איך הבחירות בברזיל ישפיעו עלינו?
נשיא ברזיל הנבחר בולסונרו מצטרף לשורה של מנהיגים יהירים ובוטים שרואים באיכות הסביבה ככלל ובהתחממות הגלובלית בפרט מכשלה ולא הזדמנות. התוכנית שלו לגבי כריתת יערות באזור האמזונס תפגע לא רק בברזיל, אלא בעולם כולו
ז'איר בולסונרו נבחר הלילה (יום ב') לנשיא ברזיל. למרות גודלה וחשיבותה של המדינה שבדרום אמריקה, בישראל לא עוסקים בה רבות, וכמעט ולא שמענו על מסע הנשיאות בברזיל ככלל ועל בולסונרו בפרט. נכון, פה ושם הזכירו אותו, בעיקר בשל דעותיו והתבטאויותיו הבוטות והקיצוניות נגד ילידים ושחורים, לה"טבים או יריביו הפוליטיים, או בשל הדמיון בינו לבין נשיא ארה"ב, דמיון שנתן לו את הכינוי "טראמפ הברזילאי", אבל לא יותר. אולם הבחירה של בולסונרו צריכה להדאיג את כולנו, כי כל החלטה שיקבל וכל פעולה שיעשה תשפיע עלינו, על ילדינו ועל ילדי ילדנו, לא פחות אם לא יותר מההחלטות של טראמפ.
אחד הנושאים המרכזיים במסע הבחירות של בולסונרו היה שיקום כלכלת ברזיל, בכל מחיר, והדרך לשם, לתפיסתו, היא למצות את משאבי הטבע באגן האמזונס, כלומר לכרות משאבים, לייצר חשמל בתחנות הידרואלקטריות ולהרחיב את שטחי החקלאות באזור. הבעיה המרכזית היא שכל אלה מחייבים כריתה מאסיבית של יערות באמזונס, ולפיכך תהיה להם השפעה ניכרת על איכות הסביבה המקומית והגלובלית.
נהר האמזונס הוא מהנהרות הגדולים והשופעים ביותר בעולם, ואגן הניקוז שלו רחב ידיים וחוצה תשע מדינות. האגן, שעשיר בכמות ובייחוד של מגוון ביולוגי, מכיל כ-30% מהמינים המוכרים כיום לאנושות, ויער האמזונס הוא יער הגשם הגדול בעולם, ובו על פי הערכות שונות כ-400 מיליארד עצים, כ-10-15% מכלל העצים בעולם. אך הקידמה נוגסת באזור כבר שנים ארוכות, וחדשות לבקרים קמים עליו איומים נוספים. כל אלה הובילו למאבקים מקומיים ובינלאומיים רבים לטובת השימור של אגן האמזונס ושל יער הגשם שבו, בעיקר בשל חשיבותו האקולוגית לעולם כולו.
כדי להתגבר על המשוכות הללו הכריז בולסונרו, בראש ובראשונה, שיבטל את המשרד להגנת הסביבה בברזיל, וימתן את החקיקה והאכיפה בתחום איכות הסביבה שעניינן שימור הסביבה הטבעית באמזונס והגנה על אוכלוסיית הילידים המקומית. בולסונרו גם מבקש לפתח באזור הפורה חקלאות, שתספק את צרכי ברזיל - אך גם תאפשר ייצוא של סחורה, לפתוח מכרות, לסלול כבישים ולהקים תשתיות, ולשם כך לכרות עצים בשטחים נרחבים ולשנות את פני האמזונס והעולם כולו.
מעבר לחשיבות הרבה של המגוון הביולוגי שבאמזונס לקיום של המערכות האקולוגיות המקומיות והגלובליות ושל שימור הזכויות של אוכלוסיות שונות במקום, לאגן האמזונס על הצמחייה שבו יש חשיבות רבה במאזן הפחמן העולמי. האמזונס מכיל כ-17% מכמות הפחמן היבשתי בעולם, והוא קולט בכל שנה בתהליך הפוטוסינתזה כמות של פחמן דו-חמצני השווה לפליטות של כל תשע המדינות שדרכן עובר הנהר, ופי ארבע מהפליטות של אנגליה. כלומר, לאמזונס יש גם תפקיד משמעותי במאבק נגד ההתחממות הגלובלית.
יתרה מכך, בולסונרו לא הסתפק בהצהרות בנוגע לכריתה מסיבית של עצים, אלא גם הצהיר שייסוג מהסכם האקלים בפריז (אמרנו טראמפ או לא אמרנו).
בעשור האחרון ברזיל, מהכלכלות הגדולות בעולם, הייתה דווקא מהמדינות המצטיינות במהלכים להפחתת פליטות גזי חממה. אך, כאמור, מעבר להפחתת הפליטות, אגן האמזונס על יער הגשם שבו משחק תפקיד מרכזי בקליטה של גזי חממה, כך שלברזיל יש תפקיד כפול ומכופל במאבק הגלובלי כנגד ההתחממות.
הדו"ח האחרון של צוות האקלים של האו"ם, שעקב אחר היישום של הסכם פריז, הציג לא מזמן שני יעדים חשובים: הפחתה של פליטות פחמן דו-חמצני וקליטה של פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה. על פי הדו"ח, עלינו להאיץ את ההפחתה של פליטות גזי החממה אחרת כבר בין השנים 2050-2030 נגיע לעליה של מעלה וחצי מעל לטמפרטורה שנמדדה לפני המהפכה התעשייתית, כשהסכם האקלים בפריז שם ליעד עליה של מעלה וחצי עד שתי מעלות עד שנת 2100. היעד השני שהציג הדו"ח החדש הוא שלצד הפחתה של פליטות יש לפעול באופן ייזום לשאיבה של גזי חממה ובעיקר פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה בשיטות שונות, למשל על יד תהליך הפוטוסינתזה של עצים ואצות או על ידי ספיחה עם מינרלים שונים. יתרה מכך, על פי הדו"ח, בעוד שהמסלול של הפחתת פליטות חיוני כדי לא להעלות את ריכוז גזי החממה באטמוספירה, הרי שהוא לא יכול להוביל להפחתת הריכוז באטמוספירה, ולכן יש צורך לקלוט את גזי החממה בדרכים משלימות.
הבחירות בברזיל ממחישות יותר מכל עד כמה לנושאי הסביבה אין גבולות וכיצד הם לא מבחינים בין דת, גזע או מין.
בולסונרו מצטרף לשורה של מנהיגים יהירים ובוטים שרואים באיכות הסביבה ככלל ובהתחממות הגלובלית בפרט מכשלה ולא הזדמנות. אך המדיניות אליה מכוון בולסונרו מסוכנת כפליים, הן בשל שגודלה של ברזיל ושל אוכלוסייתה מחייבים פעילות אחראית לניהול פליטות, אך לא פחות מכך מפני שאגן האמזונס הוא אחד מהפתרונות הטבעיים החשובים ביותר למלחמה בהתחממות בגלובלית. יחד עם זאת, היעד המרכזי של כל מדינות העולם צריך להיות לא רק להילחם בתוקפנות הסביבתית שמציג בולסונרו, אלא להציע דרכים ידידותיות יותר לסביבה לקדם את כלכלת ברזיל ואת איכות החיים של תושביה, על ידי השקעות כלכליות נרחבות במדינה ופיתוח בר-קיימא של תשתיות. כי אחרי הכל, אין לנו את הפריבילגיה להמשיך ולצרוך ולזהם ובד בבד לדרוש מהברזילאיים להמשיך ולהגן על יער האמזונס ועל כולנו.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
http://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-274-0
לפנייה לכתב/ת 
