בעלות בינה: הישראליות שמובילות את מהפכת הבינה המלאכותית
ביקשנו משתיים מהנשים החזקות בתעשיית הההיי-טק הישראלית לספר על האתגרים של בינה מלאכותית, על הדרכים שבהן היא צפויה לשנות את העולם ועל החיבור שלהן לתחום שהולך וצובר תאוצה - במיוחד בישראל
בשיתוף משרד התרבות והספורט ומרכז פרס לשלום ולחדשנות
צמד המילים החזק ביותר בענף הטכנולוגיה בשנים האחרונות הוא בינה מלאכותית: הרעיון שמחשבים יכולים לבצע מטלות כמו-אנושיות, הוא כבר מזמן לא עתיד מדומיין. אנחנו רואים את זה כל הזמן סביבנו, בהמלצות צפייה או האזנה בשירותי מדיה שונים, בתרגומי שפה, בסייעות הקוליות, במצלמות הסמארטפונים המסוגלות לזהות אילו אובייקטים נמצאים בפריים. כל אלה קורים כבר עכשיו, אבל בינה מלאכותית היא אופק רחוק מלא הבטחות.
רגע אחרי מהפכת המידע, גילינו פתאום שאנחנו מוצפים: מידע דיגיטלי בכמויות עתק נצבר כמעט בכל תחומי החיים - ברפואה ובבריאות אנחנו מוצפים במדדים ונתונים, סריקות ובדיקות מעבדה; המכוניות שלנו מצויידות בחיישנים - כמו גם הכבישים, הרמזורים ומצלמות הדרך; התעשייה גדושה במכונות ובמחשבים שמלקטים מידע על תהליכי הייצור; וגם אנחנו, מקלידים הכל במחשב, מגבים על הענן, מצלמים ומסריטים בלי סוף. מישהו, או משהו, מוכרחים לעשות סדר בבלאגן, להצליח לשלוף מתוך כל כך הרבה נתונים - היגיון סדור.
כאן נכנסות לתמונה המכונות, ובינה מלאכותית היא הכלי שמאפשר להן לעשות את זה. וכן, גם בתחום הזה - ישראל לגמרי נמצאת על המפה.
"לישראל יש פוטנציאל להפוך למובילה עולמית גם בתחום הבינה המלאכותית, כפי שקרה בתחום הסייבר", מסבירה ד"ר איה סופר, מנהלת תחום מחקר הבינה המלאכותית ב-IBM העולמית.
מערך המודיעין הישראלי מפתח יכולות וכישורים בתחום
"כבר היום יש בישראל קרוב לאלף חברות סטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית, וחברות רב לאומיות רבות פותחות מרכזי חדשנות בתחום. ב-IBM אנחנו עוסקים בכך כבר שנים רבות, והיום מטמיעים בינה מלאכותית בכל תחום במעבדת המחקר שלנו בחיפה. ישנם חוקרים רבים בעלי שם עולמי בתחום בארץ, ובדומה לסייבר - גם מערך המודיעין הישראלי כמובן מבין את הצורך ומפתח יכולות וכישורים בתחום. עם זאת, בשלב זה הפעילות עדיין פרטנית ולא קיים גוף מרכזי שיתכלל את הפעילות בתחום וייגבש תפיסה לאומית כוללת לפיתוחו".
"לדעתי, יש להתחיל עם חינוך כבר בשלב התיכון, להקים יחידות בדומה ליחידות הסייבר, להשקיע במחקר ופיתוח, להעלות את המודעות לנושא ולחבר את כל גורמי העניין הרלוונטיים בתחום. אין לי ספק שלישראל יש את הפוטנציאל להפוך למעצמה של בינה מלאכותית".
נשמע מבטיח, אבל האתגרים עדיין רבים. האתגר המשמעותי הראשון, כפי שמציינת ד"ר סופר, הוא זה של מחסור בהון אנושי. "כיום נדרשת הבנה עמוקה כדי לפתח אפליקציות שמשתמשות בבינה מלאכותית. עם זאת, אנחנו כבר היום עדים לשתי מגמות שייתכן ויעזרו בעתיד: ראשית, ריבוי הקורסים הבסיסיים בתחום - תוכניות רבות של מדעי המחשב בעולם כבר כוללות קורס חובה בבינה מלאכותית. בנוסף, ישנו תחום מחקר שנקרא AI for AI, בינה מלאכותית עבור בינה מלאכותית. טובי המוחות עובדים על כלים שיעשו אוטומציה של חלק מהמטלות הקשורות בבניית מערכות לומדות ובכל יורידו את רף הידע הדרוש כדי לפתח מערכות AI".
יש מחסור של כוח אקדמי להכשרת הדור הבא
גם ד"ר קירה רדינסקי, מדענית ראשית ב-eBay ישראל, מעידה כי מדובר באתגר של ממש: "מדעי הנתונים כיום, שלא כמו תחום הסייבר, דורשים הכשרה אקדמית מקיפה של דוקטורט בתחום הבינה המלאכותית ולמידת מכונה. יש מחסור של כוח אקדמי להכשרת הדור הבא של מדעני הנתונים. בלי כוח אדם מוכשר התעשייה נתקלת בקושי. בארה"ב בלבד, יש מחסור של 250 אלף מדעני נתונים, והביקוש עולה בלי יכולת אמיתית לסגור את הפער".
ויש כמובן גם אתגרים טכנולוגיים מהותיים. ד"ר איה סופר מסבירה כי אחד האתגרים הבולטים הוא בתחום הבנת שפה טבעית - בדומה לאופן שבו בני אדם מייצרים תקשורת. "כל מי שניסה 'לדבר' עם עוזרות קוליות דיגיטליות מכיר את החוויה", היא אומרת, "ברגע שיורדים מהתסריט המתוכנת מראש, העוזרת הקולית חסרת אונים. גם הנושא של למידת מכונה מהווה אתגר טכנולוגי. כרגע המכונה לומדת בעיקר מדוגמאות, והיא צריכה דוגמאות רבות כדי ללמוד. הלימוד הוא פרטני, כך שלא ניתן להעביר ידע של המכונה מתחום אחד לתחום אחר".
לבסוף, עולה לדיון גם הנושא של אחריות. "ככל שהשימוש בבינה המלאכותית הולך וגובר, ישנה הבנה גדולה יותר גם לגבי המגבלות של הטכנולוגיה ובפרט בסכנות הטמונות בשימוש לא נכון בה", אומרת ד"ר סופר. "האתגרים כוללים למידה מנתונים מוטים אשר אינם מייצגים נאמנה את התחום, חוסר הבנה של ההמלצה של הבינה המלאכותית והיעדר שקיפות בתהליך גיבוש התובנה, וכן מחסור בכלים שמאפשרים בקרת איכות ברמה גבוהה. החדשות הטובות הן שהמודעות למגבלות הללו הולכת וגוברת, כמו כלים טכנולוגיים ייעודיים ורגולציות".
ועידת ראש הממשלה לחדשנות", ביוזמת משרד התרבות והספורט ובשיתוף מרכז פרס לשלום ולחדשנות, תתקיים בירושלים ובתל אביב ב 24-25 באוקטובר. הוועידה מושכת תשומת לב בינלאומית ומתקיימת כחלק משרשרת ארוכה של אירועי שיא במסגרת חגיגות שנת השבעים למדינת ישראל, לציון 70 שנות מורשת וחדשנות ישראלית. בוועידה יוצגו ההמצאות הטכנולוגיות פורצות הדרך שיצאו מישראל ותרומתה של החדשנות הישראלית להתמודדות עם אתגרי העתיד בתחום בריאות, מזון, חקלאות, סייבר וקיימות.
במסגרת הוועידה יושק "מרכז החדשנות של ישראל" במרכז פרס לשלום וחדשנות, המרכז יציג לראשונה, תחת קורת גג אחת, את סיפורה הבלתי יאמן של ישראל כאומת החדשנות ויחשוף בתצוגות מרהיבות את חוד החנית של הפיתוחים הטכנולוגים הישראלים ששינו את העולם.
בשיתוף משרד התרבות והספורט ומרכז פרס לשלום ולחדשנות
לפנייה לכתב/ת 
