ניצחון הספורט על הפוליטיקה / טור
שגיא מוקי ריגש את המדינה כששר את "התקווה" בגראנד סלאם אבו דאבי בג'ודו. מי שיכול להבין את גודל המעמד טוב מכולם הוא טל פליקר, שעשה את אותו הדבר בשנה שעברה, עם הבדל אחד – הוא לא זכה לשמוע את ההמנון הלאומי על הפודיום
ההישג הגדול של תחרות הגראנד-סלאם באבו דאבי הוא ניצחון הספורט על הפוליטיקה. ב-2017, שבוע לפני התחרות בשנה שעברה, הגיע מאמן הנבחרת אורן סמדג'ה לאימון, וביקש מאיתנו להוריד מחליפת הקרבות את הפאצ'ים שעליהם כתובים שם הספורטאי ומדינתו, משום שככל הנראה לא נוכל לייצג את ישראל. זה לא נעים שלוקחים ממך את הזהות שלך. כספורטאים שמייצגים את המדינה בחו"ל אנחנו מרגישים כמו שגרירים.
שגיא מוקי זכה במדליית זהב, בגראנד סלאם אבו דאבי
גם המסע לאבו-דאבי היה לא פשוט. הוא כלל המתנה של 12 שעות בשדה התעופה בירדן, אחרי שיום קודם החזירו אותנו משדה התעופה הביתה בגלל שהיו סיבוכים באשרת הכניסה שלנו. בנוסף, הצמידו לנו המון מאבטחים שכמעט ולא נתנו לנו לצאת משטח המלון.
למרות כל החששות והסיבוכים, כשהגענו לנסיכות הרגשנו ביטחון ודאגו לנו בצורה מדהימה. כל אותו הזמן הצוות המקצועי דאג לנו ושמר שלא נתעסק בכל העניינים מסביב, כולל הביקורות שלא איחרו לבוא על כך שנסענו בידיעה שלא נייצג את ישראל.
למרות כל מה שעברנו, כשדרכתי על המזרון בקרב הראשון, נדלקה אצלי אש שגרמה לי לרצות לנצח יותר מתמיד ולהוכיח שאנחנו הספורטאים באים לבצע מה שמוטל עלינו – לנצח ולקחת מדליות. האש הזאת היא שהביאה אותי לזכות במדליית הזהב בתחרות.
למרות הניצחון, ההמנון לא נוגן ונאלצתי לעמוד בראש הפודיום ולשיר את "התקווה" לעצמי בזמן שההמנון של האיגוד העולמי התנגן ברקע. ה"תקווה" אמנם לא הושמעה, אבל בזכות ההתעקשות של יו"ר איגוד הג'ודו, משה פונטי, בכל העולם דיברו על הנושא והצלחנו לגרום לשינוי.
השנה יצאה נבחרת ישראל ולשמחתי הספורט ניצח את הפוליטיקה. שגיא מוקי, בתצוגת ג'ודו מצוינת, עלה לראש הפודיום, שר את ההמנון של מדינת ישראל בגאווה והצליח לרגש את כולנו שוב.
אנחנו נמשיך לעבוד קשה, לאתגר את עצמנו, ונמשיך לשבור שיאים בספורט הכי מצליח בישראל. הג'ודו הוא הרבה יותר מאשר רק ספורט.
לפנייה לכתב/ת 
