מבקר המדינה: מאז 2010 הציבור הפסיד כ-3.5 מיליארד שקל מאי אספקת חשמל
הדו"ח שפורסם מאוחר מדי: המבקר קובע כי במשך שנים רשות החשמל לא פעלה להגדלת אמינות אספקת החשמל וכי חברת החשמל השקיעה ברשת ההולכה הרבה פחות מהנדרש. אלא שעיתוי פרסום הדו"ח תמוה - שלושה חודשים לאחר אישור הרפורמה בחברת החשמל ולאחר שאושרה תוכנית השקעות בהולכה
אחד הפרקים הנכללים בדו"ח מבקר המדינה, יוסף שפירא מתייחס לאמינות אספקת החשמל לכלל לקוחות חברת החשמל, וזאת במדידה מאז שנת 2010. מבקר המדינה בדק בין אוגוסט 2017 עד ינואר 2018 מגוון היבטים בתחום אספקת החשמל, לרבות אמינות האספקה ואיכות החשמל המסופק, ולרבות ביצוען של תוכניות הפיתוח שגיבשה חברת החשמל עוד בשנת 2010.
לקריאת הפרק המלא בדו"ח מבקר המדינה
השורה התחתונה לכאורה מבהילה: לפי מבקר המדינה, העלות הישירה המצטברת לצרכני החשמל בשנים 2016-2010 בעקבות העלייה בדקות אי-האספקה ברשת המתח הגבוה בלבד, מוערכת ב-3.5-3.3 מיליארד שקל, וזאת מבלי לשקלל אירועי מזג אוויר קיצוניים דוגמת סופת השלג ב-2013 בירושלים או סופת הגשמים באזור השרון בשנת 2015.
עוד כתבות על דו"ח המבקר בערוץ הכלכלה:
מבקר המדינה על קניות אונליין: צריך לעכב יותר חבילות במכס - אך לשחררן מהר יותר
"תורים ארוכים, תקלות ושירות דיגיטלי מוגבל": דו"ח המבקר על בנק הדואר
מבקר המדינה: "לא הופקו לקחים מפרשת רשות המיסים"
דו"ח המבקר: "ליקויים בהיערכות נציגויות האוצר ובנק ישראל בניו יורק לשעת חירום"
מועד פרסום תמוה
אז מדוע מדובר בפרסום שלכל הפחות מרים גבה? הסיבה משולשת. ראשית, הדו"ח מתפרסם כשלושה חודשים לאחר אישור הרפורמה בחברת החשמל בכנסת, מהלך שאמור להוציא את חברת החשמל מהייצור ולהשקיע משאבים רבים בהולכה.
לכן, אם הדו"ח ומחבריו היו רוצים להשפיע על מישהו, או לכל הפחות לספק חומר למחשבה למקבלי ההחלטות, כדאי היה שמבקר המדינה היה משחרר אותו בקיץ ולא היה מפספס את הרפורמה בשלושה חודשים.
הסיבה השנייה לשאלת תזמון הדו"ח והאפקטיביות שלו היא שמדובר בחדשות מפעם. בדצמבר 2017 כבר אושרה בחברת החשמל תוכנית השקעות בהולכה ובהיקף שנתי של כחצי מיליארד שקל, וזאת כחלק מההיערכות לרפורמה.
במקביל, רשות החשמל שהיא הרגולטור עדכנה את תעריף ההולכה במסגרת עדכון התעריף הכללי עוד באותו חודש. לכן, כבר במועד סיום הביקורת הכשלים ששפירא מצא - ואכן היו כאלה - כבר טופלו בחלקן באותן נקודות בהם נגע מבקר המדינה.
שלישית, המבקר מתייחס בחלק מהתקופה שבדק לשוק שחברת החשמל שלטה בו ביד רמה. מאז, קמו תחנות כוח פרטיות שנכון להיום כבר מחזיקות שליש מייצור החשמל בישראל, תוך שיפור השירות והורדת התעריפים ללקוחות שלהם (בעיקר חברות ממשלתיות ומפעלים. עד הרפורמה ללקוחות פרטיים אסור היה להתקשר עם תחנת כוח פרטית ומהעשור הבא המקטע הזה יפתח לתחרות -ל"ג).
אז מה בכל זאת יש בדו"ח? מבקר המדינה מחזיר אותנו שנים אחורה וטוען ש"מתחילת העשור נבלמה מגמת השיפור במספר דקות אי-אספקה שנרשמה בשני העשורים הקודמים, ואף חלה הרעה מסוימת. מספר דקות אי-האספקה ללקוחות עלה (ועד לרף ממוצע של עד 280 דקות ברמה הארצית) כאשר מנגד נרשם שיפור באיכות החשמל המסופק ללקוחות".
התעלמו מההערות
עוד מזכיר המבקר כי "משנת 2002 ועד מועד סיום הביקורת לא בדקה רשות החשמל מהי רמת האמינות הנדרשת למשק החשמל, ולא קבעה יעד מעודכן לרמת האמינות הנדרשת. בכך נמנעה הרשות משימוש בכלים שיש ברשותה להגדיל את אמינות האספקה", מה גם שחברת החשמל בעצמה לא תכננה בכלל להשקיע בהולכה וניצלה את הכסף שקיבלה כדי לצמצם את החוב שלה (נכון להיום כ-42 מיליארד שקל לבנקים ומוסדיים).
"בשנים 2012-2010 עמד היקף ההשקעות בפועל של חברת חשמל לישראל ברשת ההולכה על כ-55% מהיקף ההשקעות הנדרש בתוכנית הפיתוח שאישר השר. בתוכנית הפיתוח המעודכנת מ-2014 גיבשה חברת החשמל חלופת השקעות מינימלית, אולם ההשקעות בפועל היו נמוכות אף ממנה ועמדו על כ-70% מההשקעות הנדרשות בה ועל כ-40% מחלופת ההשקעות המלאה", כותב שפירא.
לגבי היקף ההשקעות החסר בחברה טוען שפירא שרק בין 2013 ל-2016 מדובר בקרוב למיליארד שקל בשנה, כאשר תוכנית שגובשה ב-2011 לשיפור המצב לא יצאה לפועל. עוד נמצא שמשרד האנרגיה, שהוא הגורם האמון על תכנון משק החשמל, היה מודע לכך שחברת החשמל לא תוכל לעמוד בחלק נכבד מיעדי תוכנית הפיתוח ולמרות זאת, הפיקוח של המשרד על תכנון ויישום תכניות הפיתוח היה חסר.
"הפער בין התוכניות לבין יכולות מימושן בפועל עלול לרוקן מתוכן את משמעותן", נכתב. מדובר על התקופה בה השר לשעבר סילבן שלום היה אחראי על המצב, כך ששוב לא ברור מדוע הדו"ח יוצא באיחור, עד כדי כך שכמעט ואינו רלוונטי למציאות.
שפירא טוען שהוא כבר העיר לחברת החשמל ולמשרד האנרגיה על הכשלים, אולם אלה התעלמו ממנו. "משרד מבקר המדינה כבר העלה בדו"ח שנתי 66א (2015), כי הפערים בין העלות המוכרת לעלות בפועל מוסברים בשלושה גורמים עיקריים: אי-עדכון תעריף ההולכה והחלוקה במסגרת בסיס תעריף חדש; הפער בין יעדי ההתייעלות שקבעה רשות החשמל לחברת חשמל לישראל בתעריף לבין התייעלות חברת חשמל לישראל בפועל; היעדר ההסכמות בין חברת חשמל לישראל לבין משרד האנרגיה ומשרד האוצר בדבר מתווה השינוי המבני בחברת החשמל".
מחברת החשמל נמסר בתגובה
כי "ממצאי דו"ח מבקר המדינה שפורסמו היום מתבססים על נתוני עבר, ואינם עדכניים למשק החשמל ב-2018. חברת החשמל תשקיע ב-2019 שלושה מיליארד שקל בפיתוח רשת ההולכה וזאת כחלק מהרפורמה במשק החשמל וההכרה התעריפית המעודכנת".
לדבריה, "הנתונים הבלתי רלוונטיים המופיעים בדו"ח הם תוצר של עיכוב מתמשך של למעלה מ-15 שנים בעדכון בסיס התעריף, אשר מכוחו אמורה להינתן לחברה ההכרה התעריפית שאמורה לשמש כמקור הכספי לביצוען של תוכניות הפיתוח. עיכוב זה בעדכון בסיס התעריף השפיע באופן ישיר על יכולת החברה ליישם את תוכניות הפיתוח והתחזוקה של הרשת.
"יש לציין כי חברת החשמל התריעה בזמן אמת על השלכותיה של החלטה זו ושיקפה זאת לציבור ולמשרד האנרגיה. רק בתחילת 2018 עודכן בסיס התעריף, ובהתאם עודכנו תוכניות הפיתוח והתחזוקה של הרשת".
עוד מחדדים בחברה שזאת עומדת בסטנדרטים בינלאומיים מחמירים ביותר ולראיה לא נרשמה בישראל עלטה ארוכת טווח למעלה מ-20 שנה.
לפנייה לכתב/ת 
