אוסטאופורוזיס ונטורופתיה: הטיפול היעיל - ושיטות המניעה

אוסטאופורוזיס נמצאת בשנים האחרונות בתהליך הפיכתה למגיפה כלל עולמית. היא מקושרת למגוון גורמים הכוללים הזדקנות והפסקת הווסת ומתאפיינת בעלייה בשבריריות של העצמות, ומוגדרת כמחלת העצמות הכרונית הנפוצה ביותר בבני אדם.

למעלה מ-200 מיליון בני אדם בעולם סובלים מאוסטאופורוזיס והמספרים הולכים ועולים עם השנים. היא נפוצה בעיקר בקרב נשים מעל גיל 50, ואחת מכל שלוש נשים, צפויה לסבול משברים הנובעים מהמחלה, בעוד שאצל הגברים, המספרים מדברים על אחד מתוך חמישה.

אחת הבעיות של המחלה שהיא לא מאופיינת בסימנים קליניים, עד שמתרחש שבר, בדרך כלל לאחר נפילה.

נפילה. אחד הסיבות לשברים הנגרמים בגלל אוסטואופורוזיס(צילום: shutterstock)

מהם גורמי הסיכון?

גורמי סיכון שאינם בשליטה

• גיל מעל 50.

• נשים.

• הפסקת מחזור הווסת בקרב נשים.

• היסטוריה משפחתית של אוסטאופורוזיס.

• מבנה גוף קטן ורזה.

• הימנעות או המעטה באכילת ירקות ופירות.

• צריכה גבוהה מדי של חלבון, נתרן וקפאין.

• מחסור במינרלים וביסודות קורט כגון סידן.

• מחסור בוויטמין D.

• מחסור בפעילות גופנית.

• שתייה מרובה של אלכוהול.

• עישון.

אוסטאופורוזיס והגישה הנטורופתית

עם השנים הצטברו מחקרים שהציגו קשר בין יישום אורח חיים בריא הכולל כגון תזונה עתירת ירקות ופירות, פעילות גופנית ועוד, לבין שמירה על בריאות וחוזק העצמות.

עדויות מחקריות אלו תומכות בהיגיון הטיפולי נטורופתי באוסטאופורוזיס, בפרט בהיבט המניעתי, אך לא רק. הגישה הנטורופתית מציעה מכלול טיפולי המתמקד בתזונה ובצמחי מרפא, לרבות אימוץ סגנון חיים המעודד תנועה ופעילות גופנית על פני אורח חיים יושבני.

הקפידו על פעילות גופנית מבוקרת(צילום: shutterstock)

טיפים מניעתיים הקשורים לסגנון חיים

להימנע ככל שניתן ממצבים בהם יש סיכון לנפילה.

להימנע משתיית אלכוהול.

להימנע מעישון.

להימנע מצריכה עודפת של נתרן. צריכה עודפת של נתרן באה לידי ביטוי בפרט בתפריט עתיר מזונות מתועשים כגון חטיפים, מאפים, שימורי בשר, נקניקים ושאר מזונות מלוחים ופיקנטיים.

להקפיד על פעילות גופנית קבועה ומבוקרת.

המזון המומלץ שיעזור למנוע אוסטיאופורוזיס

ירקות ופירות: אכילה מוגברת של ירקות ופירות תורמת ותומכת בצפיפות מינרלית בעצם. במחקר שעקב במשך 5-7 שנים אחר 891 נשים בגילאי 45-55, נמצא כי אכילת ירקות ופירות מגינה פני איבוד עצם בגיל המעבר.

מוצרי סויה: מומלץ לשלב בתפריט מוצרי סויה מסורתיים כגון טופו וטמפה, כמו גם פולי סויה ירוקים (אדממה). מחקרים תומכים בפעילות הפוטנציאלית של איזופלאבונים מסויה על צפיפות מינרלית בעצם בנשים בגיל המעבר. בנוסף לכך, הזמינות הביולוגית של סידן מפולי סויה וממוצרי סויה, טובה ושוות ערך לזמינות הביולוגית של סידן מחלב.

דגים: בקבוצת המזונות מהחי מומלץ להעדיף דגים עתירי חומצות שומן מסוג אומגה 3. במחקר שנמשך 8 שנים בהשתתפות 78 גברים צעירים ובריאים, נמצא קשר חיובי בין ריכוז חומצות שומן מסוג אומגה 3 בדם לבין עלייה בצפיפות המינרלית בעצמותיהם בכל הגוף.