השרה שקד משיבה אש: "העליון צמצם את הגדרת ישראל כמדינה יהודית"

שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת העליון אסתר חיות(צילום: אוהד צויגנברג)

שרת המשפטים איילת שקד שבה ותקפה את בית המשפט העליון. שבוע לאחר דברי הביקורת שהשמיעה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות על מדיניותה של שרת המשפטים, פתחה השרה בהתקפה מוחצת על האקטיביזם של בית המשפט העליון. לדבריה הוא מתעלם מהיותה של ישראל מדינה יהודית והתנכר לפוליטיקה הישראלית, למשימות הלאומיות של המדינה ולהיסטוריה שלה. שקד נמצאת בימים אלה בארצות הברית והדברים נאמרו בכנס של קרן תקווה.

לדברי השרה שקד, שופטי העליון, באמצעות הפסיקות, יצרו "חוקה חיה", "אך עשו זאת ללא חוקה. באותה שעה בדיוק שבית המשפט הרחיב עוד ועוד את הגדרתה החוקתית של ישראל כמדינה דמוקרטית, הלך אותו בית משפט וצמצם את הגדרתה החוקתית של ישראל כמדינה יהודית. את היותה דמוקרטיה פירש באופן מהותי ואת היותה יהודית פירש באופן טכני. אתגרים לאומיים היו לנקודה משפטית עיוורת, שעל פי התפיסה המשפטית המקובלת כלל לא אמורים לבוא בחשבון. בוודאי שלא להכריע, כשמולן עומדות שאלות הנוגעות לפרט".

אבי המהפכה החוקתית. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק(צילום: גיל יוחנן)

שקד הבהירה: "אני רואה במערכת זכויות הפרט עניין מקודש, אבל לא כשהיא מנותקת מהמסורות הפוליטיות שלנו. לא כשהיא מנתקת את עצמה מהייחודיות הישראלית, מהמשימות הלאומיות שלנו, מהזהות שלנו, מההיסטוריה שלנו, מהאתגרים הציוניים שלנו. מהדרך האמיתית שבה התפתח מערך הזכויות בישראל".

שרת המשפטים פתחה את דבריה בציטוט ביקורתי מדבריו של מועמד אמריקני לשעבר לבית המשפט העליון, רוברט בורק, כדי להציג את ביקורתה החריפה על התנהלות בית המשפט העליון בארץ עד שנכנסה לתפקידה. "דמיינו, אם תוכלו, בית משפט עליון שהשיג את הכוח לבחור את חבריו. דמיינו בית משפט המתעלם מחקיקה והחלטות מנהליות כאשר קיימת אי הסכמה לגבי מדיניות. דמיינו בית משפט המשנה את משמעות החוק. דמיינו בית משפט שפעמים מסוימות אוסר על הממשלה לפעול ופעמים אחרות מצווה עליה לפעול; בית משפט שטוען לסמכות ומפעיל אותה כדי להתערב בהחלטות ביטחוניות. דמיינו בית משפט שיצר חוקה למרות שזו אינה קיימת. האמת שאין כל צורך לדמיין. בית המשפט העליון בישראל עשה את כל אלה".

"מעולם לא התקבלה חוקה בישראל"

שקד אף התעמתה עם הטיעון של הנשיא בדימוס אהרן ברק שלפיו גם בארה"ב קיימת ביקורת שיפוטית מבלי שהחוקה הסמיכה את בית המשפט לכך. "ברק, בשל רצונו לייצר ביקורת שיפוטית יש מאין, קבע כי חוקה מוסכמת שכזו התקבלה בישראל. ואולם", הדגישה שקד, "זו מעולם לא התקבלה. ישראל הייתה למדינה היחידה בעולם שחוקתה נוצרה באמצעות פסק דין".

שקד התייחסה למצב המשפטי בישראל עד לקבלת חוק יסוד הלאום. "לא יכולתי לסבול את העובדה שיש הרואים את התרבות הייחודיות שלנו כמכשול; שיש מי שתופסים את המסורות שלנו כחסם; שהמורשת שלנו היא עניין שלא נעים לטעון בשמו בבית המשפט. אנחנו מי שאנחנו בזכות, ולא למרות, כל אלה". לדברי השרה שקד, חוק הלאום "מעביר את הציונות ויסודות הזהות הכי בסיסיים והכי עמוקים שלנו למקום המתאים להם - תחת הזרקור המרכזי. הוא ממלא את המושג "מדינה יהודית" בדיוק באותם התכנים שהמהפכה החוקתית של ברק רוקנה ממנו".

עוד התגאתה שקד בכך שהיא מצמצמת באורח ניכר את הרגולציה. "כיושבת ראש ועדת שרים לחקיקה אני חותכת את הרגולציה, שבוע שבוע. לצורך כך אני לא משתמשת בסכינים. אני עושה שימוש בגרזנים. במאבק שבועי עיקש, תוך יצירת ברית עם השרים שמחזיקים בהשקפת עולם שמרנית קרובה לשלי, הצלחתי לצמצם את הרגולציה שהכנסת יצרה בכמעט 50%".