זוגתי סובלת מדיכאון אחרי לידה. מה עושים?
אחת מכל ארבע יולדות תחווה דיכאון לאחר לידה, הנמשך מחודש ימים ועד שנתיים. תופעה זו שכיחה גם בקרב 7-10% מהגברים. כך תתמודדו עם התופעה מבחינה זוגית, עם מקסימום תמיכה ומינימום עימותים
"אנחנו זוג צעיר עם תינוק בן חצי שנה, והקרקע נשמטה מתחת לרגלינו", משתף אותי נועם (השם האמיתי שמור במערכת), כבר על תחילת פגישתנו. "במקום לשמוח על הילד הנהדר שהבאנו, אנו לא מצליחים לשרוד". נועם הגיע עם עמית ששתקה כמעט לכל אורך המפגש. לדבריו עמית היתה עד לאחרונה אישה אנרגטית ומלאת שמחת חיים, ושניהם אהבו לצחוק רבות ולבלות, ואילו עתה, לאחר שהגשימו את רצונם להיות הורים, עמית השתנתה עד בלי היכר. היא אינה מתעניינת בתינוק ובסביבתה, היא מזניחה את עצמה ורק רוצה שיניחו לה. הוא מוצא עצמו בודד בקשר וחסר אונים מול המצב החדש. הוא יודע שמשהו עובר עליה, אך היא לא משתפת פעולה ומשתפת אותו בדברים. עמית הקשיבה לדבריו של נועם, אך לא הגיבה ורק הרכינה מבטה לכיוון הרצפה. מה עובר על הזוג הזה? כיצד ניתן לסייע לו לצאת מנתיב הכאב והעצב?
מזוג להורים
המעבר להורות הוא אחד השינויים המשמעותיים ביותר שעובר אדם בוגר כיחיד וכשותף במערכת זוגית. מעבר זה מחייב שינוי טוטלי המשפיע על החיים האישיים, הזוגיים, החברתיים והתעסוקתיים. שינוי זה מאופיין בהפרת האיזון בין בני הזוג, והוא מחייב הסתגלות ומעבר למצב של שיווי משקל אישי וזוגי חדש. כמו כן, חשוב לדעת כי 80% מהיולדות סובלות מדכדוך לאחר לידה, המכונה בספרות המקצועית "בייבי בלוז". זוהי תופעה נורמלית הנמשכת עד שבועיים לאחר הלידה. בדרך כלל היא תחלוף כאשר התנודות ההורמונליות יתאזנו.
לעומת זאת, אצל אחת מכל ארבע יולדות מתפתח דיכאון לאחר לידה, הנמשך מחודש ימים ועד שנתיים. תופעה זו שכיחה גם בקרב 7-10% מהגברים. אצל גברים הסובלים מהתופעה, דיכאון לאחר לידה בא לידי ביטוי ברגזנות, עייפות, הסתגרות, כאב ראש ובפנייה לעיסוקים מחוץ לבית המערבים למשל חברים, עבודה או רומן מחוץ לנישואים (תופעה זו ראויה להתייחסות במאמר נפרד, שכן המאמר הנוכחי יתמקד בדיכאון בקרב נשים).
תופעת הדיכאון לאחר לידה אינה קלה לאבחון. תחילה התסמינים באים לידי ביטוי בעייפות רבה ותשישות, המלווים כל יולדת טרייה. משום שתופעה זאת היא נפשית ולא פיזית שניתנת לאיתור בקלות, הסביבה אינה תמיד מזהה אותה בזמן התרחשותה אלא רק בדיעבד. התקופה הראשונה לאחר לידה דורשת מהאם התמסרות טוטלית בטיפול בתינוק עד כדי מחיקת צרכיה ואישיותה. התינוק אינו מסב לה שמחה והנאה, והיא חשה בנטל כבד וספקות לגבי יכולתה להיות "אם טובה דיה". היא מרגישה אשמה ובושה על תחושותיה, ומנסה תחילה להתכחש להן ולהסתירן, כך שלאם ולסביבתה קשה להודות תחילה שמשהו חריג, ולוקח זמן עד שהבעיה מאובחנת וזוכה להתייחסות.
דיכאון לאחר לידה בא לידי ביטוי בסימפטומים הבאים: קושי לטפל בתינוק, תחושת בדידות ופחד להישאר לבד עם התינוק, הפרעות בשינה, התפרצויות זעם וכעס, הזנחה עצמית, ירידה במצב הרוח, חוסר אנרגיה וחוסר התעניינות בנעשה בסביבה. הסיבות לדיכאון לאחר לידה נובעים מאחד או יותר מהגורמים הבאים:
1. סיבות ביולוגיות - השפעת שינויים הורמונליים בגוף האישה ותשישות.
2. גורמים סביבתיים - קושי להכיל את אורח החיים המשתנה.
3. גורמים אישיותיים - חוסר בשלות של האישה להפוך לאם, או גורמים הקשורים בהיסטוריה אישית או משפחתית של היולדת.
4. גורמים הקשורים ליילוד - לידת ילד פגוע או לידה טראומתית.
5. מערכת יחסים זוגית - משבר זוגי המאופיין בחוסר תמיכה של בן הזוג.
6 דרכים להתמודד עם התקופה החדשה
בניית מערכת זוגית הכוללת גם תפקיד הורי הינה משימה מורכבת ומלחיצה לכל הזוגות, ויש בה פוטנציאל גבוה לקונפליקטים ומריבות, על אחת כמה וכמה כאשר אחד מבני הזוג או שניהם סובלים מדיכאון. לרוב בן הזוג חש תחושת נטישה וריחוק שהולכת וגוברת, כיוון שהולדתה של האם מציינת את התפוגגותה של האישה שבחר כבת זוג. הוא מרגיש שרוב העול נופל עליו ושאין לו שותף לחלוק עמו את העומס. הוא חש חוסר אונים ותסכול הולך וגובר, תחושות שמקשות עליו להכיל את הדיכאון של בת הזוג.
במקום ששניהם יירתמו לגידול הילד וישתפו פעולה ביניהם, האב הטרי נאלץ לטפל הן בתינוק והן בבת הזוג, כך שהמצוקה ניכרת במישור הפיזי והנפשי והיא כבדה מנשוא. עם זאת, על בן הזוג להבין כי זוהי תקופה זמנית שתחלוף עם הזמן. כמו כן, אם הקשר בין בני הזוג היה יציב ובריא טרם הלידה, במרבית המקרים השניים יגלו יכולת להתגמש, להתאושש ולהתרגל למצב החדש באופן מהיר וקל יותר. לעומת זאת, אם מצב היחסים היה רווי קונפליקטים ומריבות, אזי תהליך ההסתגלות יהיה איטי יותר ויחייב שינוי. חרף הקשיים מצב זה מהווה הזדמנות להשקעה אישית וזוגית, במטרה להטות את היחסים לטובת נתיב התנהגותי מוצלח יותר. מה ניתן לעשות על מנת להתגבר על תקופה מאתגרת זו בזוגיות?
1. מתן מערך תמיכה לבת הזוג - לא להתבייש לבקש את עזרת הסביבה כמו הורים, חברים ושכנים, בביצוע מטלות שגרתיות כגון קניות, בישולים וניקיונות. יש לדאוג למערך סיוע לליווי האם הטרייה על מנת לאפשר לה מנוחה והזנה במידה מספקת.
2. הקשבה - חשוב להיות שם למען היולדת, להקשיב לה ולעודד אותה לבצע פעולות פשוטות וקטנות.
3. הימנעות מעימותים - התנהגותה של בת הזוג אינה רצונית, ואין זה רצוי לנקוט בשיפוטיות כלפיה.
4. מציאת זמן זוגי - מומלץ לבלות ולהימצא ביחד בדומה למצב שהיה בעבר. חשוב לטפח פסקי זמן זוגיים על מנת לתדלק את הזוגיות באופן שוטף.
5. תמיכה עבור בן הזוג - דיכאון לאחר לידה אצל האם משליך על בן זוגה ומקשה עליו. לעתים יועיל לבן הזוג להיעזר באוזן קשבת ולבקש לתמיכה מהסביבה או מגורם מקצועי.
6. תמיכה עבור בת הזוג - לעתים מועיל לפנות לגורם מקצועי לצורך טיפול רגשי או רפואי.
המעבר מזוגיות להורות והפיכת הזוג למשפחה אינם תמיד סוגים בשושנים. לעיתים הם רצופים במכשולים ומצריכים תקופת הסתגלות. אם הזוג ישכיל להכיל את השינויים ולאפשר להם להתנהל בקצב שלהם, אזי צפויות להם שנים רבות של זוגיות טובה. בת הזוג תזכור לטובה את בן הזוג שעמד לצידה בתקופת המשבר, ותוקיר אותו על כך. במבט לאחור יזכרו שניהם תקופה מאתגרת זו ככזו שסייעה להם להוסיף נדבך חיובי לקשר הזוגי, שהעשיר אותו והוביל אותו למקום חדש וטוב יותר.
בהצלחה!
רונית כהן זמורה היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת.
