מתווך תבע עמלה ונדחה: "לא עשית פעולות שיווק"

בעלת נכס בנתניה מכרה את הבית תמורת 4.3 מיליון ש' ביום האחרון של תקופת הבלעדיות. אבל ביהמ"ש קבע שהיא לא צריכה לשלם דמי תיווך

עו"ד דנה ספיר-חןפורסם: 24.10.18 , 20:48

בית משפט השלום בנתניה דחה לאחרונה תביעה על סך 101,480 שקל שהגיש מתווך דירות נגד בעלת נכס בעיר, שחתמה מולו על הסכם אך לבסוף מכרה את הבית ללא עזרתו. השופטת גלית אוסי שרעבי פסקה שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה, וממילא תקופת הבלעדיות הסתיימה לפני המכירה.

בדצמבר 2014 חתמו בעלת נכס והתווך על הסכם שבו נקבעה תקופת בלעדיות של כחצי שנה ודמי התיווך הועמדו על 2% בתוספת מע"מ מהמחיר שבו יימכר הנכס. סוכם שדמי התיווך ישולמו גם אם הנכס יימכר בתקופת הבלעדיות שלא באמצעות המתווך. המחיר המבוקש הועמד על 4.9 מיליון שקל ולא פחות מ-4.7 מיליון שקל.

חוק ונדלן

מתווך תבע 680 אלף ש' – ולא יקבל שקל

עו"ד רוני סימון

חברה קדישא רכשה קרקע ברחובות תמורת כ-16 מיליון שקל. מתווך תבע אותה בבית המשפט בטענה שהוא זה שיזם את המהלך. למה הוא נדחה?

מתווך תבע 680 אלף ש' על עסקה – ולא יקבל שקל

ביום האחרון של תקופת הבלעדיות מכרה האישה את הנכס באופן עצמאי תמורת 4.3 מיליון שקל.

בתביעה שהגיש המתווך הוא דרש לקבל דמי תיווך בסך 101,480 שקל. לטענתו, הוא פעל רבות לשיווק הנכס באמצעות פרסום במדיה, שיתופי פעולה עם משרדי תיווך שונים והבאת "מספר קונים פוטנציאליים" לנכס. הוא הודה שלא היה לו קשר ישיר למכירה אך הבהיר כי מאחר שהעסקה בוצעה בטרם חלפה תקופת הבלעדיות - על בעלת הנכס לשלם לו את דמי התיווך.

הנתבעת טענה מנגד שהמתווך הביא לנכס קונה פוטנציאלי אחד בלבד, והמשא ומתן מולו נכשל. היא הוסיפה שהוא סירב להציב שלט "למכירה" בנכס וניתק עמה מגע מהרגע שבו הקונה הפוטנציאלי שהביא פרש מהמשא ומתן. לדבריה, המתווך לא ביצע פעולות שיווק נמרצות כפי שהתחייב כלפיה ומחיר המכירה היה נמוך משמעותית מזה שעליו הוסכם עמו, כך שאין לחייב אותה בדמי תיווך.

השופטת גלית אוסי שרעבי קיבלה את עמדתה והבהירה שלפי החוק אחד התנאים לזכאות לדמי תיווך הוא שהמתווך היה "הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב". עוד נקבע בחוק כי תקופת הבלעדיות תסתיים בתום חודשיים ממועד חתימת ההסכם אם המתווך לא ביצע לפחות שתי פעולות שיווק כגון פרסום באמצעות שילוט, פרסום במאגר מידע או בעיתון ועוד.

במקרה זה התובע ביצע "פעולת שיווק" אחת לכל היותר כשהביא לדירה קונה פוטנציאלי. הוא אמנם הראה שרכש חבילת פרסום של מודעות עסקיות באתר אינטרנט מוביל אך הרכישה בוצעה לפני קבלת הבלעדיות ולא הובאו ראיות לפרסום הדירה הספציפית.

"גם אם ניתן לראות בהבאת הקונה פעולת שיווק אחת, לא ניתן לקבוע כי התובע ביצע פעולת שיווק נוספת", כתבה השופטת אוסי שרעבי וקבעה שהבלעדיות הסתיימה בתום חודשיים מחתימת ההסכם, ולמעשה לא הייתה בתוקף במועד מכירת הדירה.

עוד נקבע כי התובע לא היה "הגורם היעיל" בעסקת המכר: "יש לזכור את החשיבות בהגנה על צרכנים בשוק התיווך ולשאוף לכך שלא ינוצלו על ידי מתווך רשלן שיגרוף דמי תיווך על עסקה שלא הייתה לו נגיעה ממשית בה".