התיקון לחוקה שיכול לעלות לטראמפ בבחירות
פלורידה שוללת מאסירים לשעבר את הזכות להצביע, כך שיותר מ-10% לא ישתתפו בבחירות לקונגרס בשבוע הבא. אבל ממש באותו היום יצביעו שם על ביטול האיסור וצירוף מיליון וחצי איש למעגל המצביעים, רבים מהם שחורים ולטינים. במדינה מתנדנדת כזו הם עשויים להכריע את המרוץ לנשיאות ב-2020
יראיידה גוואניפה, תושבת פלורידה, ישבה בכלא בגלל עבירות סמים ושוחררה לפני יותר מעשר שנים, ובכל זאת – היא לא תהיה זכאית להצביע בבחירות אמצע הכהונה שייערכו בארה"ב ביום שלישי הבא. היא לא לבד: למיליון וחצי איש בפלורידה – יותר מ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת שם – אסור להצביע בבחירות משום שמדינת השמש שוללת מעבריינים מורשעים את זכות הבחירה. "זה גורם לנו להרגיש כאילו אנחנו לא אזרחים", אומרת גוואניפה בת ה-56. "כאילו אנחנו סוג אחר של אנשים, קבוצה נחותה שאסור לה להשמיע קול".
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
במסגרת בחירות האמצע מצביעים אזרחי ארה"ב לא רק לקונגרס האמריקני ולתפקידי ממשל בכירים במדינות השונות, אלא גם בשורת משאלי עם מקומיים על חוקים ותקנות. בבחירות ביום שלישי הבא יונח בפני הבוחרים בפלורידה התיקון הרביעי לחוקה, תיקון שיבטל את הסעיף השנוי במחלוקת שאוסר על מי שהורשעו בפלילים להצביע. התיקון לחוקה יחזיר באופן אוטומטי את זכות ההצבעה לעבריינים מורשעים שריצו את מלוא עונשם, שילמו פיצוי והשלימו את תקופת החנינה או את תקופת המבחן שלהם – למעט פושעים שהורשעו ברצח ובעבירות מין.
רוב הנפגעים מהסעיף הזה כיום הם שחורים ולטינים. לפי נתונים שאסף ארגון Sentencing Project, 21% מהאפרו-אמריקנים בפלורידה אינם זכאים כיום להצביע, ויש הטוענים כי הסעיף השנוי במחלוקת הוא חלק ממדיניות שהיא גזענית באופן מכוון.
בחירות האמצע בארה"ב - סיקור נרחב :
הבועה הדמוקרטית מתפוצצת / פרשנות
טראמפ, קבאנו והפלות: הנשים יכריעו את הבחירות
היתרון הדמוקרטי מצטמצם, שיא פופולריות לטראמפ
אזהרה לאמריקנים: לקונגרס לא מצביעים בפייסבוק
גוואניפה, שנולדה בוונצואלה וכיום היא אזרחית ארה"ב, השתחררה מהכלא ב-2007 אחרי 12 שנה. היא הקימה במיאמי את מכון YG, ארגון העוזר לאסירים לשעבר להסתגל לחיים שמחוץ לכלא. כיום חייבים עבריינים לשעבר להשלים תקופת המתנה בת חמש שנים מהרגע שבו סיימו לרצות את עונשם, ורק אז הם מורשים להגיש בקשה לקבל בחזרה את זכות ההצבעה שלהם. תומכי התיקון טוענים כי כיום כשאסירים מבקשים לקבל בחזרה את זכות ההצבעה מתנהל תהליך ההחזרה בעצלתיים וניחן בשרירותיות, ולעתים הוא אף נמשך עשרות שנים. "במקרה שלי, אני יכולה למות לפני שאקבל בחזרה את זכותי להצביע", אומרת גוואניפה.
תומכי האיסור על אסירים לשעבר להצביע, בהם ריצ'רד הריסון מ"קואליציית הזכויות של פלורידה", טוענים שהתיקון המוצע כעת לחוקה אינו מביא בחשבון את הנזק שנגרם לקורבנות, את התנהגותו של האסיר המשוחרר לאחר שחרורו מהכלא והיבטים נוספים.
שישה מיליון בני אדם ברחבי פלורידה אינם יכולים כיום להצביע בשל הרישום הפלילי שלהם. פלורידה נחשבת באופן מסורתי למדינה מתנדנדת, כזו שיכולה להכריע את הבחירות לנשיאות לטובת הרפובליקנים או הדמוקרטים, ובה מספר התושבים שאסור להם להצביע בשל הרשעתם הפלילית גבוה יותר מבכל מדינה מתנדנדת אחרת. אם התיקון הרביעי לחוקה יאושר, עוד מיליון וחצי תושבי פלורידה יקבלו את הזכות להצביע בבחירות לנשיאות בשנת 2020. לפי הסקרים, המצביעים צפויים לאשר את התיקון.
נשאלת השאלה איזו מפלגה תהיה זו שתרוויח יותר מהסרת האיסור על מורשעים בפלילים להצביע – הרפובליקנית או הדמוקרטית. "התפישה הרווחת היא שחלק גדול ממשוּללי זכות ההצבעה האלה הם אנשים שייטו להצביע לטובת הדמוקרטים", אומרת סוזן מקמנוס, פרשנית פוליטית מאוניברסיטת דרום פלורידה. גרגורי קוגר, פרופסור למדעי המדינה מאוניברסיטת מיאמי, אומר לעומתה שההשלכות של ביטול האיסור פחות ברורות, ומציין כי מצביעים בעלי השכלה תיכונית או פחות מזה נוטים להצביע לרפובליקנים.
לפנייה לכתב/ת 
