שתף קטע נבחר

חגיגות הטימקט באתיופיה

ההיסטוריה המרתקת של אתיופיה משלבת בין יהדות לנצרות ומספרת סיפור על מיקומו האמיתי של ארון הקודש

בשיתוף החברה הגיאוגרפית

 

תיאוריות רבות נקשרו בשמו של ארון הברית כאשר אחת המעניינות שבהן היא זו של הכנסייה האתיופית, אותה מציינים בחגיגות הטימקט. החגיגות מתקיימות ביום הקדוש ביותר בלוח השנה של הנצרות האתיופית בעיר אקסום. שם, על פי האמונה, נמצא ארון הקודש המקורי. איילת דרסלר, מדריכת החברה הגיאוגרפית ואנתרופולוגית, סיפרה לנו על החוויה. צפו:

 

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

"חגיגות הטימקט מציינות הן את יום ההתגלות והן את יום הטבילה", לדברי דרסלר. מדובר בחגיגות ססגוניות מאוד, מלאות במוסיקה, מזמורי תפילה, לבוש חגיגי והתרגשות רבה מאוד. החגיגות מתחילות בערב ונמשכות לאורך כל הלילה כאשר בשיאן, בבוקר, נכנסים המוני האדם לנהרות או לכל מקור מים זמין כדי לציין את יום הטבילה.

אנשים בביגוד אתיופי מסורתי אשר מחזיקים מוטות (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)
(צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)

אנשים לבושים לבן הולכים בשדה לצד חומה (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)
(צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)

 

על ארון הקודש, מלכת שבא וצאצאי יהדות אתיופיה

"הקסם של אתיופיה הוא בהצצה נדירה לערש האנושות, לאיך אבות אבותינו חיו לפני אלפיים שנה", אומרת דרסלר. כאן למעשה מתחברת ההיסטוריה המרתקת של אתיופיה שמשלבת בין יהדות לנצרות ואשר בשיאה מתקיימות חגיגות הטימקט. החגיגות כאמור נפתחות בהוצאתו של ארון הברית אשר הגיע לאתיופיה על ידי הקיסר מנליק.

כנסייה חצובה בסלע באתיופיה (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)
(צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)

 

מנליק, על פי האמונה, הוא בנם של המלך שלמה ומלכת שבא, אשר יחסיהם מוכרים היטב מהמקרא. אלא שמדרשים מאוחרים יותר מתארים את יחסיהם כעמוקים יותר. למעשה, על פי האתוס האתיופי, מלכת שבא ילדה למלך שלמה את מנליק אשר בגיל 22 הולך לחפש את אביו בממלכת יהודה. לאחר שביקש מנליק לשוב לממלכתו, אביו ממליך אותו לקיסר הראשון של אתיופיה ושולח איתו את ארון הקודש ופמליית צאצאים, שלימים הפכו להיות יהודי אתיופיה. הוצאתו של אותו ארון הקודש מציין את תחילתן של חגיגות הטימקט אשר בשיאן, כאמור, מתבצעת הטבילה, שמהווה ציון לטבילתו של ישו בנהר הירדן.

בתי קש בכפר באתיופיה (צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)
(צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית)

 

מעבר לחגיגות אלה, ביקור באתיופיה טומן בחובו טיולים בשבטים מרתקים ויוצאי דופן, השתתפות פעילה של המטיילים בטקסים, ובעיקר הצצה נדירה לעולם שכבר לא קיים. לצד אלה, החגיגות מאפשרות הצצה אנתרופולוגית לתרבות האתיופית. דרך החגיגות אפשר להכיר את מערכת האמונות, הערכים והסמלים של החברה. למעשה, החגיגות מתמצתות למבקרים את מה שיוכלו להבין רק לאחר שהות של חודשים. לכן, ממליצה דרסלר, תמיד כאשר מתכננים טיול ליעד מסוים, כדאי להתחשב בחגים ובמועדים באותו היעד.

 

הצטרפו לחגיגות הטימקט

 

בשיתוף החברה הגיאוגרפית

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית
ערש האנושות. אתיופיה
צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית
מומלצים