חדשנות היא משאב הטבע שלנו

בשיתוף משרד התרבות והספורט ורשות החדשנות 

ההייטק הישראלי כבר הרגיל אותנו לכך שאנחנו מעצמת חדשנות המייצרת חדשות לבקרים טכנולוגיות פורצות דרך וסטרטאפים שהם קנאת העולם כולו. מבחינה זו התחושה הרווחת היא שתמיד היינו אומת סטרטאפ ותמיד נשאר כך.

לעוד כתבות בנושא:

בעלות בינה: הישראליות שמובילות את מהפכת הבינה המלאכותית   

החברות המבטיחות של תעשיית הפוד-טק הישראלית

הטכנולוגיות שעושות מהפכה בבריאות

פורצי הדרך

אבל הוותיקים מביננו זוכרים שלא תמיד כך היו פני הדברים. רק לפני חודשים ספורים ציינו 20 שנה למכירה של מיראביליס (החברה שפתחה את התכנה ICQ) - הפעם הראשונה שרוב הישראלים שמעו את המושג אקזיט או אפילו סטרטאפ. ובעוד שקשה לשים תאריך מדויק על התחלתו של סיפור ההצלחה חסר התקדים של ההייטק הישראלי, ניתן לומר די בבטחה שהוא עלה על הרדאר רק בחצי השני של שנות ה-90.

(צילום: shutterstock)

אך הפריחה המדהימה של ההייטק בתקופה זו לא התרחשה יש מאין. הזרעים לסיפור הצלחה זה נזרעו בשנות ה-70 וה-80 באקדמיה, בתעשייה, במערכת הביטחון ובממשלה. ממשלות ישראל מואשמות לעתים קרובות בחוסר ראייה אסטרטגית ובתכנון עד לסוף הקדנציה הקרובה. לא כך היה הדבר בנוגע למדיניות חדשנות – ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהבינו כי העתיד טמון בתעשייה מוטת חדשנות. החזון הזה, שלווה בתמיכה ממשלתית עקבית ונקייה כמעט לחלוטין מלחצים פוליטיים, נתנה לנו כ-20 שנה יתרון על פני מדינות אחרות.

סין, קנדה וצרפת נערכות לתחרות על ההובלה

החדשות הרעות הן שיתרון זה מתפוגג בצורה מהירה. עוד ועוד מדינות בחרו בשנים האחרונות באסטרטגיה של צמיחה מוטת חדשנות. חשוב להבין שמדינות אלה, וביניהן מעצמות כמו סין, קנדה וצרפת, אינן מתחרות בהייטק הישראלי הנוכחי. הן נערכות כבר לתחרות על ההובלה בטכנולוגיות העתידיות, ובראשן בינה מלאכותית - שם כולל למגוון טכנולוגיות שמשמעותן שהמכונות מסביבנו תהיינה יותר ויותר חכמות.

(צילום: shutterstock)

טבעם של גלי טכנולוגיות, ובינה מלאכותית איננה שונה במובן זה, הוא שהשלבים הראשונים להתפתחותם דורשים השקעה מסיבית כדי לבסס את היסודות עליהם נבנים בשלב מאוחר יותר המוצרים והשירותים. בהיבט זה אנחנו כבר מתחילים בפיגור מסוים.

אסור לנוח על זרי הדפנה

החדשות הטובות הן שביכולות הליבה מצבנו עדיין מצוין. התרבות היזמית בשילוב הידע הרחב בפיתוח טכנולוגיות והיכולות המולטידיספלינריות של המהנדס הישראלי הם אדני זינוק מצוינים להובלה גם בעתיד. אך מי שחושב שתהליכים אלה יקרו מעצמו ללא כיוון ומדיניות ברורים, מהמר על עתיד ההייטק הישראלי ובמידה רבה על עתיד הכלכלה הישראלית.

מנוחה על זרי הדפנה והתבשמות בעוד אקזיט במאות מיליוני דולרים הם מותרות שאין לנו. התחרות להובלה עתידית כבר התחילה והמדליות מהמירוץ הקודם לא יהיו שוות הרבה בעתיד. ללא חזון ברור, המלווה במשאבים המושקעים ביעילות ובחכמה, אנו עלולים לגלות שגם לנס ההייטק הישראלי יש תאריך תפוגה.

(צילום: shutterstock)

מדינת ישראל דרך רשות החדשנות צריכה כיום לקחת על עצמה משימה כפולה: הבטחת ההובלה הישראלית אל מול גלי הטכנולוגיה הבאים ופריצת הגבולות של החדשנות לעוד ענפים, אוכלוסיות ואזורים גיאוגרפיים בישראל. בשתי המשימות אנחנו רק בשלבים הראשונים, למרות שנעשים צעדים חשובים ומבטיחים. אין ספק ששילוב כוחות חוצה מגזרים, תוך ההבנה שבניגוד למדינות אחרות אין לנו אלטרנטיבה אחרת, יביאו לכך שנעמוד באתגרים העומדים בפנינו בהצלחה.

ועידת ראש הממשלה לחדשנות", ביוזמת משרד התרבות והספורט ובשיתוף מרכז פרס לשלום ולחדשנות, תתקיים בירושלים ובתל אביב ב 24-25 באוקטובר. הוועידה מושכת תשומת לב בינלאומית ומתקיימת כחלק משרשרת ארוכה של אירועי שיא במסגרת חגיגות שנת השבעים למדינת ישראל, לציון 70 שנות מורשת וחדשנות ישראלית. בוועידה יוצגו ההמצאות הטכנולוגיות פורצות הדרך שיצאו מישראל ותרומתה של החדשנות הישראלית להתמודדות עם אתגרי העתיד בתחום בריאות, מזון, חקלאות, סייבר וקיימות.

במסגרת הוועידה יושק "מרכז החדשנות של ישראל" במרכז פרס לשלום וחדשנות, המרכז יציג לראשונה, תחת קורת גג אחת, את סיפורה הבלתי יאמן של ישראל כאומת החדשנות ויחשוף בתצוגות מרהיבות את חוד החנית של הפיתוחים הטכנולוגים הישראלים ששינו את העולם.