זבל עשיר, זבל עני: כמה זמן לוקח לטפל במפגעים
בירושלים, העיר המלוכלכת בארץ, חלק מהפניות מהשכונות החלשות לא טופלו גם אחרי שבוע. גם בערים גדולות אחרות נראה הבדל ברור בכמות המפגעים בין שכונות עניות לעשירות - ובמהירות הטיפול. בדיקת ynet, פחות משבוע לפני הבחירות המקומיות
פחות משבוע לבחירות לרשויות המקומיות, בזמן שהמועמדים השונים מפזרים הבטחות, ביקשנו לבדוק עד כמה קשובים בערים הגדולות לתושבים. למעשה רצינו לדעת קצת יותר מזה - האם לעירייה שלכם אכפת יותר מתושב עשיר מאשר מתושב עני.
בשורה התחתונה, למרבה הצער התשובה כנראה חיובית. בכל הערים שנבדקו כמות המפגעים בשכונות העניות הייתה גדולה לאין שיעור מאשר בשכונות העשירות. יהיו שיטענו שהמודעות לניקיון נמוכה יותר כאשר אין כסף לסגור את החודש, אבל כאן אמורה להיכנס לתמונה העירייה, ולדאוג שתושביה לא חיים בזבל וחייהם אינם בסכנה בשל מפגעים שונים. בנוסף, בחלק מהערים מהירות התגובה של המוקד העירוני לפניות מהשכונות העשירות הייתה גבוהה יותר, וגם הטיפול עצמו היה מקיף יותר.
ירושלים
נתחיל בירושלים, העיר המלוכלכת ביותר בישראל על פי המדד שפרסמנו ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" לפני קצת יותר מחודש. שלא במפתיע, עיקר המפגעים בעיר נוגעים לערימות של לכלוך ולחפצים שחוסמים את המדרכות או הכבישים. הטיפול במפגעים בירושלים נעשה על ידי העירייה במקרה הטוב תוך שעות ספורות עד יממה, ובשלושה מהמקרים שבדקנו רק לאחר שבוע, אם בכלל.
בשכונות שנחשבות לחלשות יותר, כמו שכונת הבוכרים, נמצאה כמות גדולה מאוד של מפגעים. בשיחה עם נציג המוקד העירוני נאמר לנו שהטיפול ייקח "עד שלושה ימים". בפועל, חלק מהמפגעים שעליהם דיווחנו פונו רק כעבור שבוע. בשכונת רמות, לעומת זאת, פונה שולחן תוך חצי שעה בלבד. עם זאת, ייתכן מאוד שהפינוי המהיר נבע מתזמון מעבר עובדי הניקיון במקום.
בשכונת נחלאות דיווח התושב רפי כפיר על שלדי אופניים שנגנבו, החוסמים חנייה לאופנועים. מאז הגשת הפנייה ב-9 באוקטובר ועד לכתיבת שורות אלה, לא טופלה הפנייה.
לעומת זאת בשכונת קטמון הישנה, שתושביה נחשבים לאוכלוסייה מהמעמד הגבוה, הוגשו ארבע פניות, שתיים מתוכן טופלו תוך 24 שעות ושתיים אחרות טופלו בתוך קצת יותר מיממה. "שלוש שעות לאחר הדיווח שלי פגשתי את המנקה והוא טען שלא עדכנו אותו בעניין התלונות", סיפרה שרה יעקבזדה, תושבת קטמון הישנה. "התחושה היא שיש נתק בין המוקד למנקים בשטח, התלונות כלל לא מועברות ובמקרים שבהן הן מטופלות, זה לא בעקבות הפנייה שלנו אלא בגלל הכניסה הקבועה של המנקים לרחוב".
בגדול, על פי הממצאים שלנו ירושלים היא עיר מרובת מפגעים באופן חריג, ונראה כי למוקד העירוני קצת פחות דחוף לטפל בתושבים. כמות המפגעים שדורשים דיווח ופינוי על ידי המוקד העירוני בשכונות החלשות היה גדול משמעותית מאשר בשכונות היוקרתיות יותר, ובשני המקרים פניות שהתקבלו במוקד העירוני לא הועברו לאנשי השטח.
תל אביב
בתל אביב, תושב אחד מאמין שלעירייה מגיעה טפיחה על השכם. תושב אחר שונא להסתובב ברחוב שבו הוא מתגורר, וכבר הספיק להתייאש מהמוקד העירוני. מה ההבדל? מקום המגורים. בשכונות שנבדקו בדרום העיר, ערימות של אשפה נחות על המדרכות מדי יום במשך שעות, מטרד שהפך לבעיה מוכרת בקרב התושבים. שלחנו את נציגינו לבדוק את המצב בפלורנטין ובנווה שאנן, והוא לא נראה מזהיר: עיקר התלונות הצביעו על ערימות זבל ומחסור עצום בפחים – בעיה שעליה מתלוננים התושבים כמעט מדי יום.
במוקד העירוני התייחסו לפניות והגיעו לפנות בתוך כמה שעות, אם כי באחד המקרים הם פשוט לקחו איתם את מכל האשפה. "ברחוב שלנו יש בעיה קשה של פחים והם לא מעוגנים", אומרת הילה, תושבת השכונה, "חסרי בית מגיעים הנה ומפזרים את הזבל בכל הרחוב. אחרי כמה שעות מפנים את הלכלוך, אבל הוא מצטבר שם כל יום".
בכל יום, לקראת השעה 16:00, מפנים בעלי העסקים והחנויות ברחוב כפר גלעדי שבשכונת פלורנטין אשפה וקופסאות קרטון כך שאלה חוסמים את המדרכות, ותושבים נאלצים להסתכן בהליכה על הכביש. למרות פניות חוזרות של תושבים למוקד העירייה להציב פחים נוספים באזור, מתבצע רק פינוי של האשפה בשעות הערב. "אני יכולה לצלם את הזבל מהחלון של הבית שלי", מספרת יסמין, תושבת רח' הגלעדי. "יש מחסור בפחים, אז בעלי העסקים והחנויות מרשים לעצמם לזרוק את הזבל החוצה, לרחוב, וככה הם חוסמים את כל המדרכה".
בחודש ינואר האחרון שמו לב התושבים שבאורח פלא נעלמו פחים רבים. "בכל במה תקשורתית עיריית תל אביב טוענת שהכול נקי, אבל בפועל – מעולם לא היה כאן מלוכלך יותר", מספר קובי, תושב פלורנטין. "התושבים די מיואשים, ומראות הזבל הפכו למראות של שגרה. הייתי מדווח למוקד העירוני על בסיס קבוע, הייתי מקבל תשובות לקוניות או מגוחכות, כמו לשים פח אשפה בתוך בניין שאין בו חדר אשפה מובנה. העירייה טוענת שהפחים ברחוב מפריעים למרחב הציבורי. בשכונות העשירות נתקלתי לפחות בשישה פחים בכל רחוב, אבל כאן אני רואה את השכנה על הקביים נאלצת להגיע לקצה השני של הרחוב כדי לזרוק זבל".
בצפון תל אביב, לעומת זאת, המצב שונה לחלוטין. יוסי, תושב שכונת בבלי, דיווח בתחילת השבוע על שלושה מפגעים: רכב נטוש המעלה צחנה שהטריד אותו כאשר יצא מפתח ביתו, בעיית תנים שהחלו להסתובב ברחוב השכונה בלילות, ופנסי רחוב מקולקלים. 30 דקות בלבד עברו מהרגע בו דיווח על הרכב הנטוש, ולגבי שתי הפניות האחרות – הובטח טיפול תוך שבוע ימים.
פתח תקווה
בפתח תקווה נראה הבדל מובהק בטיפול שמקבלים תושבים ממקום מגורים שונה. תושב שכונת רמת ורבר, הנחשבת לשכונה ענייה, פנה למוקד העירוני השבוע בבקשה לפנות ערימת אשפה שמכסה את המדרכה. "כעבור יום פינו את הפח, אבל את הזבל השאירו על המדרכה", הוא ציין. במוקד הבטיחו לטפל במפגע, כשבפועל עברו 48 שעות שבהן חסמה האשפה את המדרכה והעלתה צחנה עד שפונתה.
בשכונת אם המושבות היוקרתית הוגשה לעירייה תלונה זהה, אבל מהירות הטיפול הייתה שונה. תוך שעות פונה הלכלוך לחלוטין והמדרכה נוקתה. עם זאת, כמו בירושלים, ייתכן שלפחות השוני במהירות הפינוי נבע מתזמון מעבר עובדי הניקיון במקום.
חיפה
שלחנו תושבת משכונת אחוזה, שתושביה מכנים אותה "השקטה והירוקה", לחפש אחר מפגעים, אבל היא התקשתה למצוא כאלה. בשכונת דניה, לא רחוק משם, נמצאו מדרכות שבורות. התושבת דיווחה על כך למוקד, ועל אף שמדובר בבעיה שמצריכה טיפול מורכב יותר, המדרכות תוקנו במהירות.
בשכונת הדר הוותיקה, שבה מתגוררים כיום בעיקר עולים חדשים, חרדים ובני מיעוטים, מצאנו שלל מפגעים - רובם קשורים לזבל. לשמחתנו נציגי המוקד טיפלו בהם בתוך שעות אחדות. גם בחיפה, אם כן, עיקר הפער נוגע לכמות המפגעים, אבל לפחות לא נמצאה אפליה בטיפול בין השכונות.
באר שבע
יום שלישי, הטלפון במוקד התלונות של עיריית באר שבע מצלצל. סטודנטית שמתגוררת בשכונה ד', שבה מתגוררים בעיקר תושבים קשי יום וסטודנטים, מתלוננת על ערימות אשפה שחוסמות רחוב אחד משני צידיו בשעות הצהריים המוקדמות. בעירייה קיבלו את הפניה, אבל רק למחרת פונה הרחוב פונה.
באותה השעה חיפשו התושבים משכונת נאות לון היוקרתית יותר מפגעים, לשווא. בסוף נמצא פגר של חתול שנדרס, ובתוך שעה הוא כבר לא היה שם.
התגובות
מעיריית ירושלים נמסר: "עיריית ירושלים שמה את השירות והמענה לתושב בראש סדר העדיפויות העירוני. במסגרת זו מובילה העירייה בימים אלו מהפכה המנגישה לתושבים את מרבית שירותי העירייה באופן דיגיטלי - היישר למחשב הביתי או לנייד. כמו כן, נושא דיווח של תושבים על מפגעים ותקלות בעיר עבר שדרוג משמעותי. מוקד 106 בירושלים מקבל מידי שנה כ-300 אלף פניות המועברות לטיפול המחלקות השונות".
"נתוני הטיפול בפניות התושבים הן מהמובילים בארץ ועומדים על כ-90% בהתאם למדדי הזמן שהוגדרו לכל נושא. גם בבדיקה שלכם רוב הפניות טופלו במהירות וביעילות, למעט שלוש פניות שמבדיקתנו עולה כי ייתכן שפירוט הפניה שהתקבלה לא הייתה מספקת וכן חסרו פרטים לצוותים המטפלים בשטח. לאור זאת נפעל להקפיד על איסוף פרטים מרובים ככל האפשר מהפונים והעברתם לצוותים העירוניים".
מעיריית תל אביב נמסר: "זמני הטיפול של מוקד השירות 106 קצרים וזהים בכל חלקי העיר, כאשר עובדי העירייה פועלים לטפל באופן מידי בכל קריאה. עם זאת, יש לזכור כי מהירות המענה תלויה באופי התלונה ובמצב בשטח. באשר לדוגמאות המובאות על ידיכם - הן אינן משוות בין מפגעים זהים ועל כן השוני בזמן הטיפול; מובן מאליו שטיפול בתלונה על אשפה לוקחת זמן רב יותר מבדיקה ממוחשבת של רכב נטוש לכאורה".
מעיריית פתח-תקווה נמסר: "עובדי מינהל שיפור פני עיר בעירייה לא עושה הבחנות בין שכונה לשכונה ואנו דוחים מכל וכל את תיאור הדברים המובאים בכתבה. העיר פתח תקווה מחולקת לימי הוצאת פסולת – וימי איסוף פסולת. בדוגמאות המוצגות, הפסולת הושלכה בשתי השכונות שלא בימי ההוצאה. בהדר המושבות, הפסולת הונחה יום לאחר יום האיסוף, אך נאספה מיידית מכיוון שהיה מדובר במפגע בטיחותי/תברואתי. מפגעים בטיחותיים/תברואתיים ברמת ורבר, טופלו בעבר בדיוק כמו שטופלו בהדר המושבות".
מעיריית חיפה נמסר: "אנו גאים בנתוני התגובה של המוקד העירוני 106 המראים כי התושב עומד במרכז הפעילות העירונית. נמשיך לפעול כך, תוך המשך עשייה מתמדת לשיפור ולייעול השירות הניתן לתושבינו".
מעיריית באר שבע נמסר: "מדובר בפנייה אשר התקבלה במוקד העירוני ביום שלישי, 9 באוקטובר, בשעה 16:50 על השלכת פסולת וגזם ברחוב צקלג 2. הפנייה הועברה לאגף איכות הסביבה בעירייה לצורך טיפול ולמחרת בשעה 8:30 פונתה הפסולת מהמקום. יש לציין, הפסולת פונתה מהמקום בזמן קצר ביותר והרבה לפני הצפי לביצוע. בנוגע לפינוי פגר החתול - עם קבלת הפניה, יצא למקום עובד שפינה את הפגר מהמקום באופן מיידי".
מסע מדרום לצפון / הדר גיל-עד
סביר להניח שאנשים עם פחות כסף יגורו בדירה קטנה יותר, כנראה שגם יהיו להם פחות מכשירי חשמל, פחות בגדים מהקולקציה הנוכחית ויכול להיות שהם לא יצפו בטלוויזיה על הספה החדשה שלהם. לעתים הם גם יצטרכו לחשוב פעמיים לפני שייצאו לקניות בסופר.
אבל כשהם ייצאו מהבית, כשיילכו עם הילדים לגינה הציבורית, אין שום סיבה שהנוף שיראו יהיה שונה מאשר זה של אנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר. אין שום סיבה שהם ירגישו כאזרחים סוג ב', שיחיו בלכלוך, בזוהמה ותחת הזנחה פושעת רק כי יש להם פחות כסף בבנק.
הבדיקה שערכנו מגלה את הפער שבהתייחסות העיריות השונות לשכונות עשירות לעומת עניות, ואיך התעדוף הזה משפיע על אורח החיים של התושבים ועל תנאי המחיה שלהם. יצאתי לראות איך השוני המדובר מתבטא בתל אביב, וראיתי איך למעשה עשירים מקבלים יותר.
התחלתי את המסע בשכונת פלורנטין, מהאהובות עליי בעיר. הופתעתי לגלות שריח השתן ברחובות לא התנדף בעשור האחרון, ושהוא עדיין חלק "מההווי הקסום" של דיירי הרחוב. הביוב שעלה על גדותיו בכמה מוקדים מרכזיים לא תרם לניחוח שאפף את הרחוב אבל תאם באופן מושלם למראה המוזנח שלו - מדרכות שבורות ומלוכלכות, קירות מפורקים מרוססים בגרפיטי, צינורות וחוטי חשמל חשופים יוצאים מהבניינים ובעיקר זבל, הרבה זבל.
משם המשכתי לשכונת נווה שאנן, שם המצב היה אף גרוע יותר - זבל בכל מקום. פחים גדושים במרכזי הרחובות עולים על גדותיהם וממלאים את הרחובות בסירחון נוראי. המדרכות מטונפות בבדלי סיגריות, בניירות ישנים ובשאריות אוכל מקולקל. באחת מפינות הרחוב אפילו נתקלתי בגופת חולדה על ערימת זבל ותהיתי אם אפילו היא לא הצליחה לשרוד את הזוהמה הנוראית שמילאה את הרחוב. הקירות והגדרות היו עמוסים בגרפיטי ללא אג'נדה שתאם לתחושת הזילות של הרחוב. אבל מה שבאמת שבר לי את הלב היה המראה של הגינות הציבוריות מלאות ההומלסים.
שישה קילומטרים משם, בשכונת בבלי, כאילו עברתי למציאות מקבילה. הדשא הירוק והמטופח של פארק הירקון שעוטף את השכונה נותן תחושה שהגענו לכפר קטן ולא לשכונה בתוך עיר גדולה. הרחובות נקיים, המדרכות נקיות, הפחים מוחבאים בנישות קטנות המיועדות להם, וגינות המשחקים הנקיות והמטופחות מזמינות את הילדים לבוא ולשחק בהן.
היעד האחרון שלי היה שכונת רמת אביב שם המצב היה די דומה - רחובות נקיים ומטופחים - כשהדבר היחיד שהיה זרוק על מדרכות הרחוב היו כמה פרחים. הכבישים הסלולים היטב מעוטרים בכיכרות ירוקות ופורחות, וגינות מטופחות עם ספסלים נקיים מזמינים את העוברים והשבים לבוא ולשבת בפינה מוצלת ונעימה.
קשה להתנער מהמחשבה שכסף לא קונה רק בתים ורכוש, אלא גם זכויות סביבתיות בסיסיות. כמו, למשל, לא לגור בלכלוך. העיריות השונות נותנות תעדוף מקומם לתושבים במעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר ותורמות באופן מטריד להנחת היסוד שלעשירים מגיע יותר ולעניים - כן, מגיע פחות.
לפנייה לכתב/ת 
