בהיריון? ייתכן שיש לך מחסור חמור ביוד
נשים בהריון נמצאות בקבוצת סיכון למחסור במינרל יוד, זאת לפי סקר לאומי שנערך ב -2017. מחסור קל ביוד יכול לגרום נזק בלתי הפיך בהתפתחות מערכת העצבים של העובר ולבעיות הורמונליות אצל האם
בשיתוף חברת סיקורה
היריון היא תקופה המועדת לפורענות בכל הנוגע לחוסרים תזונתיים, אלו עלולים להשפיע על התפתחות העובר והיילוד. על מנת לשמור על תזונה בריאה, משרד הבריאות המליץ במשך שנים לצרוך בין היתר מזונות עשירים בסיבים תזונתיים ובסידן וליטול תוספי ברזל, ויטמין D וחומצה פולית.
בשנה האחרונה נכנס שחקן חדש לרשימת ההמלצות של משרד הבריאות – היוד.
"היוד הוא חומר כימי טבעי אשר הכרחי לתפקוד בלוטת התריס", מסביר פרופ' עידו שולט, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר בקריה הרפואית לבריאות האדם בבית החולים רמב"ם. "אם יש חוסר ביוד, בלוטת התריס לא יכולה לייצר את ההורמונים שלה. כתוצאה מכך נפגע חילוף החומרים הטבעי והתקין של הגוף.
"תת פעילות של בלוטת התריס יכולה להתבטא בתסמינים לא ספציפיים כמו השמנה, עייפות, תחושת קור ועוד", הוא אומר ומדגיש כי הפגיעה החמורה בעקבות מחסור ביוד עלולה להתרחש בתקופת ההיריון, כאשר השליש הראשון הוא הקריטי ביותר.
"בשליש הראשון של ההיריון נוצרים האיברים. זו תקופה בה האישה בסיכון גבוה יותר ליצירת מומים, אם על ידי חשיפה למזהמים, לתרופות, לקרינה וגם למחסור ביוד.
"בשנים האחרונות הקהילה המדעית מתחילה להבין את חשיבות היוד בתפקוד בלוטת התריס בתקופת ההיריון. היום אנחנו יודעים שמחסור ביוד הוא הגורם השכיח לפגיעה קוגניטיבית ולעיכוב בגדילה.
"אפילו מחסור קל יכול לגרום נזק בלתי הפיך בהתפתחות מערכת העצבים. במחקרים שבדקו התפתחות לטווח ארוך של יילודים גילו שחוסר איזון של בלוטת התריס בשלבים מוקדמים של ההיריון כתוצאה מחוסר ביוד עלול לגרום לירידה במנת המשכל. לכן יש חשיבות רבה באיזון הבלוטה", מציין פרופ' שולט.
ישראל: בין המובילות במחסור ביוד
סקר לאומי שפורסם בסוף שנת 2017 מטעם מכבי שירותי בריאות ובשיתוף האוניברסיטה העברית ובית החולים ברזילי מצא ערכים נמוכים של יוד ביחס לנורמה המומלצת בישראל – כ-62% מהילדים ו-85% מהנשים בהריון מהנבדקים הראו חסרים משמעותיים של יוד בשתן.
בעקבות הסקר הוציא משרד הבריאות הנחיות חדשות לרופאים, לטיפות החלב ולאיגוד המיילדות והגניקולוגיה להמליץ על צריכת תוסף יוד במינון של 150 מיקרוגרם ביום. "במשך שנים חשבו שאין בארץ מחסור ביוד בגלל הקרבה של ישראל לים התיכון שופע הדגים, אבל הסקר הוכיח אחרת", אומר פרופ' עידו שולט.
הסיבות למחסור ביוד בישראל הן לא חד משמעיות, אך ככל הנראה להתפלת המים בארץ יש קשר ישיר לכך. "מדינת ישראל היא מובילה בתחום ההתפלה. הבעיה היא שהמים המותפלים הם חסרי יוד או כוללים כמויות זניחות של יוד. במקרים בהם האוכלוסייה חשופה למים מותפלים באופן כרוני, היא נמצאת בסיכון למחסור ביוד".
המחסור ביוד נגרם גם בשל אורח חיים תזונתי מסוים כגון טבעונות. כיוון שהיוד נמצא במאכלים כמו דגים מסוימים, מוצרי חלב ניגר וביצים, רבים מהטבעונים סובלים ממחסור ביוד.
סיבה נוספת למחסור ביוד בקרב הישראלים הוא המלח, רכיב מזון שהיה מקור עיקרי ליוד אך בעקבות שינויים בתעשיית המזון הוא חסר בו. בשנים האחרונות מדינות OECD רבות חייבו את יצרניות המלח להוסיף יוד לכל המוצרים שלהן.
"בישראל זה לא המצב. קיים אמנם מלח מועשר ביוד, אך הוא יותר יקר מהמלח הרגיל. מעבר לכך, חשוב לזכור כי צריכה מרובה של מלח עלולה לגרום לבעיות רפואיות אחרות. לכן משרד הבריאות ממליץ לכל אישה חודש לפני היריון מתוכנן להתחיל לקחת תוסף יוד שיכיל בין 150 ל-250 מיקרוגרם למשך כל תקופת ההיריון ותקופת ההנקה".
פרופ' שולט מדגיש כי חשוב להיכנס להיריון כאשר תפקוד בלוטת התריס הוא מאוזן. "מכאן ההמלצה להתחיל בצריכת יוד לפני היריון מתוכנן, כדי שבזמן הכניסה להיריון המצב יהיה אופטימאלי. כלומר, לתת לעובר את התנאים הטובים ביותר לפני תחילת החיים שלו".
האם החוסר ביוד משפיע גם על בריאות האם?
"ההשפעה על האם קיימת, אבל באמצעות תיסוף של יוד ומעקב אחר תפקודי תריס אנחנו יודעים לתקן את זה ולחפות על תת פעילות. את הנזק בעובר קשה יותר לתקן".
ומה לגבי הסברה שיש קשר בין חוסר ביוד לאוטיזם?
"הנושא הזה שנוי במחלוקת. עדיין לא מבינים טוב את האוטיזם, זהו ספקטרום רחב מעבר לנטייה גנטית. יש הרבה גורמים שמעורבים בנסיגה ביכולת התקשורתית של ילדים. אחת הבעיות ברפואת האם והעובר היא חוסר היכולת לאבחן אוטיזם בעוברות. אנחנו מבצעים בדיקה של צ'יפ גנטי ויש גנים שאסוציאטיבית נקשרים לאוטיזם, הם לא גורמים אלא קשורים. זה יוצר בלבול רב מפני שאנשים חושבים שיודעים לאבחן אוטיזם ברחם וזה לא המצב, לצערנו. אנחנו עדיין לא שם".
אחת הבעיות בכל הנוגע למחסור ביוד, מציין פרופ' שולט, היא חוסר היכולת לאבחן אותו. "כדי לאבחן חוסר ביוד יש לבדוק הפרשת יוד בשתן במשך 10 ימים ברצף. זה לא מעשי. אפשר לבצע זאת במסגרת מחקר או סקר אבל לא כבדיקה שגרתית. מפני שבדיקה כזו היא קשה, אם רוצים להגיע לתוצאות מיטביות, עדיף לתסף".
ניתן למצוא כיום מגוון תוספי יוד המתאימים לנשים בתקופת ההיריון ועד ההנקה. לאחרונה אף הושקה סדרת תוספי היוד של סיקורה, שפותחה בהתאם להנחיות החדשות של משרד הבריאות. הסדרה מופקת מאצת אולווה הגדלה בתנאים אורגניים, היא ידידותית למערכת העיכול ואינה מכילה רכיבים מן החי.
האם כל אישה לפני ההיריון ועד ההנקה צריכה לקחת יוד?
"כן. כל עוד במדינת ישראל לא תהיה תוכנית לאומית להוספת יוד למלח, אנחנו ממליצים החל מחודש לפני היריון מתוכנן ועד סוף תקופת ההנקה לקחת תוסף במינון שמכיל יוד במינון 250-150 מיקרוגרם ליום".
ומה לגבי עודף ביוד?
"אמנם אנחנו שמים דגש על מחסור ביוד, אבל בהחלט יש מצב של עודף ביוד, וזה עלול לפגוע בבלוטת התריס בכיוון ההפוך ולגרום לתסמינים כגון ירידה במשקל, אי סבילות לחום וכדומה. אבל חשוב לציין שעודף ביוד הוא מצב מאוד נדיר בישראל".
בשיתוף חברת סיקורה - חווה לגידול אצות ים
לפנייה לכתב/ת 
