כשסיסי ישלח 8 מיליון מצרים לסיני
קהיר רוצה להפריח את השממה בחצי האי ואחרי חיסול הטרוריסטים להגדיל פי 13 את אוכלוסייתו הנוכחית, כ-600 אלף איש. למה ישראל צריכה לדאוג?
התקשורת המצרית הממלכתית פרסמה בשבוע שעבר שממשלת מצרים מתכוונת ליישב בחצי האי סיני לא פחות משמונה מיליון תושבים עד לשנת 2052. ראש ממשלת מצרים מוסטפה מדבולי הכריז כי פיתוח סיני הוא "יעד אסטרטגי שניצב בראש סדר העדיפויות", והוא מקווה שכבר עד לשנת 2027 תצמח אוכלוסיית סיני מ-600 אלף תושבים כיום ל-3.5 מיליון. השלטון המצרי מקווה שיישוב אזרחים מצרים בסיני ופיזורם בחצי האי יוכל לסייע להפחית את הצפיפות בערים המרכזיות.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
על מנת להפוך את סיני ליעד אטרקטיבי יהיה על מצרים לפתחו. השאלה היא מניין יגיע הכסף בהתחשב במצבה הכלכלי הקשה של מצרים. התשובה היא שקהיר מתכוונת לפנות לאו"ם בבקשה לקבל סיוע לפרויקט, תוך הצגת הפוטנציאל העצום הטמון בצפונו של חצי האי, כגון השקעה בכרייה, בחקלאות, בדיג, בתיירות ובהקמת נמלים חדשים. מדבולי דיבר גם על תוכנית לחפור רשת מנהרות שתחבר את סיני לדלתא של מצרים. הפרויקטים האלה אמורים לייצר צמיחה כלכלית ומקומות עבודה, וכך למנוע מצעירי סיני להידרדר לעיסוק בטרור.
מצרים רוצה שהבנק העולמי ישקיע בפרויקט, ואת ההירתמות הזו היא מקווה להשיג בעזרת תיווכו של עוזר מזכ"ל האו"ם, המצרי מוראד ווהבה, שאיתו נפגש מדבולי בשבוע שעבר. הפרויקט כולל גם הקמת נמל תעופה בינלאומי על שפת הים התיכון בחצי האי סיני, נמל תעופה שסביבו יוקמו מיזמי תעשייה, חקלאות ודיג. הבעיה המרכזית היא שעל מנת לגייס את ההון הדרוש לפרויקטים האלה צריכה מצרים לאבטח אותם מפני איומי הטרור שעדיין קיימים בסיני. כיצד תעשה זאת?
הפרויקט אמור לצאת לפועל מיד לאחר המבצע הצבאי הנרחב "סיני 2018" למיגור הטרור בסיני, מבצע שנמשך גם בימים אלה. בפברואר השנה הגיע נשיא מצרים עבד אל-פאתח א-סיסי לביקור בבסיס לוחמה בטרור בסיני הממוקם במתקן ממוגן, 27 מטרים מתחת לפני האדמה. בביקורו נשא א-סיסי נאום חשוב שבו הבטיח להשקיע כ-15 מיליארד דולר בפיתוח סיני. הוא טען כי מבצע "סיני 2018" חשף עד כמה עמוקה תשתית הטרור שם: "מעתה ואילך יחשבו הטרוריסטים פעמיים לפני שיפעלו. לא נרשה לאיש לחדור שוב למצרים כדי לזרוע הרס, חורבן ואנרכיה".
אחרי הנשיא נאם הרמטכ"ל מוחמד פריד, והסביר כי במבצע בסיני שותפים כוחות היבשה, האוויר והים. כדאי לשים לב למספרים שבהם נקב, המעידים כמה מסיבית הנוכחות הצבאית של מצרים בחצי האי. ב"סיני 2018" משתתפים לדבריו לא פחות מ-230 מטוסים שמעניקים חיפוי אווירי לכוחות הקרקע, עוד 160 מטוסים המאבטחים את הגבול הדרומי, 15 חטיבות הכוללות יחדיו 3,100 לוחמים ו-150 כלי רכב צבאיים.
ברמה האידיאולוגית הבטיח הרמטכ"ל כי הצבא ימנע הפצה של תעמולה דתית ברשתות החברתיות ובטלוויזיה ויוודא שהחינוך יתבסס על ערכי "האיסלאם הנכון" ולא "האיסלאם התכפירי" (זה של המאשימים אחרים בכפירה כתירוץ לרציחתם). הוא הדגיש גם כי הצבא ידאג לצורכי הבדואים בסיני. תוך כדי המבצע דואג הצבא לספק מזון וצרכים בסיסיים לתושבים הסובלים מהפעילות בשטחיהם ומפינוים מבתיהם.
כאמל ווזיר, ראש מטה ההנדסה בצבא מצרים, סיפר כי תוכניתו של הצבא כוללת סלילת עשרה כבישים בסיני, כבישים שאורכם הכולל 1,339 ק"מ, ופתיחת 15 מרפאות ובתי חולים שם. לצורך יישובם של הבדואים ייבנו לדבריו 81 אלף יחידות דיור, ולשם הכשרתם לעבודה ייחנכו 53 אוניברסיטאות, בתי ספר ומכוני לימוד. שר הבריאות אחמד עימאד א-דין אמר כי במסגרת התוכניות לפיתוח סיני ישופצו בתי החולים ברפיח, בשיח זוויד ובאל-עריש ויוקמו ארבע מכללות לרפואה.
לקריאה נוספת: ההימור של מצרים: מחמשת בדואים נגד דאעש
על סמך מה מפתח הנשיא א-סיסי חזון כה אופטימי לגבי סיני? נראה כי תוצאות המבצע הצבאי חיוביות ואלפי טרוריסטים חוסלו בשנים האחרונים. הצבא המצרי לא היסס להפיץ סרטי תעמולה המציגים בגאווה תמונות תקריב של גופות הטרוריסטים המרוטשות. מיגור הטרור הוא התנאי הראשון לשיפור המצב הכלכלי ולהשבת התיירים למצרים ולסיני.
למרות האופטימיות והסימנים החיוביים יש לציין כי יישוב סיני ופיתוחו הכלכלי עלולים לעורר בעיה ביטחונית לא פשוטה מבחינת ישראל. הם לא יאפשרו עוד את קיום אחד מעקרונות היסוד של הסכם השלום בין ישראל למצרים – השמירה על סיני כשטח מפורז. האחיזה של הצבא המצרי בסיני בשנים האחרונות הייתה אמנם מנוגדת להסכם השלום, אך ישראל התירה אותה זמנית משום שראתה בכך פתרון לבעיית הטרור של אל-קאעידה. אולם כעת יידרשו שם עוד ועוד כוחות של הצבא המצרי כדי למנוע מהטרוריסטים לשוב ולהפריע לפיתוחה של סיני, וכדי להבטיח את שלומם של התושבים ושל התיירים.
האם יכולה ישראל להשלים עם קיומו של כוח צבאי מצרי הולך ומתעצם קרוב כל כך לגבולה? והאם כוח זה ישתף פעולה עם צה"ל נגד חמאס ברצועת עזה, או להיפך – יגביל את חופש פעולתו? חומר למחשבה.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם ומלמד ערבית באוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם. ספרו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010.
לפנייה לכתב/ת 
