שתף קטע נבחר

 

פלסטיקאי וארכיטקט

ד"ר אברהם לוי התלבט מה יותר יתאים לו: לפסל אבנים ולגלף עצים או פנים, אפים וישבנים. בסוף הוא החליט ללכת על הפלסטיקה. וטוב שכך. תכירו את הרופא, שאמנות היא דרך חיים עבורו, שבחר להתמקד בניתוחים וטיפולים משני חיים דווקא למין הגברי

למרפאה של הפלסטיקאי, ד"ר אברהם לוי בפאתי סביון, מוביל גשר שקוף, בינות בריכת מים. בשקט שעוטף אפשר להקשיב לפכפוך המים, לציוץ הציפורים, וגם בתוך המרפאה נראה כאילו נמצאים במשרד אדריכלים. כלום בסביבה לא קשור ולא מרמז לסכין מנתחים ולמזרקי בוטוקס. אבל לאחר שמכירים את סיפורו של ד"ר לוי – מבינים כמה הדיסוננס הזה הוא רק דיסוננס לכאורה.

 

ד"ר לוי עוסק בתחום הפלסטיקה כבר עשור. הוא מצליח ויודע שהוא במקום ובזמן הנכון. אבל אם הייתם שואלים אותו לפני שהחל בלימודי הרפואה שלו בהונגריה, הוא לא היה בטוח שזה הייעוד של חייו. "רציתי להיות ארכיטקט", הוא מודה. כשהחליט שבכל־זאת הוא פונה ללימודי רפואה, הוא ידע שיהיה פלסטיקאי. למה? כי אמן נשאר אמן בנשמה בכל דבר שהוא עושה בחייו, וכאמור, זה מה שבא לידי ביטוי והוכחה ברגע שנכנסים לקליניקה שלו.

 

"נולדתי בבית יפה בין כרמים ושדות. בקומה הראשונה גרו אחיותיי ואני, בקומה השנייה גרו הוריי. בקומה השלישית, לא גרה חתולה (כי ביתנו היה בין שתי קומות בלבד)", הוא מתאר בהומור את ילדותו. "אמי הקפדנית שלחה אותנו לטובי המורים לשיעורים פרטיים בחשבון ואנגלית והעשירה את חיינו בחוגי טיסנאות, פיסול, ציור פעילויות בצופים ועוד. ביתנו היה עטור בציורים עתיקים ותמונות מקוריות של קדישמן, ברגמן, אוספי עששיות ושעונים של אבי, רובים וחרבות צרפתיים עתיקים. תמיד אכלנו באופן מסודר ארבע ארוחות ביום, בכל בוקר שתינו מיץ טבעי שנסחט זה עתה מהפירות הטריים מבוסתן ביתנו. תמיד הייתה קדרה חמה על הכיריים והבית היה אפוף בישולים. אבי היה חרש עץ (נגר) אומן, שהחדיר בנו את האהבה לבנייה, יצירה ואומנות. בנינו את ביתנו במו ידינו, כל חופש גדול עבדתי איתו בנגריה, שהייתה בחצר האחורית. עד היום ריח עץ מוקצע וצבע לכה מעוררים אצלי התרגשות וכיסופים לילדותי הקסומה".

 

ד"ר אברהם לוי | צילום: אבי מועלם ()
ד"ר אברהם לוי | צילום: אבי מועלם

 

לוחם בדובדבן

עם קץ הילדות וסיום הלימודים התיכוניים, החל ד"ר לוי את שירותו הצבאי כפרח טיס בחצרים. לאחר שנשר עבר לשרת כלוחם ביחידת דובדבן. כלוחם הוא השתתף בפעולות מבצעיות רבות, וגם בצבא המשיך בדרך הייחודית שלו כאמן: "אני הוא זה שהיה מאפר ומחפש את החבר'ה טרם יציאה לפעילות מבצעית", הוא נזכר.

 

ואז, בסיום השירות, חזרה ההתלבטות, ולוי היה צריך להכריע לגבי המשך דרכו: האם הוא בוחר בלימודי הארכיטקטורה או שמא פונה ללימודי רפואה, כשברור ונהיר לו, שמבחינתו זה לא ללמוד רפואה – אלא פלסטיקה.

 

מה הכריע?

"הגעתי למסקנה, שלימודי פלסטיקה משדכים טוב יותר את האני הפנימי שלי. התחום משדך את אהבתי למדעים, אסתטיקה, פיסול ועיצוב. העתקתי את מגוריי להונגריה, והתחלתי את מסע חיי, להגשים את ייעודי".

 

הוא סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת סמלוויס בבודפשט והחל להתמחות בפלסטיקה. לשם כך העביר 3 שנים מחייו בבית החולים יוספטל באילת: שנה כרופא מיון, שנה במחלקת כירורגיה כללית ושנה במחלקה פנימית, וצבר יידע וניסיון בתחומים אלו. בסיום ההתמחות עבר לבאר שבע, שם החל סופסופ להתמחות במה שבאמת הוא ייעוד חייו: פלסטיקה, וזאת כשהוא בינתיים אב לבתו היחידה - אורי. "בביה"ח סורוקה בבאר שבע עבדתי שבע שנים, בהן למדתי את רזי מקצוע הפלסטיקה, בעיקר פלסטיקה משחזרת, כמו שחזורי שד בעקבות כריתה על רקע סרטני, שחזורי פנים שלאחר טראומות, טיפול בכוויות וניתוחי אף", הוא מספר. במקביל הצטרף למנתחים בכירים לניתוחים קוסמטיים פרטיים, כגון: שאיבות שומן, שתלי סיליקון לשדיים, מתיחות פנים ובטן. לאחר מכן העביר כמה חודשים בברזיל, בה למד את השיטה הייחודית להרמת חזה בעזרת רצועות, מתיחות הפנים, והתמחה אצל ד"ר גונזלס, שמפורסם כמנתח עכוזים.

 

כשהרגיש בשל ומוכן חזר לישראל – לבית ילדותו ביהוד־מונוסון, והקים במו ידיו בסיוע ידי הזהב של אביו את הקליניקה המיוחדת שלו. "הקליניקה נבנתה תוך התייחסות ומתן כבוד לעבר, למקום בו גדלתי ועל הערכים עליהם חונכתי, בשיתוף תחביבי־גינה טרופית (דקלים) וסאב טרופית (קקטוסים), מספר בריכות דגים ואקווריום בין החדרים, קיר עץ בשילוב עתיקות, וקיר גרפיטי מפרפרים אמיתיים".

 

  (צילום: יח
הקליניקה של ד"ר אברהם לוי(צילום: יח"צ)

 

בחרת להתמקד בעיקר בפלסטיקה ייעודית לגברים. למה?

"התמחיתי בניתוחים משני חיים. לאחר ההתמחות הבנתי, שרוב הפלסטיקאים מתמחים בנשים. משהו בסביבות 90% טיפולים בנשים ו־10% גברים. אצלי הממוצע שונה. אני כמובן מטפל ומנתח נשים, אבל הסטטיסטיקה שלי פונה לטובת הגברים, פשוט כי זה יותר מעניין אותי וגם אין לצרכים שלהם מענה מספק. לעומת צורך הולך וגדל, הרבה גברים מוצאים את עצמם מתביישים לגשת לפלסטיקאי, זה סוג של 'פאדיחה' עבורם. אני כאן בשבילם".

 

אתה ממתג את עצמך כ"קוסם" של המין הגברי. בכל זאת רואים אצלך במרפאה גם נשים.

"נכון. אני נותן מענה טיפולי לכולן ולכולם. אני תופס את עצמי כאדריכל של עיצוב הגוף והפנים, וזה בהחלט מתאים לשני המינים ולכל הגילאים. תמצאי פה נשים וגברים מבוגרים שמבקשים שינוי, כי אף פעם לא מאוחר. לא מזמן הגיע לפה גבר כבן 70 וביקש ניתוח מתיחת פנים. הוא הגיע עם אשתו. היא לא הבינה למה הוא צריך את זה, אבל זרמה איתו. לאחר שראתה את התוצאות – ניתחתי גם אותה. ויש מקרים הפוכים. מבחינה פסיכולוגית ופילוסופית הענקת הביטחון העצמי תופסת לגבי שני המינים. דין מתיחת פנים ועיצוב גבות זהה לדין עיצוב ישבן והגדלת פין. תאמיני לי", הוא מחייך, "אין איבר שלא ניתחתי, כי הצורך באופן כללי בפלסטיקה זהה: יש שמבקשים להיראות טוב יותר, ואז אני מעצב, למשל עיצוב האף מחדש, שנראה הכי טבעי בעולם, כי אני מבצע זאת באמצעות הזרקות. ויש צורך לבטל את סימני הזיקנה אצל מטופלים שמבקשים זאת. אז אני פונה יותר לתחום הרפואי, כמו במתיחות פנים או דפורמציות".

 

גניקומסטיה, עיצוב ישבן וקוביות בבטן

רשימת הטיפולים והעיצובים והניתוחים שמבצע ד"ר לוי בגברים, מכילה את תחום הפנים ותחום הגוף, כמו למשל: ניתוח מתיחת פנים, ניתוחי עפעפיים, עיצוב שפתיים, מתיחת צוואר, פילינג, מתיחת פנים, טיפול בהזעת יתר, הגדלת חזה לגברים, הגדלת פין, מתיחת זרועות, עיצוב קוביות בבטן ועיצוב ישבן. לכאורה, קצת מבלבל. כי מצד אחד גברים מבקשים טיפולים כמעט זהים לנשים ומצד שני הם רוצים להישאר "גבר גבר".

 

"נכון", משיב ד"ר לוי. "זה בדיוק העניין של להרגיש טוב עם עצמך. לשנות את מה שמפריע ולהדגיש את מה שחשוב לך. האמצעים העומדים לרשות הרפואה הפלסטית של היום מאפשרים להגשים שאיפות ורצונות". למשל, בדומה לנשים, גם הישבן הגברי הוצג בפסלים מימי הרנסנס כישבן חטוב, עומד, צר ונטול קמטים, ולכן יש לא מעט גברים שמבקשים עיצוב ישבן, בעיקר בקרב הקהילה הגאה. לעומת זאת, יש גברים שמבקשים קוביות בבטן, דבר נחשב מאוד בקרב בחורים צעירים, ויותר ויותר מהם מעוניינים לעצב את גופם. נראות הקוביות מעידה על מודעות עצמית גבוהה ומעניקה מראה מושך ונחשק יותר".

 

איך זה בא לידי ביצוע?

"מבצעים חתכים זעירים בסמוך לאזור השאיבה המסוים בכפלי העור. השומן נשאב דרך קנולות דקיקות מהאזורים השונים בגוף, ומוזרק לאזורים בהם רוצים בלט במבנה הקוביה".

 

כשמישהו מספר לי שהוא עבר ניתוח גניקומסטיה - למה הוא מתכוון?

גניקומסטיה זה חזה נשי בגבר, משהו שמאוד מפריע לגברים. זה יכול להיגרם מכמה סיבות, אבל התוצאה היא שגברים שסובלים מחזה גדול, לעיתים קרובות מתביישים בחזה שלהם. צעירים שסובלים מגניקומסטיה יתביישו להוריד חולצה בים ובבריכה, הבעיה עלולה להפריע ביחסי אישות ופוגעת בדימוי העצמי ובביטחון העצמי. בניתוח מסירים את עודף רקמת החזה או השומן מהשד ומקבלים מראה אסתטי ו"גברי" יותר. זה מעלה את הביטחון העצמי, בדיוק כמו בניתוח אוזניים".

 

יש גברים, למשל, שבוחרים לעבור ניתוח הצמדת אוזניים. למה?

ניתוח הצמדת אוזניים אופייני לכל הגילאים. קשה להאמין מה עושה עיצוב האוזן מחדש, שהוא ניתוח פשוט עם תוצאה מיידית. אצל ילדים, למשל, חוסר סימטריה משמעותית באוזניים, אוזניים בולטות או אפרכסות מעוותות, גורמות לילד להפוך למושא הצקות והקנטות, שפוגעות בדימוי העצמי שלו. כך גם אצל מבוגרים. למה לא לעבור את הניתוח הפשוט ולשנות את החיים? לא מזמן ניתחתי צעיר כבן 17. היו לו אוזניים בולטות. לאחר הניתוח הוא הגיע וסיפר, שעכשיו בנות מתחילות איתו, וגם נענות לחיזוריו, הוא הפסיק להיות מושא ללעג ולמבטים מרחמים. זה פשוט שינה את חייו".

 

גם גברים דתיים מבקשים בוטוקס

 

האם יש הבדל מהותי בין גברים מטופלים לנשים מטופלות?

"כן", הוא משיב לאחר הרהור קל. "גברים הם יותר מהירי החלטה. הם ממוקדי מטרה ויודעים בדיוק מה הם רוצים והולכים עד הסוף עם ההחלטה שלהם".

 

בעידן שלנו יש אוכלוסיות מוגדרות רבות. כמו הקהילה הגאה, כמו הטרנסג'נדרים. האם יש אוכלוסיות שעדיין חוששות מהטיפולים האסתטיים, למרות רצונם? למשל – גברים דתיים?

"אני מטפל בלא מעט גברים דתיים, כשההבדל העיקרי הוא טווח הטיפולים שלהם, שהוא יותר צר, כי הם מתמקדים ומבקשים בעיקר בוטוקס ומתיחות פנים. בסופו של דבר אני חוזר לאותו מקום ממנו יצאתי למקצוע הזה, שהוא סוג של שליחות עבורי: להקשיב למטופל, להבין אותו, לבצע את הטיפול, ואין מאושר ממני לראות את המטופל או המטופלת, שהגיעו אליי כבויים והחזרתי להם את האור לעיניים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יח"צ
הקליניקה של ד"ר אברהם לוי
צילום: יח"צ
מומלצים