שתף קטע נבחר

ניידת ההפתעות

ה"הפתאוטו" - ניידת להאכלת ילדים רעבים בקריות ובצפון, מיסודו של הרב המקובל רפאל מאמו, מחלקת להם מידי יום אלפי ארוחות חינמיות, צעצועים ועוד

במשך ימים שלמים עמד המקרר במטבח הבית של עדן ושלמה, זוג אחים מהקריות (השמות בדויים), כשהוא ריק ממצרכי מזון. מדובר במשפחה ממוצא אתיופי, בת שבע נפשות, שמתגוררת בצפיפות בדירת שני חדרים קטנה. ההורים גרושים. האמא היא המפרנסת היחידה. היא מועסקת כעובדת קבלן בניקיון משרדים מטעם חברת ניקיון גדולה, ונעדרת בשל כך רוב שעות היום מהבית. הרעב והשעמום היו עד לאחרונה חלק מהשגרה שמלווה את ילדי המשפחה. הם עלו לישון רעבים קמו רעבים, ויצאו לבית־הספר על קיבה ריקה.

 

"הכי שנאתי את שעת ארוחת העשר", נזכרת בדמעות עדן, תלמידת כיתה ג'. "בהפסקה הגדולה כל הילדים בכיתה היו מוציאים מהילקוטים שלהם סנדוויצ'ים טעימים, פירות ושתייה שההורים שלהם הכינו להם, ורק לנו לא היה מה לאכול".

 

- ואיך הסתדרתם?

"התביישנו להסתכל עליהם בעיניים או לבקש. אז שיקרנו להם שאנחנו לא רעבים, או שכבר אכלנו בבית. אבל אין לנו. מה נעשה?".

 

הרב רפאל מאמו מארח ילדים בישיבה (צילום: דוד אהרון) ()
הרב רפאל מאמו מארח ילדים בישיבה (צילום: דוד אהרון)

 

- את מכירה בשכונה שלך עוד ילדים במצב הזה?

"כן. יש לנו עוד כמה ילדים בבית־הספר שאין להם, ושמעתי שיש כאלה שהיו רעבים, אז הם פשוט חטפו את האוכל של ילדים אחרים, ואחרי זה העיפו אותם מבית־הספר".

 

מצער עד כמה שזה נשמע, מתברר שעדן ושלמה הם אכן לא הילדים הרעבים היחידים באזור הקריות והצפון, אבל לא רק שם. מדובר בפועל, בתופעה כלל ארצית.

 

לפי סקר הביטחון התזונתי (כך!) של המוסד לביטוח לאומי שפורסם השנה, ומתבסס על נתונים שנאספו בשנת 2016, כמות הילדים שסובלים מאי־ביטחון תזונתי במדינה, עומד על כ־638 אלף ילדים, כלומר 25.5% מהילדים בישראל. אבל לא רק זאת. מנתוני הסקר עולה כי מסך אותם הילדים שסובלים מאי־ביטחון תזונתי, כמות הילדים הסובלים מאי־ביטחון תזונתי ניכר - שמשמעותו רעב (!) - אף עלתה במקצת לעומת השנים הקודמות. הממצאים מראים, כי נכון לשנת 2016, ישנם כ־352 אלף ילדים רעבים, המהווים למעשה 14.1% מהילדים בישראל (בשנים 2012־2011, לעומת זאת, היו כ־333 אלף ילדים רעבים, המהווים 13.3% מהילדים בישראל).

 

מצרכי מזון לילדים (צילום: דוד אהרון) ()
מצרכי מזון לילדים (צילום: דוד אהרון)

 

"מדובר בתופעה קשה לעיכול ובלתי נסבלת בחברה הישראלית", אומר הרב המקובל רפאל מאמו, שנחשף אליה לדבריו, בין היתר, במסגרת ביקורי קבלת הקהל השבועיים שהוא עורך בישיבה שלו: "שערי יהודה", בקריית אתא.

 

- תסביר בבקשה.

"ילד רעב, הוא ילד סובל. ילד רעב הוא ילד דואג וחרד מהעתיד, הוא לא מרוכז ולכן אין מצב שהוא יגיע להישגים בלימודים כשהוא רעב. הזדעזעתי מאוד מהמצב הזה ולכן החלטתי לטפל בנושא במסגרת הפעילות של העמותה שלנו".

 

- עוזר הרב משה שהרבני, איך נחשפתם לתופעה?

 

מצרכי מזון לילדים (צילום: דוד אהרון) ()
מצרכי מזון לילדים (צילום: דוד אהרון)

 

"הכל התחיל לפני כשנה, כשבקבלת הקהל נכנסה משפחה: אמא ושלושה ילדים קטנים לחדר הרב כדי להתייעץ ולקבל ברכה. על השולחן היו מונחים דברי מאפה שונים ובזמן שהרב בירך, הילדים לקחו פתאום את כל הצלחת שהייתה שם, והכניסו לתיק של אמא שלהם. הרב חייך ושאל אותם: 'האם אתם רעבים?', והם ענו לו: 'כן. אין לנו בבית דברים כאלו טעימים ואנחנו תמיד רעבים'.

 

זה היה שוק. החל מאותו מפגש הרב התעניין אצל כל בני המשפחות שביקרו אצלו, מה קורה עם תזונת הילדים שלהם בבתי־הספר (הרב מקבל במסגרת קבלת קהל ברחבי הארץ כ־1,000 איש בשבוע). הוא הזדעזע קשות לשמוע על מצבם הכלכלי הקשה ועל כך שאין לרבים מהם מה לאכול. לכן הרב החליט להקים את פרויקט "ההפתאוטו" - אוטו הפתעות, שיביא אוכל לילדים הנזקקים וישמח אותם. הפרויקט הזה יצא לדרך לפני כמה חודשים, בסיוע תורמים ואנשים טובים, ואנחנו מתכוונים להרחיב אותו בקרוב לפי הביקוש, למקומות נוספים ברחבי הארץ".

 

נחנקתי מהתרגשות

מידי שנה, בעיקר לקראת תקופות החגים הגדולים (ראש השנה, סוכות, פסח ושבועות), שומעים בארץ על מבצעי התרמה ופעילויות שמרימים ארגונים ועמותות חסד שונות, עבור ארוחות למען משפחות נזקקות. אבל השאלה החשובה היא, מה באמת קורה עם אותן משפחות, ובעיקר עם הילדים והתלמידים הרעבים שלהן, מידי יום ביומו, ולאורך כל השנה. המצב קשה גם בבתי־הספר שיש בהם מפעלי הזנה, מאחר וההורים לא תמיד מצליחים לעמוד בתשלומים החודשיים. כך נוצרת אפליה בינם לבין הילדים האחרים ומכאן החשיבות הרבה של "ההפתאוטו" שנועד לתת מענה לילדי הקהילה במשך כל השנה.

 

"הרעיון הכללי של הפרויקט קם לא רק בגלל האוכל", מסביר משה שהרבני, עוזר הרב. "במהלך המפגשים והשיחות של הרב בשעות קבלת הקהל, הוא קיבל פניות רבות מצד הורים שהתלוננו כי הילדים שלהם סובלים לא רק ממחסור גדול באוכל, אלא גם בבגדי לבוש, צרכי לימוד, צעצועים ועוד".

 

- אז איך נקבעו סדרי העדיפויות?

"הרב החליט בצעד ראשון, לדאוג קודם כל לאוכל לילדים ואחר־כך לשאר הדברים שהם זקוקים להם.

 

בתוך כל זה, היה לו חשוב לשים את הדגש על כבודם של הילדים. כלומר, שלא ייווצר חלילה מצב, בו מי מהם יחוש בושה, או שהוא מקבל צדקה. המטרה היא שהילד ירגיש שווה בין שווים ושהוא רק מקבל מתנה".

 

ההפתאוטו יוצא לדרכו (צילום: דוד אהרון)
ההפתאוטו יוצא לדרכו(צילום: דוד אהרון)

 

"בשלב הראשון", שהרבני מספר, "נקנה ה'הפתאוטו'. מדובר בניידת גדולה צבועה בצבעים עליזים וידידותיים, ומקושטת בצילומים של ילדים שמחים ועם כיתובים צבעוניים ומושכים את העין.

 

בשלב השני, עובדי המטבח של ישיבת "שערי יהודה" נרתמו אף הם לצורך המשימה. מאחר ושמו של הפרויקט עשה כנפיים באזור, הוא הביא לשיתוף פעולה של בעלי עסקים שונים בקהילה, בהם, בעלי מאפיות שתורמים מידי בוקר לחמים טריים, לחמניות, בורקסים חמים ומיני עוגות ומאפה למען הילדים, בעלי חנויות צעצועים שתורמים ממיטב הצעצועים, ידוענית מעולם הדיאטה שתרמה כ־40 אלף חטיפי בריאות שחולקו בתוך שבוע אחד ועוד. מלבדם, נרתמו גם הרבה מתנדבים שמציעים את עזרתם מי בהכנת האוכל, מי בעטיפת שקיות ההפתעות ומי בהסעות בקווי החלוקה".

 

"בכל בוקר בשעה מוקדמת, מגיעות למוסדות הישיבה מאות לחמניות טריות וחמות היישר מבתי המאפה, וכן בורקסים חמים וטריים, ירקות ופירות, מעדנים, פחיות שתייה, חטיפים שונים וארטיקים. המתנדבים שמגיעים לשם מוקדם, ממלאים את הלחמניות בממרחים בריאים ומכניסים אותן לשקיות מיוחדות עבור כל ילד, עם כל המוצרים האחרים. משם הם נוסעים עם ה"הפתאוטו" לבתי־ספר שונים בקריות ובצפון (זאת על־פי קו חלוקה ידוע מראש של תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות שלומדים שם) ומחלקים את שקיות המזון לילדים בבית־הספר. לפעמים, גם הרב המקובל רפאל מאמו מצטרף לקו החלוקה ומברך את הילדים הנרגשים לפני כניסתם ללימודים".

 

- ומה קורה אם ילד מבוסס יותר, ניגש אליכם?

שהרבני: "גם הוא יקבל שקית. המטרה היא שהילד הנזקק ירגיש שווה בין שווים, וכמובן לשמח את כולם".

 

ויש גם חוויות עצובות: המתנדבים והמחלקים בפרויקט ה"הפתאוטו", מספרים כי לא פעם ביקרו בבתיהם של אותם ילדים ונדהמו למצוא שם לדבריהם, "מקררים ריקים לגמרי, ילדים קטנים ומורעבים שלא אכלו במשך שעות והאוכל המזין היחידי שקיבלו באותו שבוע הם מצרכי המזון שחילקנו להם".

 

"אין לתאר איזו התרגשות זאת, להעניק אוכל לילדים האלה", מסכם השבוע אחד המתנדבים בפרויקט. "הלכתי לחלק אוכל כמה פעמים, וממש נחנקתי מדמעות".

 

מחכה לסנדוויץ' בבוקר

המנהלים בבתי־הספר שנחשפים לפרויקט, לא נשארים אדישים. "בכל בוקר, כשאני רואה את ה"הפתאוטו" בשער בית־הספר, אני מתמלאת אושר", מעידה מנהלת בבית יסודי בסביבה. "חלק מהילדים שלנו ממש נזקקים, ולנו בהנהלה, אין לצערי דרך לסייע להם".

 

- למה לדעתך נוצר הפער הכלכלי הזה?

"זה ידוע שבצפון וגם בדרום הארץ, הילדים ובני הנוער מדווחים, כי תחושת הרעב שלהם נובעת במידה רבה מאילוצים כלכליים של המשפחות, וזאת יותר מבני גילם שחיים במרכז הארץ. האוכל והמתנות שהם מקבלים דרך הניידות של הרב המקובל מאמו, הם אולי טיפה בים, אבל הם בהחלט גורמים להם לשמחה גדולה בלב ובעיקר בבטן. זהו פרויקט מבורך".

 

"מצד אחד, חוק חינוך ארוך, נועד כדי להגדיל את מספר שעות הלימוד בשבוע, כדי להרחיב ולהגדיל את ההשכלה של התלמידים", קובל מנהל בית־ספר אחר. "המטרה הייתה לתת הזדמנות שווה בחינוך לכל ילד בישראל, ומצד שני, איך מצפים מילד שילמד כל כך הרבה שעות על בטן ריקה? כבר מעצם זה הוא מופלה לעומת חברו לספסל הלימודים שמשפחתו מבוססת יותר".

 

- לכן הקימו את מפעלי ההזנה?

"זה הרבה פעמים רק על הנייר, כי למרבה הצער, הורים לילדים רבים במסגרת יום לימודים ארוך, לא מסוגלים לממן לילדים שלהם ארוחת צהרים משביעה".

 

גם ההורים מוקירים תודה: "'ההפתאוטו' של הרב ממש הציל את הילדים שלי", מספרת בהתרגשות אם לחמישה. "אני אם חד־הורית, אין לי עבודה. הקושי שלי היה לראות את הילדים שלי מקבלים בבוקר סנדוויץ' שהכנתי להם עוד מהחלה של שבת, וכמה זה קשה להם וכואב. מאז שהם מקבלים את קופסת ההפתעות, המצב שלהם יותר טוב, והילדים שלי שמחים".

 

שהרבני מספר כי הופתע כשחלק מחבריהם המבוססים של הילדים הנזקקים, ילדים בני עשר ומעלה פנו בבקשה לנסוע עם ה"הפתאוטו" ולסייע בחלוקה. "הם אומרים לנו שזאת חוויה שהם מאוד רוצים להשתתף בה".

 

"כל בוקר אני ממש מחכה לסנדוויץ' של ה'הפתאוטו' בבית־הספר", כותב ילד במכתב שמסר למתנדבים. "זה גם טעים, וזה גם משמח אותי שסוף סוף גם אני יכול להוציא שקית בארוחת עשר. אני מרגיש כמו כל הילדים, ולפעמים יש לי בה אפילו יותר דברים מאשר יש להם ואני אפילו יכול לכבד אותם. אני שמח שיש מישהו שחושב עליי ועוזר למשפחה שלי, ואומר לכם תודה".

 

ה"הפתאוטו" גם בשכונות

מבתי־הספר, התרחב פרויקט ה"הפתאוטו" אט אט, גם לשכונות המצוקה שבהן מתגוררים אותם התלמידים. לדברי שהרבני, מדובר היה בתהליך טבעי. "המחשבה הייתה שאם להורים אין כסף כדי להכין לילד ארוחת עשר לבית־הספר, סביר להניח שגם אחרי שהוא חוזר מהלימודים, הוא נשאר רעב".

 

- מה קורה אחרי שעות הלימודים?

"המתנדבים שלנו מכינים לילדים שקיות עם מצרכי מזון. הם מגיעים עם ה"הפתאוטו" בשעות הערב לשכונות המצוקה, כשברקע מתנגן השיר: "מתנות קטנות" של רמי קליינשטיין. הילדים כבר מזהים את הרכב לפי המנגינה, ממש כמו אוטו גלידה. הם ישר יורדים בשמחה, כדי לקבל את השקיות. שמים להם שם דברי מאכל בריאים, שתייה, חטיפים וצעצועים, בשביל לשמח אותם".

 

- ואיך הילדים האחרים בשכונה מגיבים לזה?

"הרבה פעמים קורה שבזמן החלוקה, כשהמתנדבים מחלקים כלי כתיבה וצעצועים, ניגשים לרכבים גם ילדים אחרים מהשכונה, כאלה שיש להם, אז אנחנו לא דוחים אותם, אלא להיפך. נותנים גם להם - כדי שהילדים הנזקקים לא ירגישו כאמור, שהם מקבלים צדקה".

 

"אי אפשר להימלט מהחוויה של העוני", מסכם הרב המקובל מאמו. "אל תגידו: לי זה לא יקרה. כל משפחה ממוצעת, שהמפרנס העיקרי שלה איבד את מקום העבודה שלו, או מישהו חלילה חלה שם במחלה קשה, עלול תוך זמן קצר להתדרדר לעוני. ילדים להורים עניים ללא תמיכה, יאבדו את הסיכוי שלהם מול ילדים אחרים, והמדינה היא זאת שתפסיד. לכן זאת חובתה של המדינה לעזור להם, אבל גם של הקהילה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוד אהרון
ה"הפתאוטו
צילום: דוד אהרון
מומלצים