"כמו כדור חונק בגרון": איך מטפלים בהתקף פאניקה?
אלפי ישראלים חווים התקפי פאניקה כל שנה. זה יכול לקרות בבית, בעבודה בלימודים ואפילו בחופשה. כך תזהו את סימני האזהרה, וכיצד אפשר לטפל בהתקף?
זה קורה בלי שום אזהרה ומרגיש כאילו הקץ קרוב: אלפי ישראלים עלולים לחוות התקף פאניקה (חרדה). זה יכול לקרות בבית, בעבודה, בלימודים ואפילו בעת חופשה מהנה.
התקף פאניקה מתרחש כאשר ישנה פעילות יתר של מערכת העצבים הסימפתטית, מדובר במערכת עצבים הפועלת באופן אוטומטי כאשר המוח מזהה סיטואציה מאיימת.
במצבים אלו ישנה הפרשה של הורמונים כגון קורטיזול ואדרנלין ומתחילה שרשרת תגובות פיזיות: עלייה מהירה בדופק, עלייה במתח השרירים, הזעה, רעד, תחושות קוצר נשימה או מחנק, סחרחורת, גלי חום או קור וכאבי בטן.
סימפטומים אלו יוצרים חוויה מפחידה ומאיימת ופעמים רבות הם מלווים במחשבות פסימיות כגון "אנחנו הולכים להתעלף, אנחנו עוברים התקף לב". לעיתים המחשבות יכולות להיות קיצוניות יותר ותוכנם יהיה "אנחנו משתגעים ואפילו אנחנו הולכים למות".
ההתקף נמשך בדרך כלל זמן קצר ושיאו חולף לאחר 10 דקות, אולם תחושת האיום עדיין יכולה להישאר למשך שעות ואף ימים. לאחר התקף פאניקה ישנם אנשים אשר יפתחו פחד מלחוות שוב התקף פאניקה ולכן הם יימנעו ממקומות שמזכירים להם את ההתקף, אם ההתקף קרה מחוץ לבית, חלקם יפחדו לצאת מהבית והפחד יילך ויתעצם.
מי נמצא בסיכון ללקות בהתקף?
האוכלוסייה אשר נמצאת בסיכון גבוה יותר לחוות התקף פאניקה, היא אוכלוסייה שכבר סובלת מהפרעות חרדה (כגון הפרעת חרדה כללית), אנשים אשר חווים תקופה מלחיצה בחייהם ואנשים אשר צורכים בקביעות סמים או אלכוהול.
בנוסף, קיים רכיב גנטי המגביר את ההסתברות ללקות בהתקף פאניקה בקרב צאצאים להורים הסובלים מהפרעות חרדה.
כיצד להתמודד עם התקף פאניקה?
1. אתם לא הולכים להתעלף: אנחנו מתעלפים כאשר יש ירידה בלחץ הדם והדופק יורד. במהלך התקף פאניקה קורה תהליך הפוך: ישנה עלייה בלחץ הדם ובדופק כך שגם אם אתם חשים שלא בנוח אין סיכוי שתתעלפו.
2. אתם לא הולכים למות: התקף פאניקה הוא חוויה מאיימת ולא נעימה אך היא לא מהווה סיכון לחיים. מדובר בחוויה זמנית והיא תחלוף תוך זמן קצר.
3. הסדרת הנשימה: אחד הדברים הראשונים שקורים בהתקף פאניקה הוא שינוי בקצב הנשימה - הנשימות הופכות לקצרות יותר, שטוחות ומהירות (היפרוונטילציה). כאשר אנחנו מתחילים להסדיר את הנשימה, כך שהיא תהיה עמוקה יותר ואיטית, הגוף משדר למוח שלא קיים איום ממשי ושניתן לחזור לשגרה.
נשימה איטית ועמוקה תפחית את הסימפטומים של התקף הפאניקה. נסו למצוא מקום בו תוכלו לשבת או לעמוד בנוחות יחסית ולקחת נשימות עמוקות ואיטיות: 5 שניות של שאיפה ו-5 שניות של נשיפה במשך 5-10 דקות. תוכל לחוש כיצד קצב הנשימה מתמתן, קצב הלב יורד והגוף הולך ונרגע.
4. נסו לעצום את עיניכם ולחשוב על מקום נעים ורגוע: לעיתים סביבה מוצפת גירויים יכולה להעמיס על המערכת הרגשית ולהגביר את תחושת הפאניקה.
בעזרת הדימיון ניתן לחשוב על מקום נעים ומרגיע, זה יכול להיות חוף הים, מקום שטיילתם בו בעבר, הכורסה הנעימה בבית או כל מקום נעים ומרגיע אחר. היזכרות במקום נעים ומרגיע תפחית את המתח הנפשי ותסייע להחזיר את הגוף למצב רגיעה.
5. השתמשו בטכניקת הרפיית שרירים: כיווץ ושחרור של קבוצות שרירים בגוף מסייע בשחרור המתח הגופני והנפשי ומוביל לתחושות של רגיעה ונינוחות. ניתן לכווץ את כפות הידיים לאגרופים למשך 5 שניות ואז לשחרר, לכווץ את שרירי הפנים ל-5 שניות ולשחרר, לכווץ את הבטן ל-5 שניות ולשחרר ולחזור על הפעולה מספר פעמים עד שמתחילים לחוש שהמתח הגופני יורד.
6. אם התקפי הפאניקה חוזרים ונשנים כדאי להיעזר בטיפול פסיכולוגי: טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי יכול לסייע להבחין בין הסימפטומים הגופניים המאיימים לבין המחשבות הקטסטרופליות המלוות אותם ועד כמה הן באמת קרובות למציאות.
7. טכניקות טיפוליות: אפשר להיעזר בטכניקות טיפוליות כגון ביופידבק ומיינדפולנס כדי ללמוד לשלוט טוב יותר בתחושות הפנימיות ולווסתן.
8. לשלב ספורט: חשוב לשלב פעילות ספורטיבית אירובית במהלך השבוע כגון הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים ועוד, אשר מווסתים את מערכת העצבים ומרגיעים את תחושות הלחץ.
9. תרופות נגד חרדה: אם התקפי הפאניקה ממשיכים לחזור ולא מדובר באירוע חולף ניתן להיעזר בטיפול תרופתי נוגד חרדה. ישנן מגוון תרופות אשר יעילותן מוכחת ותופעות הלוואי שלהן נמוכות (כגון תרופות מקבוצת ה- SSRI).
רופא המשפחה או פסיכיאטר יכולים להנפיק מרשמים לתרופות הללו אשר מווסתות את התגובה הפיזית והפסיכולוגית של ההתקפים.
הכותב הוא פסיכולוג רפואי מומחה
כך תזהו חרדה:
לפנייה לכתב/ת 
