גבי טכנולוגית הבלוקצ'יין. הבלוקצ'יין מעביר את העברת הכספים עצמה באופן מוצפן ואז ניתן ליעל את העסקה עצמה".
כיום עובדת החברה בעיקר עם חברות באירופה ובמזרח התיכון, ביניהם יותר מ-50 שותפים עסקיים כמו בנקים וחברות סליקת כספים. "לתערוכה בלאס וגאס אנחנו מגיעים כדי לקבל חשיפה ראשונה לשוק האמריקאי. יש לנו הרבה שותפים פוטנציאליים בשוק הזה. במקביל אנחנו מחפשים עוד משקיעים מפני שאנחנו לפני סבב גיוס שני", היא אומרת ומוסיפה, שנקבעו לחברה פגישות שמכון היצוא ומנהל סחר חוץ יזמו אבל גם כאלה שהחברה עצמה קבעה. "בנוסף לפגישות אלה", אומרת אבן צוק, "נבחרנו להשתתף גם בסטראטאפ אקדמי שמתקיים במקום, כך שיש לנו 2 חזיתות בתערוכה", היא מסבירה בשביעות רצון.
Cyberwrite – מחשבת סיכוני לקוחות
ב-2016 הוקמה Cyberwrite, במטרה לעזור לחברות ביטוח להגן על עצמן מפני הסיכון שטמון בסייבר. "אנחנו מטפלים בעיקר בחישוב הסיכון של הלקוחות מתקיפות סייבר ואנחנו יודעים להעריך כמה נזק ייגרם להן בכסף, בסופו של דבר", אומר ניר פרי, מנכ"ל ומייסד בחברה. "אנחנו נותנים הערכות ועוזרים לחברות להגיד גם מה רמת הנזקים השונים הצפויים, כשאנחנו מכוונים בעיקר לחברות בינוניות וקטנות בעולם", הוא אומר. החברה כבר עובדת באירופה ובארה"ב ויש לה גם לקוחות בפרו, שבדרום אמריקה.
"אנחנו נמצאים בתהליכים גם מול בנקים שונים. שם מודאגים מהקרדיט שהם נותנים לעסקים והחשיפה שלהם לסכנות. חברות בינוניות וקטנות עלולות להפסיק להתקיים בכלל – הקונגרס האמריקאי העריך ש-60% מהעסקים הקטנים והבינוניים יפסיקו להתקיים תוך 6 חודשים, בעקבות מתקפת סייבר ואת זה הבנקים צריכים לקחת בחשבון ואנחנו מספקים להם מידע", אומר פרי.
החברה מבוססת על טכנולוגיה של Machine Learning ואוספת מידע רב, בכלים סטטיסטיים מתקדמים. התוצאה שניתנת ללקוח בסוף התהליך היא דו"ח לבנק או לחברת הביטוח עם כל המידע הנחוץ להערכת העסק שמולם. "יש לנו יכולת להריץ מידע על עשרות אלפי לקוחות בעת ובעונה אחת והתוצאה מדרגת רמת סיכון ונזק משוער".
פרי, הגיע לחברה מאירופה אקסנצ'ר, החברה הגדולה בעולם במתן שירותי יעוץ ל-IT ומ-PWC. הוא איש ניהול סיכוני סייבר וניהול סיכונים. את החברה ייסד יחד עם רמי פארינט, המדען הראשי של החברה, שהגיע מתפקיד האקטואר הראשי בחברת הכשרה – חברה לביטוח ואקטואר ביטוח כללי ראשי. מרכז הפיתוח והנהלת החברה יושבים בישראל ויש לה משרדי מכירות בלונדון ובארצות הברית. לחברה נקבעו פגישות לתערוכה עם בנקים וחברות ביטוח.
האבולוציה של הפינטק האמריקאי
"בשנתיים האחרונות ניתן לראות אבולוציה בתחום הפינטק בארה"ב; התאגידים הגדולים מתחילים להיכנס לזירה ונוגסים בנתח שוק גדול יותר לצד הסטארט-אפים", אומרת מורן זילברשטיין, ראש הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בסן פרנסיסקו. "חברות ענק כמו אמזון, אפל, גוגל, אמריקן אקספרס ועוד מציעות שירותים פיננסיים כגון תשלומים, פיקדונות מזומן, פתרונות הלוואה ועוד, למאגר העצום של הלקוחות שלהם. חברות אלו משנות את כללי המשחק בתחום הפינטק. מאגרי הידע האינסופיים על לקוחותיהם, הון רב ויכולות פיתוח של טכנולוגיות חדשות, מציבות איום הולך וגדל למוסדות הפיננסיים המסורתיים ולסטארט-אפים. כתוצאה מכך רואים בשוק שיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיה גדולות לבין בנקים ומוסדות פיננסיים מסורתיים".
"הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בסן פרנסיסקו יחד עם הנציגות בניו-יורק משקיעים רבות בפיתוח קשרים עם כל השחקנים המשמעותיים בתחום הפינטק: משקיעים, תאגידים גדולים, בנקים, חברות אשראי, חברות ביטוח ועוד, במטרה לסייע לחברות הישראליות להיכנס לשוק זה בארה"ב וכן לגייס השקעות מתאימות עם חברות כמו Bank of America, Visa, TransAmerica, CitiBank ועוד", מסכם זילברשטיין.
בשיתוף מכון היצוא
לפנייה לכתב/ת 
